אלתר בצלאל קופצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 803242 של 79.177.155.208 (שיחה)
תגית: ביטול
 
(7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב}}
[[קובץ:בצלאל קופצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בצלאל קופצ'יק נואם בכינוס השלוחים ל-אסיה ([[ניסן]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:בצלאל קופצ'יק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בצלאל קופצ'יק נואם בכינוס השלוחים ל-אסיה ([[ניסן]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:קופצ'יק עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קופצ'יק ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]]]]
[[קובץ:קופצ'יק עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קופצ'יק ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כינוס השלוחים העולמי]] [[תשנ"ב]]]]
[[קובץ:בצלאל קופצ'יק, מקורב, הודו.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב בצלאל קופצ'יק עם מקורב בפונה]]
[[קובץ:בצלאל קופצ'יק, מקורב, הודו.jpeg|ממוזער|שמאל|הרב בצלאל קופצ'יק עם מקורב בפונה]]


הרב '''אלתר בצלאל קופצ'יק''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לג'ייפור שב[[הודו]], בעבר היה בשליחות בעיר פונה שבודו וכיהן כיו"ר מטה משיח בארץ הקודש.
הרב '''אלתר בצלאל קופצ'יק''' (יליד שנת [[תשי"ז]], 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לג'ייפור שב[[הודו]], בעבר היה בשליחות בעיר פונה שבודו וכיהן כמנהל מטה משיח בארץ הקודש מתשנ"ז עד תש"ס


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 14: שורה 15:
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.


לאחר נישואיו עם רעייתו רחל, התגורר ב[[צפת]] והיה מעסקני קהילת ומוסדות חב"ד. כמו כן ייסד את [[בית חב"ד]] ב[[ראש פינה]] הסמוכה לצפת ולאחר מספר שנים העביר את ניהולו לרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. מספר שנים ניהל את 'בית לוי יצחק' בצפת. תקופה לפני פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]] ניהל לצידו את [[רשת אוהלי יוסף יצחק]]. עם פטירתו הפתאומית הקים קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל בוטמן]]. לאחר מכן עבד ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] תחת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והקים את [[מטה משיח בארץ הקודש]]. היה מהראשונים שהחל לפעול במגרשי הספורט להדלקת חנוכיות והפצת מסריו של הרבי בנושאי הגאולה הקרובה.
לאחר נישואיו עם רעייתו רחל, התגורר ב[[צפת]] והיה מעסקני קהילת ומוסדות חב"ד. כמו כן ייסד את [[בית חב"ד]] ב[[ראש פינה]] הסמוכה לצפת ולאחר מספר שנים העביר את ניהולו לרב [[שלמה זלמן ברקוביץ']]. מספר שנים ניהל את 'בית לוי יצחק' בצפת. תקופה לפני פטירתו של הרב [[מאיר פריימן]] ניהל לצידו את [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. עם פטירתו הפתאומית הקים קרן חירום והצלה עד להעברת ניהול ה'רשת' לרב [[ישראל בוטמן]]. לאחר מכן עבד ב[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] תחת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] והקים את [[מטה משיח בארץ הקודש]]. היה מהראשונים שהחל לפעול במגרשי הספורט להדלקת חנוכיות והפצת מסריו של הרבי בנושאי הגאולה הקרובה.


גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] לחיזוק האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי]] ופרסום זהותו [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|כמלך המשיח]].


בשנים הראשונות של [[מטה משיח]] נבחר לכהן כמנהל הפועל שלו (עד ליציאתו בשליחות להודו), שנות הפעילות שלו התאפיינו בפעולות שנועדו להביא את בשורת הגאולה ל'חוצה' - לכל אנשי הדור.
בשנים הראשונות של [[מטה משיח]] נבחר לכהן כמנהל הפועל שלו (עד ליציאתו בשליחות להודו), שנות הפעילות שלו התאפיינו בפעולות שנועדו להביא את בשורת הגאולה ל'חוצה' - לכל אנשי הדור.
שורה 42: שורה 43:
* בנו, הרב ינון אריאל - משלוחי הרבי בעיר פתח תקווה.
* בנו, הרב ינון אריאל - משלוחי הרבי בעיר פתח תקווה.
* בנו, הרב יגאל - נחלת הר חב"ד.
* בנו, הרב יגאל - נחלת הר חב"ד.
* בנו, צמח דביר - קבוצה תשפ"ה.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==