אטב"ח – הבדלי גרסאות

'''[[נוטריקון]] אטב"ח''' הוא סוג שימוש בנוטריקון בו כל זוג אותיות היוצר יחד ב[[גימטריא]] שלו מספר שלם, מתחלף עם עצמו. לדוגמא, האותיות א-ט שיוצרות יחד את המספר עשר, מתחלפות ביניהם, האותיות ב-ח, וכן הלאה.

הזוגות שסכומן עשר: אט בח גז דו

 

הזוגות שסכומם מאה: יצ כפ לע מס  

 

הזוגות שסכומם אלף{{הערה|כי בחשבון זה: ך'– 500, ם'– 600, ן'-700, ף'– 800, ץ'- 900.}}: קץ רף שן תם

 

ללא זוג: ה', נ', ך'.

היינו, שאר כל הצירופים מורים על [[עשר ספירות|עשר הספירות]], ואילו אותיות '''הן''' מורות על בחינה שלמעלה מהשתלשלות{{הערה|על דרך הלשון אנת הוא חד ולא בחושבן", כיון שהאותיות האלו הם מחוץ לחשבון.}}. בחינה זו מרומזת בפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו{{הערה|בראשית ג כב.}}" – ש'''האדם''' הוא כיחידו של עולם{{הערה|בראשית רבה פרשה כא ה.}} (שבנשמתו מאיר אור אין סוף שלמעלה מעולמות), וכן בפסוק "הן עם לבדד ישכון{הערה|במדבר כג ט.}}" – ש'''בעם ישראל''' מאירה בחינת "חד ולא בחושבן.

להביאור השני{{הערה|לקוטי תורה שה"ש נא ד, אוה"ת שה"ש קלט.}} ישנם 12 צירופים (ארבעה צירופים{{הערה|א-ט, ב-ח, ג-ז, ד-ו.}} שהגימטריה שלהם 10, ארבעה{{הערה|י-צ, כ-ף, ל-ע, מ-ס.}} שהגימטריה 100 וארבעה{{הערה| ק-ץ, ר-ף, ש-ן, ת-ם.}} 1000) - והם כנגד הספירות '''דמלכות''' דאצילות.

הקשר של כל זוג לספירה זו דוקא רמוז במספרן. ויובן בהקדם הידוע שהמלכות מקבלת מכל הספירות, ונמצא שכתר מלכות הוא אמנם נקודה אחת אבל מקבל גם מתשע נקודות של זעיר אנפין – ולכן רמוז באותיות 'אט'. בחכמה דמלכות יש שתי נקודות אבל היא מקבלת מזעיר אנפין שמונה נקודות – ולכן רמוזה בזוג 'בח', וכן הלאה{{הערה|שם=עץ חיים}}

פירוט מלא של כל הסוגים, הקבוצות, האופנים, העניינים והמשלים עליהם בחסידות נמצא בספר הערכין{{הערה|כרך ה' עמ' תקפב ואילך.}}, לקמן כללות העניין בלבד:

עקב החלוקות השונות ישנם מקומות בחסידות שמדברים רק על ארבע מהן (מוחין לפי האופן הראשון), רק על שלוש (חסדים או גבורות לפי האופן השלישי) וכן הלאה