שופרו של משיח – הבדלי גרסאות

כמוזכר לעיל מהמדרשים שהשופר של המן תורה היתה ה[[קרן]] שמאלית של האיל ב[[עקידת יצחק]], ואילו לעתיד לבא יתקע ב[[קרניים|קרן]] הימנית (שגדול יותר מקרן השמאלית)<ref>במאמר אחד הרבי מביא ש"השופר גדול" נעלה יותר משני הקרניים של עקידת יצחק {{מקור|סיבה=הסה"מ ר"ה (הירוק - של [גרונובטר] מכון תורתו של משיח) שולי הגליון (אותיות יותר גדולים מההערות) בא' ממאמרי ר"ה. (אינו ת"י. לכן בבקשה למצוא ולהשלים. תודה מראש!)}}.</ref>.

שהגילוי של ה"שופר גדול" לא מגיע על ידי [[עבודה]] כלל, הם אובדים ונדחים, והשופר באה לעורר אותם, דווקא מכיון שהם אובדים ונדחים הם בתכלית המיצר והדוחק, וזה מעורר וממשיך התקיעה של השופר גדול (ההמשכה מבחינת סתימא דכל סתימין), תכלית המרחב. כי דווקא על ידי ש"מן ה'''מיצר''' קראתי י-ה", דוקא על ידי זה "ענני ב'''מרחב''' י-ה". כמו התורה של [[הבעל שם טוב]]<ref>כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) סי' צו (יג, ג).</ref> על הפסוק<ref>תהלים קב, א.</ref> "תפלה לעני כי יעטוף ולפני הוי' ישפוך שיחו", שתפלת העני היא שלפני הוי' ישפוך שיחו, וגם שתפלת העני מתקבלת יותר.  

אבל גם כשה'''המשכת''' הגילוי של השופר גדול הוא מצד מלמעלה, הרי '''''לאחרי''''' הגילוי של השופר גדול יש גם להאובדים והנדחים כפשוטם המעלה של עבודת האדם, כי זה שהשופר גדול יעורר את נקודת היהדות שבכל אחד מישראל (גם וכולל האובדים והנדחים) וירצו לצאת מהגלות וללכת לירושלים ולהשתחוות לה', הוא רק שעל ידי הגילוי של השופר גדול יתעורר הרצון האמיתי של ה''ישראל עצמו''.  

וזהו ההוראה מזה שביום ההוא יתקע בשופר גדול, יתקע מעצמו, שהעבודה צריכה להיות בביטול, להכיר ולהרגיש שכל הענינים שנפעלו על ידי עבודתו, הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לזולתו, היא לא מצד המעלות שלו, אלא מצד הנתינת כח מלמעלה. והרגש זה (שלא הוא זה שפועל, כי אם זה בא מלמעלה) לא פועל חלישות בעבודתו, כי אם אדרבה, הרגש זה פועל שעבודתו היא ביתר שאת. כי כשהעבודה שלו קשורה עם [[מציאות|מציאותו]], העבודה היא במדידה והגבלה. וגם כשהעבודה שלו היא באופן דבכל מאודך, הרי היא מאדך, מאד שלך, וע"י ההרגש שהענינים שנעשים על ידי עבודתו הם לא מצד הכחות שיש לו אלא מצד האלקות, על ידי זה הוא יוצא מהמציאות וההגבלות שלו, והעבודה שלו היא למעלה ממדידה והגבלה.