לדלג לתוכן

דרך חיים – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:דרך חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, דפוס [[קפוסט]], [[תרע"ט]]]]
[[קובץ:דרך חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר, דפוס [[קפוסט]], [[תרע"ט]]]]
'''דרך חיים''' הוא ספר חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] שהודפס על ידו, המבאר ענייני [[תשובה]] וחומרת ה[[חטא|חטאים]], ונחשב כספר יסוד בעבודת ה[[תשובה]] לפי החסידות. הספר הוא חלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]].
'''דרך חיים''' ותוכחת מוסר השכל<ref>לרוב מכונה בקיצור רק דרך חיים(כלשון הפסוק), או דרך החיים. ראה במפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר האמצעי (קה"ת, תשפ"ב) בערכו.</ref> הוא ספר חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] שהודפס על ידו, המבאר ענייני [[תשובה]] וחומרת ה[[חטא|חטאים]], ונחשב כספר יסוד בעבודת ה[[תשובה]] לפי החסידות. הספר הוא חלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]].


==כתיבת הספר והוצאתו==
==כתיבת הספר והוצאתו==
שורה 6: שורה 6:


עם זאת, במקום אחר מספר [[הרבי הריי"צ]] על המאמר "יפה שעה אחת" שהיה אדמו"ר האמצעי חוזר מפעם לפעם, שכלל את עשרת הפרקים הראשונים בספר דרך חיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו', ע' רסז - הובא בהיום יום כ"ח תמוז.}}. כמו כן, מספר הרבי הריי"צ על מעמד בו אמר אדמו"ר האמצעי את המאמר "חומת בת ציון", שבו ביאר את הענינים הנזכרים בפרק ד' וה' בספר דרך חיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפא.}}. כן במספר כתבי יד מופיעים מאמרים שנאמרו בזמנים שונים ע"י אדמו"ר האמצעי, וכוללים פרקים מהספר{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ח"ב בפתח דבר, הערה 5 (מאמר שבועות תקע"ח). דברים ח"ג ע' א'מט בהערה (מאמר ראש השנה תקע"ט - שנת הדפסת הספר).}}.
עם זאת, במקום אחר מספר [[הרבי הריי"צ]] על המאמר "יפה שעה אחת" שהיה אדמו"ר האמצעי חוזר מפעם לפעם, שכלל את עשרת הפרקים הראשונים בספר דרך חיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו', ע' רסז - הובא בהיום יום כ"ח תמוז.}}. כמו כן, מספר הרבי הריי"צ על מעמד בו אמר אדמו"ר האמצעי את המאמר "חומת בת ציון", שבו ביאר את הענינים הנזכרים בפרק ד' וה' בספר דרך חיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפא.}}. כן במספר כתבי יד מופיעים מאמרים שנאמרו בזמנים שונים ע"י אדמו"ר האמצעי, וכוללים פרקים מהספר{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ח"ב בפתח דבר, הערה 5 (מאמר שבועות תקע"ח). דברים ח"ג ע' א'מט בהערה (מאמר ראש השנה תקע"ט - שנת הדפסת הספר).}}.
בהוצאה החדשה של [[ספר המאמרים תרס"ט]] ([[תשפ"ד]]) נכתב בפתח דבר{{הערה|הערה 3.}}, כי בנוסף לרשימות שנמצאו מאדמו"ר הריי"צ דשנת תרס"ט, נמצא שם גם קיצור לספר "דרך חיים", ויודפס בהוספות לספר דרך חיים.


==דפוסי הספר==
==דפוסי הספר==
הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקע"ט]] ב[[קאפוסט]], כחלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]] שנדפס בשני חלקים בשנים [[תקע"ז]] ו[[תקע"ח]].
הספר נדפס לראשונה בשנת [[תקע"ט]] ב[[קאפוסט]], כחלק שלישי מהספר [[שערי תשובה]] שנדפס בשני חלקים בשנים [[תקע"ז]] ו[[תקע"ח]], ומאז עוד כמה פעמים. מהדורה באותיות מרובעות נדפסה ב[[ז'יטומיר]] ב[[תרכ"ג]]. בספר [[לקוטי ביאורים]] של ר' [[הלל מפריטש|הלל מפאריטש]] נדפס ביאור על ההקדמה של הספר.


ומהדורה באותיות מרובעות נדפסה ב[[ז'יטומיר]] ב[[תרכ"ג]]. צילום מהוצאת [[ז'יטומיר]] הוציא [[הרבי]] ב[[תשט"ו]], בתוספת מפתחות, הערות וציונים.
בשנת תשט"ו, לרגל חודש אלול<ref>ידועה הוראת הרבי ללמוד דרך חיים בחודש אלול. ראה לקמן בהערה.</ref> הדפיס [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] את הספר מחדש (צילום מהוצאת [[ז'יטומיר]]) בתוספת מפתחות, הערות וציונים שערך הרבי בעצמו.


בשנת [[תשס"ב]] הודפס הספר בתוספת קיצורים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת [[תשס"ז]] - עד פרק יז), ביאור מר' [[הלל מפאריטש]] על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על הספר, ו[[מראי מקומות]]. ההוספות נערכו על ידי הרב [[גבריאל שפירא]], והרב [[אליהו מטוסוב]].
בשנת [[תשס"ב]] הודפס הספר בתוספת קיצורים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת [[תשס"ז]] - עד פרק יז), ביאור מר' [[הלל מפאריטש]] על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על הספר, ו[[מראי מקומות]]. ההוספות נערכו על ידי הרב [[גבריאל שפירא]], והרב [[אליהו מטוסוב]].


בשנת [[תשע"ג]] הוקלד הספר מחדש באותיות בהירות ונדפס ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]]. בשנת תשפ"ב נדפס שוב במהדורה חדשה ומשופרת עם מראי מקומות על הגיליון.
בשנת [[תשע"ג]] הוקלד הספר מחדש באותיות בהירות ונדפס ע"י [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]]. בשנת תשפ"ב נדפס שוב במהדורה חדשה ומשופרת עם מראי מקומות על הגיליון, תוך שינוי צורת הדף, כדי להקל על הלומדים.


==אודות הספר==
==אודות הספר==
הספר עוסק בעניני התשובה ומסביר באופן נוקב את חומרת הירידה אליה יכול להגיע החוטא על ידי [[פריקת עול]]. היו חסידים שהספר פעל אצלם [[מרירות]] ושברון לב יוצא מן הכלל: ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] היה מלמד בכפר, ועימו היה רק הספר דרך חיים בו היה לומד רבות ובוכה. שברון ליבו מהספר היה גדול כל כך, עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אסר עליו ללמוד בו, ור' שמואל גרונם הניח את הספר מאחורי הספרים בארון. כאשר אירע ונתקל בכריכת הספר, שוב פרץ בבכי{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד, טז, ע' . "ר' מענדל" ע' 178.}}. ר' [[אלחנן דוב מרוזוב|אלחנן דוב (חוניע) מרוזוב]] אף הוא היה לומד בספר בלב נשבר ובבכיות, עד שר' [[מיכאל בלינר]] ביקש מאדמו"ר הרש"ב לאסור עליו את הלימוד, מכיון שאינו יכול לסבול את בכיותיו{{הערה|"ר' מענדל" שם.}}. כמו כן מסופר שבעקבות הלימוד והמרירות קרא אדמו"ר הרש"ב לר' חוניע ואמר לו: "האמן לי, כי את אשר אומר לך, הרי זה כאילו הנך שומע מפי הגבורה. דע לך כי הוי' העביר חטאתך". ואז הורה לו להפסיק את הלימוד{{הערה|כפר חב"ד, גליון 495.}}.
הספר עוסק בעניני התשובה ומסביר באופן נוקב את חומרת הירידה אליה יכול להגיע החוטא על ידי [[פריקת עול]]. היו חסידים שהספר פעל אצלם [[מרירות]] ושברון לב יוצא מן הכלל: ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]] היה מלמד בכפר, ובמשך תקופה לא היו לו ספרי חסידות לבד הספר דרך חיים בו היה לומד רבות ובוכה. שברון ליבו מהספר היה גדול כל כך, עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] אסר עליו ללמוד בו<ref>בקיצור תולדות חיי ר' שמואל גרונם שבסוף ספר ביאוריו על התניא (קה"ת, תשע"ו) איתא שאדמו"ר הרש"ב '''הורה''' לו ללמד את הספר לתלמידי התמימים, ורש"ג הוא שאמר שילמד כל דבר שהרבי יאמר לו, מלבד דרך חיים. אבל נראית יותר הגרסא [חסרת המקור-ברור] שבפנים.</ref>, ור' שמואל גרונם הניח את הספר מאחורי הספרים בארון. כאשר אירע ונתקל בכריכת הספר, שוב פרץ בבכי, עד שהחליף את הכריכה בעלת הצבע הבולט בכריכה אחרת{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד, טז, ע' . "ר' מענדל" ע' 178.}}.
 
ר' [[אלחנן דוב מרוזוב|אלחנן דוב (חוניע) מרוזוב]] אף הוא היה לומד בספר בלב נשבר ובבכיות, עד שר' [[מיכאל בלינר]] ביקש מאדמו"ר הרש"ב לאסור עליו את הלימוד, מכיון שאינו יכול לסבול את בכיותיו{{הערה|"ר' מענדל" שם.}}. כמו כן מסופר שבעקבות הלימוד והמרירות קרא אדמו"ר הרש"ב לר' חוניע ואמר לו: "האמן לי, כי את אשר אומר לך, הרי זה כאילו הנך שומע מפי הגבורה. דע לך כי הוי' העביר חטאתך". ואז הורה לו להפסיק את הלימוד{{הערה|כפר חב"ד, גליון 495.}}.


גם החסיד ר' [[יעקב זכריה מסקליק|יעקב זכריה מסקאליק]] כשהיה חוזר מסיבובו בחתונות יהודיות כדי לפעול על החתן והכלה להנשא כדת משה וישראל, נכנס היה לביתו בשמחה גדולה מתיישב ליד השולחן ופותח "[[דרך חיים]]" ופורץ בבכי.
גם החסיד ר' [[יעקב זכריה מסקליק|יעקב זכריה מסקאליק]] כשהיה חוזר מסיבובו בחתונות יהודיות כדי לפעול על החתן והכלה להנשא כדת משה וישראל, נכנס היה לביתו בשמחה גדולה מתיישב ליד השולחן ופותח "[[דרך חיים]]" ופורץ בבכי.
שורה 39: שורה 39:
אחד התאונן בפני [[הרבי]] שמרגיש בעצמו [[עצבות]] ויאוש וכו', ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2996.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י, אגרת ב'תתקצו].}}:
אחד התאונן בפני [[הרבי]] שמרגיש בעצמו [[עצבות]] ויאוש וכו', ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2996.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י, אגרת ב'תתקצו].}}:


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה[[עצבות]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין [[השגחה פרטית]] אשר השי"ת שהוא עצם הטוב [[משגיח]] על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת ה[[עצבות]] וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין [[השגחה פרטית]] אשר השי"ת שהוא עצם הטוב [[משגיח]] על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.}}הקונטרס [[פוקח עורים]] של אדמו"ר האמצעי הינו (בעיקרו) ליקוט קטעים נוקבים מתוך הספר(כמו שמפורט בביאור [[שמואל דובער ליפוב מבוריסוב|הרשד"ם מבוריסוב]] על הקונטרס).


===הזדמנויות מתאימות ללימוד הספר===
===הזדמנויות מתאימות ללימוד הספר===
שורה 52: שורה 52:
*[https://hebrewbooks.org/58810 הספר' 'דרך חיים'] - הוצאה חדשה, באתר [[היברו בוקס]].
*[https://hebrewbooks.org/58810 הספר' 'דרך חיים'] - הוצאה חדשה, באתר [[היברו בוקס]].
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/17-06-2021-18-02-43-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-112.pdf דרך חיים]''', סקירה על הספר בתוך בטאון 'פנימיות' 112 תמוז תשפ"א עמוד 8
*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/06/17-06-2021-18-02-43-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA-112.pdf דרך חיים]''', סקירה על הספר בתוך בטאון 'פנימיות' 112 תמוז תשפ"א עמוד 8
*[https://www.chabadks.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/643137/jewish/-.htm מאגר שיעורים של הרב יחזקאל סופר, בניהם בספר דרך חיים]
*[https://www.chabadks.co.il/templates/articlecco_cdo/aid/643137/jewish/-.htm מאגר שיעורים של הרב יחזקאל סופר, ביניהם בספר דרך חיים]
{{ספרי אדמו"ר האמצעי}}
{{ספרי אדמו"ר האמצעי}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]]

גרסה אחרונה מ־21:00, 25 בספטמבר 2025

שער הספר, דפוס קפוסט, תרע"ט

דרך חיים ותוכחת מוסר השכל[1] הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו, המבאר ענייני תשובה וחומרת החטאים, ונחשב כספר יסוד בעבודת התשובה לפי החסידות. הספר הוא חלק שלישי מהספר שערי תשובה.

כתיבת הספר והוצאתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הריי"צ סיפר שאת הספר דרך חיים לא אמר אדמו"ר האמצעי ברבים, אלא רק מסרו בכתב (בשונה מספריו האחרים, כמו "עטרת ראש" ו"שערי אורה")[2].

עם זאת, במקום אחר מספר הרבי הריי"צ על המאמר "יפה שעה אחת" שהיה אדמו"ר האמצעי חוזר מפעם לפעם, שכלל את עשרת הפרקים הראשונים בספר דרך חיים[3]. כמו כן, מספר הרבי הריי"צ על מעמד בו אמר אדמו"ר האמצעי את המאמר "חומת בת ציון", שבו ביאר את הענינים הנזכרים בפרק ד' וה' בספר דרך חיים[4]. כן במספר כתבי יד מופיעים מאמרים שנאמרו בזמנים שונים ע"י אדמו"ר האמצעי, וכוללים פרקים מהספר[5].

דפוסי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר נדפס לראשונה בשנת תקע"ט בקאפוסט, כחלק שלישי מהספר שערי תשובה שנדפס בשני חלקים בשנים תקע"ז ותקע"ח, ומאז עוד כמה פעמים. מהדורה באותיות מרובעות נדפסה בז'יטומיר בתרכ"ג. בספר לקוטי ביאורים של ר' הלל מפאריטש נדפס ביאור על ההקדמה של הספר.

בשנת תשט"ו, לרגל חודש אלול[6] הדפיס הרבי את הספר מחדש (צילום מהוצאת ז'יטומיר) בתוספת מפתחות, הערות וציונים שערך הרבי בעצמו.

בשנת תשס"ב הודפס הספר בתוספת קיצורים מאדמו"ר הריי"צ (בתחלה על ששת הפרקים הראשונים, ובהוצאת תשס"ז - עד פרק יז), ביאור מר' הלל מפאריטש על ההקדמה, ליקוט שיחות מרבותינו נשיאינו על הספר, ומראי מקומות. ההוספות נערכו על ידי הרב גבריאל שפירא, והרב אליהו מטוסוב.

בשנת תשע"ג הוקלד הספר מחדש באותיות בהירות ונדפס ע"י קה"ת. בשנת תשפ"ב נדפס שוב במהדורה חדשה ומשופרת עם מראי מקומות על הגיליון, תוך שינוי צורת הדף, כדי להקל על הלומדים.

אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר עוסק בעניני התשובה ומסביר באופן נוקב את חומרת הירידה אליה יכול להגיע החוטא על ידי פריקת עול. היו חסידים שהספר פעל אצלם מרירות ושברון לב יוצא מן הכלל: ר' שמואל גרונם אסתרמן היה מלמד בכפר, ובמשך תקופה לא היו לו ספרי חסידות לבד הספר דרך חיים בו היה לומד רבות ובוכה. שברון ליבו מהספר היה גדול כל כך, עד שאדמו"ר הרש"ב אסר עליו ללמוד בו[7], ור' שמואל גרונם הניח את הספר מאחורי הספרים בארון. כאשר אירע ונתקל בכריכת הספר, שוב פרץ בבכי, עד שהחליף את הכריכה בעלת הצבע הבולט בכריכה אחרת[8].

ר' אלחנן דוב (חוניע) מרוזוב אף הוא היה לומד בספר בלב נשבר ובבכיות, עד שר' מיכאל בלינר ביקש מאדמו"ר הרש"ב לאסור עליו את הלימוד, מכיון שאינו יכול לסבול את בכיותיו[9]. כמו כן מסופר שבעקבות הלימוד והמרירות קרא אדמו"ר הרש"ב לר' חוניע ואמר לו: "האמן לי, כי את אשר אומר לך, הרי זה כאילו הנך שומע מפי הגבורה. דע לך כי הוי' העביר חטאתך". ואז הורה לו להפסיק את הלימוד[10].

גם החסיד ר' יעקב זכריה מסקאליק כשהיה חוזר מסיבובו בחתונות יהודיות כדי לפעול על החתן והכלה להנשא כדת משה וישראל, נכנס היה לביתו בשמחה גדולה מתיישב ליד השולחן ופותח "דרך חיים" ופורץ בבכי.

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו, אדמו"ר הרש"ב, ביחידות:

כדי להתיר את הסבך של לבושי הנפש מחשבה, דיבור ומעשה, לדעת חסרונות ומעלות עצמו, צריכים ללמוד את "דרך החיים" של הסבא, וללמוד במתינות . . לדעת מה הם לבושי הנפש - מחשבה, דיבור ומעשה - יכולים מהרבה מקומות במאמרי חסידות. אך לדעת כיצד על מחשבה, דיבור ומעשה להיות, את מעלותיהם וחסרונותיהם וכיצד לתקן את החסרונות - לשם כך מוכרחים ללמוד את "דרך החיים".

כל סוגי המציאות של מחשבה, דיבור ומעשה, על פעולותיהם, אחד על השני - הן לטוב והן לרע - הסביר שם הסבא.

בהשקפה ראשונה נדמה שהסבא מאריך בלשונו, אך כשלומדים בעיון הראוי, רואים שכל מלה מבהירה את הענין שהוא עוסק בו בבהירות ובדייקנות

אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ג', ע' תפו

.

אדמו"ר הריי"צ אמר: "אדמו"ר הזקן התכוין לעבודת המוח, והאדמו"ר האמצעי התכווין לעבודת הלב. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, ועבודת הלב פירושה לב עם לב. בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד שערי תשובה ודרך חיים. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את הסידור עם אמרי בינה"[11]. כמו כן אמר: "לעבודה זקוקים לענין המרירות, שיכולים להגיע לכך על ידי לימוד "דרך חיים" של הרבי האמצעי. כך שמעתי ביחידות מאבי, אך אין זה ענין של יחידות פרטית, אלא שייך לכל אחד ואחד"[12].

הספר מכונה בפי חסידים 'ספר המוסר של תורת החסידות[דרוש מקור]'.

אחד התאונן בפני הרבי שמרגיש בעצמו עצבות ויאוש וכו', ומשער שבא לו זה מלימודו בספר דרך החיים. על כך השיב לו הרבי[13]:

ידוע המבואר בכמה מקומות בחסידות עד כמה הרחיקו מדת העצבות וההפסד הגדול בזה במלחמת היצר, ובמילא צריך להפטר מזה בהקדם היותר אפשרי כי אינו מצד הטוב, וכמו בכל ענינים בלתי רצויים הדרך לזה הוא על ידי הוספת אומץ בצד הטוב ואפילו מעט אור דוחה הרבה חשך ועל אחת כמה וכמה הרבה אור, וכשילמוד בשקידה בהתמדה ובקביעות בזמן ובקביעות בנפש תורתנו הק' המשמחת לב ונפש וכמו שכתוב פקודי ה' ישרים משמחי לב, במילא יבוטל רגש היאוש ואפילו הרגש העצבות, ובפרט אשר יתבונן בענין השגחה פרטית אשר השי"ת שהוא עצם הטוב משגיח על כל אחד בחיים היום יומים ובפרט ופרטי פרטיות, ואין לאדם אלא לעמוד בהתקשרות ולראות שיהיה הצינור פתוח והוא על ידי ענינים הנ"ל, שכללותם התחזקות בהג' קוין דתורה עבודה וגמילות חסדים.

הקונטרס פוקח עורים של אדמו"ר האמצעי הינו (בעיקרו) ליקוט קטעים נוקבים מתוך הספר(כמו שמפורט בביאור הרשד"ם מבוריסוב על הקונטרס).

הזדמנויות מתאימות ללימוד הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי המליץ ללמוד בספר בחודש אלול כחלק מעבודת התשובה[14].

כאשר ראה אדמו"ר הרש"ב את בנו, אדמו"ר הריי"צ, בליל שביעי של פסח ועל שולחנו הספר דרך חיים, כחלק ממנהגו ללמוד בכל יום מהספר קודם קריאת שמע שעל המיטה - התבטא: "למרות שה"ודבר בעתו מה טוב" החסידי כולל כל מאמרי עבודה, ובראשם "אגרת התשובה" ו"דרך חיים", אף על פי כן ישנם זמנים שצריכים לעורר בהם יותר את קו השמחה, ובפרט בשביעי של פסח שהוא מקור השמחה"[15].

כמו כן, במקרים מסויימים, הורה הרבי על לימוד הספר כחלק מתיקוני תשובה וכפרה[16]. לבחורי ישיבה שלא שמרו על סדרי הישיבה כראוי, כתב הרבי אגרת חריפה על חומרת הענין של פריקת עול, וציין: "קשה להאריך בדבר המבהיל כל כך, ובפרט שכבר נתבאר ענין הפריקת עול בספר דרך חיים בתחלתו, אשר כל השומע (וכידוע דיוק כ"ק מו"ח אדמו"ר דער הערין) האמור שם, תסמרנה שערות ראשו"[17].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לרוב מכונה בקיצור רק דרך חיים(כלשון הפסוק), או דרך החיים. ראה במפתח ספרי מאמרי ודרושי אדמו"ר האמצעי (קה"ת, תשפ"ב) בערכו.
  2. ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 101 [בתרגום ללה"ק - ע' קד].
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו', ע' רסז - הובא בהיום יום כ"ח תמוז.
  4. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפא.
  5. ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ח"ב בפתח דבר, הערה 5 (מאמר שבועות תקע"ח). דברים ח"ג ע' א'מט בהערה (מאמר ראש השנה תקע"ט - שנת הדפסת הספר).
  6. ידועה הוראת הרבי ללמוד דרך חיים בחודש אלול. ראה לקמן בהערה.
  7. בקיצור תולדות חיי ר' שמואל גרונם שבסוף ספר ביאוריו על התניא (קה"ת, תשע"ו) איתא שאדמו"ר הרש"ב הורה לו ללמד את הספר לתלמידי התמימים, ורש"ג הוא שאמר שילמד כל דבר שהרבי יאמר לו, מלבד דרך חיים. אבל נראית יותר הגרסא [חסרת המקור-ברור] שבפנים.
  8. אוצר סיפורי חב"ד, טז, ע' . "ר' מענדל" ע' 178.
  9. "ר' מענדל" שם.
  10. כפר חב"ד, גליון 495.
  11. ספר השיחות תש"ה ע' 52
  12. ספר השיחות תש"ב ע' 89 [בתרגום ללה"ק - ע' פא].
  13. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י, אגרת ב'תתקצו.
  14. לקוטי שיחות חלק ב, עמ' 632. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יא, אגרת ג'תשפב. כרך יט, אגרת ז'תכט.
  15. ספר השיחות קיץ ה'ת"ש ע' 53 [בתרגום ללה"ק - ע' נח].
  16. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך ח, אגרת ב'רמח. ב'תקעד (שם מורה ללמוד י"א פרקים בעל פה).
  17. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך יד, אגרת ד'תתקעו.