שלוש קליפות הטמאות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (15 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קליפות}} | |||
'''שלוש קליפות הטמאות''' הוא הכינוי לדרגא הנחותה יותר ב[[קליפות]], התגלמות הרוע וה[[טומאה]] בעולם. בשונה מ[[קליפת נוגה]] שבה מעורב [[טוב]] ו[[רע]], שלוש קליפות הטמאות הן רק רע. | '''שלוש קליפות הטמאות''' הוא הכינוי לדרגא הנחותה יותר ב[[קליפות]], התגלמות הרוע וה[[טומאה]] בעולם. בשונה מ[[קליפת נוגה]] שבה מעורב [[טוב]] ו[[רע]], שלוש קליפות הטמאות הן רק רע. | ||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
משלוש קליפות הטמאות מקבלים חיות נפשות וגופות ה[[גויים]], וכל הדברים ה[[איסור|אסורים]]: [[בעלי חיים אסורים]], מאכלים אסורים מן הצומח וכן [[מחשבה]], [[דיבור]] או [[מעשה]] בענינים אסורים. | משלוש קליפות הטמאות מקבלים חיות נפשות וגופות ה[[גויים]], וכל הדברים ה[[איסור|אסורים]]: [[בעלי חיים אסורים]], מאכלים אסורים מן הצומח וכן [[מחשבה]], [[דיבור]] או [[מעשה]] בענינים אסורים. | ||
== | ==כללות עניינם== | ||
שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"{{הערה|יחזקאל א, ד.}}. | שלוש הקליפות מתוארות ב[[מרכבה]] שראה [[יחזקאל]], שם נאמר "רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב"{{הערה|יחזקאל א, ד.}}. בפסוק זה נרמזות שלושת דרגות הטומאה של שלוש קליפות הטמאות: (א) "רוח סערה", (ב) "ענן גדול", (ג) "אש מתלקחת"{{הערה|1=ראה ביאור הענין באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/45.htm אגרות קודש חלק א', אגרת מה].}}. | ||
הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות | הדברים בעולם הזה שנמשכים משלוש קליפות הטמאות הם{{הערה|[[תניא]] סוף פרק ו'.}}: נפשות הגויים וקיום גופם (מלבד [[חסידי אומות העולם]]{{הערה|ר' [[הלל מפריטש]] בשם [[אדמו"ר הזקן]].}}), נפשות בעלי-חיים הטמאים (האסורים באכילה) וקיום גופם, חיות וקיום כל ה[[צומח|צמחים]] האסורים באכילה (כגון ערלה וכלאי הכרם), הכוח לעשיית עבירה במעשה, דיבור או [[מחשבה]], ותנועת הנפש הרעה שבעשיית העבירה (הרצון בעבירה{{הערה|[[דרך מצוותיך]] מצוות [[וידוי]] ותשובה.}}). | ||
בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו | בזה עצמו, ישנו הבדל בין מקור החיות והקיום של גוף הדבר, לבין הפעולה שנפעלת בו על ידי יהודי. כלומר: ישנם דברים שמקור חיותם הוא מקליפת נוגה, אך יהודי עושה בהם איסור - לדוגמא, מאכל היתר, שיהודי אוכל אותו ב[[יום כיפור]] - ואז אף שמקור חיותו של המאכל הוא מקליפת נוגה, על ידי פעולת היהודי הוא יורד לשלוש קליפות הטמאות. ולהיפך: דברים שמקור חיותם הוא מקליפות הטמאות, אך יהודי הופך אותם להיתר - לדוגמא, אכילת איסור במקום [[פיקוח נפש]] - ואז על ידי היהודי מתעלה הדבר לקדושה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/516.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ג', תקט"ז].}}. | ||
==עניינן בספירות== | |||
מהותם הפרטי של שלושת הקליפות לא התבאר בחסידות, והרבי רק מציין{{הערה|לקוטי שיחות לח בהוספות לשבועות - עמ' 161.}} ש"מושכל ראשון" הוא שהם ג' היסודות אש (מתלקחת), מים (ענן גדול) ורוח (סערה) שבקליפות (והיסוד הרביעי, עפר, כידוע כלול בהן). | |||
לגבי עניינם בספירות ישנם שני הסברים: '''א.''' בתורת ההמוסר{{הערה|ראשית חכמה שער היראה פ"ד, על פי התקוני זוהר.}} נאמר שהן שלושת הקוים ימין (מים), שמאל (אש) ואמצע (רוח), ו'''ב.''' בתורת הקבלה{{הערה|קהלת יעקב, בערכם.}} נאמר שהן שלוש הדרגות מוחין (בינה), מידות (ז"א) ומלכות (נוקבא) דקליפה. | |||
לגבי סדרן ישנם כמה ביאורים: '''א.''' שבקליפות הסדר הפוך מאשר בקדושה: מלכות היא הגבוהה ביותר, למטה ממנה ז"א ולמטה בינה{{הערה|{{הערה|בחסידות בד"ה ביום השמ"ע רדע"ת, ובקבלה במבוא שערים ש"ו ח"ב פרקים ד-ה, ובע"ח שער מ"ח פרק ג'.}}. '''ב.''' בליקוטי תורה{{הערה|לאדמו"ר הזקן, ד"ה אלה מסעי השלישי בתחילתו.}} משמע אחרת. '''ג.''' בע"ח{{הערה|שער מט פרק ד'}} משמע שסדרן ממטה למעלה הוא רוח סערה, ענן ואש, '''ד.''' בזוהר ח"ג{{הערה|עמ' רכז, הובא בפרדס{{הערה|להרמ"ק, פרקים ו-ז, ובפרי עץ חיים שער הפורים קרוב לסופו.}} שקליפה השלישית היא אש. | |||
==יניקת החיצונים== | ==יניקת החיצונים== | ||
| שורה 45: | שורה 51: | ||
אמנם, גם בזמן הזה, ישנן כמה אפשרויות (נדירות) להעלות לקדושה גם דבר האסור שמשלוש קליפות הטמאות{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ' שיחת בראשית א' ס"ה-ו', שהעלאה זו אינה אפשרית מצד התורה, אלא רק מצד הקב"ה עצמו שלמעלה מהתורה; ולכן, טוענים על כך אומות העולם "לסטים אתם".}}: | אמנם, גם בזמן הזה, ישנן כמה אפשרויות (נדירות) להעלות לקדושה גם דבר האסור שמשלוש קליפות הטמאות{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ' שיחת בראשית א' ס"ה-ו', שהעלאה זו אינה אפשרית מצד התורה, אלא רק מצד הקב"ה עצמו שלמעלה מהתורה; ולכן, טוענים על כך אומות העולם "לסטים אתם".}}: | ||
אפשרות אחת היא על ידי [[תשובה]] מאהבה - שאז "זדונות נעשים לו כזכיות". מכיון שתשובה זו פועלת עליו צימאון כל כך חזק לקב"ה, דוקא בגלל היותו שקוע בקליפות הטמאות - לכן, אותן קליפות ש"בזכותן" התאפשר הצימאון לאלוקות, נחשבים כהכנה לצימאון זה, וזו | אפשרות אחת היא על ידי [[תשובה]] מאהבה - שאז "זדונות נעשים לו כזכיות". מכיון שתשובה זו פועלת עליו צימאון כל כך חזק לקב"ה, דוקא בגלל היותו שקוע בקליפות הטמאות - לכן, אותן קליפות ש"בזכותן" התאפשר הצימאון לאלוקות, נחשבים כהכנה לצימאון זה, וזו העלייה שלהם{{הערה|יומא פו, ב. וראה תניא שם. לקוטי שיחות חלק י"ז שיחת אחרי ב' ס"ב (ע' 183) ואילך.}}. אך תשובה רגילה, שאינה מאהבה כזו ואין בה צמאון זה, אינה מועילה להוציא את הניצוץ מהקליפות{{הערה|תניא שם. אבל ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/38/index.htm ד"ה דבר אל כל עדת בנ"י קדושים תשכ"א] הערה 55.}}. | ||
כמו כן, כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה במצב של [[פיקוח נפש]] או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה{{הערה|שם=תקז}}. | כמו כן, כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה במצב של [[פיקוח נפש]] או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה{{הערה|שם=תקז}}. | ||
[[גר]] שהתגייר (שהחיות שלו קודם לכן | על ידי לימוד חכמות חיצוניות לצורך הבנת התורה{{הערה|לקו"ש חי"ב ע' 197}}. | ||
[[גר]] שהתגייר (שהחיות שלו קודם לכן הייתה מקליפות הטמאות), מעלה עמו גם כן ניצוצות מקליפות הטמאות{{הערה|סה"מ עת"ר שם. אגרות קודש ח"ג תקז הנ"ל. ושם באגרת תקטז הנ"ל נשאר בצ"ע: "עצ"ע ובירור איך הוא בגר, יפת תואר, עבד כנעני, קדלי דחזירי כשהותרו וכיוצא בזה, ואכ"מ".}}. | |||
== בגאולה == | |||
אדמו"ר הזקן אומר שבגאולה יתבטלו שלוש קליפות הטמאות : | |||
{{ציטוט|תוכן=מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וּבִיאוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁהֵן מִשָּׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי, הֵם אֲסוּרִים וּקְשׁוּרִים בִּידֵי הַחִיצוֹנִים לְעוֹלָם, וְאֵין עוֹלִין מִשָּׁם עַד כִּי יָבֹא יוֹם וִיבֻלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ".|מקור=תניא, פרק ז'|תוכן במקור=}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 57: | שורה 69: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קליפות]] | [[קטגוריה:קליפות]] | ||