התפילה ב-770 – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
כפילות |
||
| (29 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת]]ות ומהם ב[[חג]]ים וב[[ימים נוראים]]. | במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת]]ות ומהם ב[[חג]]ים וב[[ימים נוראים]]. | ||
החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. | החל מ[[י"א ניסן]] [[תשל"ב]] נהוג שבשעה ש[[הרבי]] נכנס ויוצא מתפילה הקהל [[ניגון|מנגן]] בדרך כלל ניגון שמח ופעמים רבות הרבי מעודד את השירה{{הערה|התחיל בזה החסיד הרב [[זושא ווילימובסקי]] כתגובה על דברי הרבי שלא שמע שהתוועדו ב-770. ראו בספר [[הפרטיזן]] מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]].}}. | ||
==מנהג 770== | ==מנהג 770== | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==השתתפות הרבי בתפילות== | ==השתתפות הרבי בתפילות== | ||
[[קובץ:תשמה.jpg | [[קובץ:תשמה.jpg|ממוזער|הרבי, [[תשמ"ה]]. ב[[זאל הקטן]] לשמוע את [[קריאת התורה]] בתפילת שחרית במקומו הסמוך לפתח הכניסה]] | ||
[[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב-770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע. | [[הרבי הריי"צ]] מיעט להגיע להתפלל במניין הרשמי ב-770 בשל מצבו הבריאותי והיה לרוב מתפלל במניין שהתקיים עבורו ב[[דירת אדמו"ר הריי"צ ב-770|דירתו]]. כאשר היה מגיע להתפלל ב[[זאל הקטן]] היה יושב סמוך ל[[ארון הקודש]] מימינו. על מנת להקל עליו את התפילה במקום בעקבות מצב בריאותו, הותקן במקום מעקה בו יוכל להסתייע. | ||
| שורה 50: | שורה 49: | ||
===מקום הרבי בתפילה=== | ===מקום הרבי בתפילה=== | ||
[[קובץ:הרבי | [[קובץ:הרבי שליטא מלך המשיח בתפילה (סיוון תשפד).png|ממוזער|מקומו של הרבי בשעת התפילה, [[סיוון]] [[תשפ"ד]]]] | ||
מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{הערה|היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).}}. | מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{הערה|היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).}}. | ||
| שורה 94: | שורה 93: | ||
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה. | [[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה. | ||
בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי | בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי]] לתפילות, מנגנים 'יחי אדוננו'{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']]. בשנים [[תשנ"ג]]-[[תשנ"ד]] היו מנגנים (בד"כ) רק בעת יציאת הרבי למרפסת בסיום התפילה, ואז הרבי היה מעודד למשך מספר דקות את השירה.}}. | ||
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה. | *תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה. | ||
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}. | :בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]{{הערה|נוהג זה התחיל רק בשנות הסמ"ך, לפני כן היו מנגנים בכינוסי ילדים וכד' את 'אל תירא'.}}. | ||
| שורה 100: | שורה 99: | ||
:לאחר מכן ילדי [[צבאות ה']] מכריזים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]. | :לאחר מכן ילדי [[צבאות ה']] מכריזים את הכרזת [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי]]. | ||
:בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] על זמן התפילה הבאה. | :בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] על זמן התפילה הבאה. | ||
:לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. - קטע זה היה מוכרז משנות הנו"ן עד תחילת [[חודש טבת]] [[תשפ"ד]] '''לפני''' הודעת סוף זמן התפילה הבאה. | :לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. - קטע זה היה מוכרז משנות הנו"ן עד תחילת [[חודש טבת]] [[תשפ"ד]] '''לפני''' הודעת סוף זמן התפילה הבאה. | ||
*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15. | *תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15. | ||
| שורה 124: | שורה 122: | ||
נוהגים לנגן ב: | נוהגים לנגן ב: | ||
*[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי | *[[האדרת והאמונה]], על פי בקשת ר' [[זלמן יפה]] מהרבי. | ||
*א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}. | *א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}. | ||
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.}} | *ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.}} | ||
| שורה 143: | שורה 141: | ||
*הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]] וכן ב[[תפילת גשם]] וב[[תפילת טל]]{{הערה|באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.}}. | *הרב [[מנחם מענדל רייצס (קראון הייטס)|מנחם מענדל רייצס]] וכן ב[[תפילת גשם]] וב[[תפילת טל]]{{הערה|באחת השנים התפלל גם בימים נוראים.}}. | ||
*הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' הכט). | *הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]], קיבל מהרבי כמה קרובים על התפלה בעמוד. (זכה להיות מי ששר לראשונה לפני הרבי את [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]] שמקורה ב'מארש' של משפ' הכט). | ||
*הרב לוי | *הרב לוי גייער. | ||
*הרב מנחם מענדל קארען. | |||
*הרב מנחם מענדל שמוקלער. | |||
*הרב שאול זוהר. | |||
*הרב מנחם מענדל עמאר. | |||
*הרב שמעון ריבקין. | |||
==בימים נוראים== | ==בימים נוראים== | ||
| שורה 154: | שורה 157: | ||
לאחר [[תפילת ערבית]], הנהיג הרבי לומר את כל ספר ה[[תהלים]] מתחילתו ועד סופו. | לאחר [[תפילת ערבית]], הנהיג הרבי לומר את כל ספר ה[[תהלים]] מתחילתו ועד סופו. | ||
קודם תקיעת שופר נוהגים לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי. | קודם תקיעת שופר נוהגים (החל משנת [[תשנ"ה]]) לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי. | ||
הרב [[ | בשנת [[תשנ"ג]] לפני התקיעות, הכריז הרב [[יואל כהן]], שהיות וב[[ראש השנה]] יש את ענין [[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|הכתרת]] [[הקדוש ברוך הוא]] למלך, ממילא מובן שזהו הזמן להכריז על [[קבלת המלכות]] של [[משיח צדקנו]], וכל הקהל הכריז [[יחי אדוננו]] שלוש פעמים{{הערה|יומן "בית רבינו שבבבל" [https://drive.google.com/file/d/1LqTj2eUdpFQ13plfs2SFIgLKdPDa1izQ/view מספר 15].}}. בשנת [[תשנ"ה]] הכריז זאת בבכיות הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]], אך לפני התפילה{{הערה|[[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/file/d/1DoS2xOHg7fXNFRSYke8yeOyY4Wn9buO6/view?usp=sharing גיליון מספר 7] עמוד 32.}}. החל משנת [[תשנ"ה]], מידי שנה{{הערה|מלבד שנות [[תשנ"ה]] ו[[תשפ"א]] בהן הכריז הרב [[נחמן שפירא]], ושנות [[תשנ"ח]] ו[[תשנ"ט]] שהכריז הרב ליפסקר.}} הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]] מקריא בקול רם מתוך שיחת [[דבר מלכות ערב ראש השנה|שיחת ערב ראש השנה תשנ"ב]]{{הערה|ההקראה היא מהשיחה במקורה ב[[אידיש]], כאן ב[[תרגום]] ל[[עברית]].}}: {{ציטוטון|שייכות של יום הדין ד[[ראש השנה]] עם [[הגאולה]] ("והצילו העדה") מודגשת גם בכך שבראש השנה היא העבודה ד[[ראש השנה#ראש השנה בחסידות|קבלת מלכותו]] יתברך, למלאות בקשתו של הקב"ה "תמליכוני עליכם" [כמו שאומרת הגמרא ב[[תלמוד בבלי]], שקשור עם [[גלות]], "במחשכים הושיבני"], אשר מלכותו יתברך קשורה ומתגלה בשלימותה ע"י [[מלך המשיח|דוד מלכא משיחא]] (שענינו [[ספירת המלכות]])}}, ומסיים בהכרזת [[יחי אדוננו]], שמהותה [[קבלת המלכות]] של [[מלך המשיח]]. | ||
===בעלי תפילה בימים נוראים=== | ===בעלי תפילה בימים נוראים=== | ||
| שורה 169: | שורה 172: | ||
*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]. | *הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]. | ||
*הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים. | *הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים. | ||
*הרב [[אליהו איידלמן]], [[מלמד תינוקות||מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]{{הערה|בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]}}. | *הרב [[אליהו איידלמן]], [[מלמד תינוקות||מלמד]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]{{הערה|בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]}}. | ||
*הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]]. | *הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]]. | ||
*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות{{הערה|בעיקר ב[[יום כיפור]] משנת [[תשע"ט]] ואילך}}. | *הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות{{הערה|בעיקר ב[[יום כיפור]] משנת [[תשע"ט]] ואילך}}. | ||
*הרב [[נחום יצחק קפלן]]. התפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר שחרית [[ראש השנה]] עד שנת [[תשנ"ד]] | |||
==בעלי תקיעה== | ==בעלי תקיעה== | ||
| שורה 189: | שורה 192: | ||
*הרב [[יוסף חיים גלבשטיין]] | *הרב [[יוסף חיים גלבשטיין]] | ||
*הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]] | *הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]] | ||
*בהושענא רבה היה עולה הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], והחל משנת [[תשפ"ב]] מחליפו הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||