הוראת שעה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הוראת שעה''' הוא ציווי החורג מהגדרים הרגילים של חוקי התורה והמצוות, שנעשה על פי נביא, בהוראת ה[[סנהדרין]] או גדול הדור, והוא תקף רק בתנאי שהוא נקבע לזמן מוגבל בשל נסיבות מיוחדות. | '''הוראת שעה''' הוא ציווי החורג מהגדרים הרגילים של חוקי התורה והמצוות, שנעשה על פי [[נביא]], בהוראת ה[[סנהדרין]] או גדול הדור, והוא תקף רק בתנאי שהוא נקבע לזמן מוגבל בשל נסיבות מיוחדות. | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
הטעם לכך, מופיע בדברי הרמב"ם שכשם שהרופא חותך לפעמים ידו או רגלו של אדם כדי להציל את חייו, כך לפעמים כאשר השעה צריכה לכך, יכולים בית דין להורות הוראת שעה לעבור חלק ממצוות התורה, כדי שיתקיימו כל המצוות, בדומה ללשון חז"ל על חולה שיש בו סכנה שמחללים עליו את השבת "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה"{{הערה|רמב"ם הלכות ממרים ב, ד.}}. | הטעם לכך, מופיע בדברי הרמב"ם שכשם שהרופא חותך לפעמים ידו או רגלו של אדם כדי להציל את חייו, כך לפעמים כאשר השעה צריכה לכך, יכולים בית דין להורות הוראת שעה לעבור חלק ממצוות התורה, כדי שיתקיימו כל המצוות, בדומה ללשון חז"ל על חולה שיש בו סכנה שמחללים עליו את השבת "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה"{{הערה|רמב"ם הלכות ממרים ב, ד.}}. | ||
מלבד הדוגמה הידועה של אליהו הנביא שהקריב קרבן בהר הכרמל בזמן איסור הבמות, בין הדוגמאות שמביאים חז"ל להוראת שעה, היא יציאתו של [[שמעון הצדיק]] מחוץ למקדש כשהוא לבוש בבגדי כהונה על אף האיסור{{הערה|יומא סט, א.}}, ו[[עזרא הסופר]] אמר את שם ה' המפורש מחוץ לבית המקדש{{הערה|יומא סט, ב.}}. | מלבד הדוגמה הידועה של אליהו הנביא שהקריב קרבן בהר הכרמל בזמן [[איסור הבמות]], בין הדוגמאות שמביאים חז"ל להוראת שעה, היא יציאתו של [[שמעון הצדיק]] מחוץ למקדש כשהוא לבוש בבגדי כהונה על אף האיסור{{הערה|יומא סט, א.}}, ו[[עזרא הסופר]] אמר את שם ה' המפורש מחוץ לבית המקדש{{הערה|יומא סט, ב.}}. | ||
בדורנו, נקבע דין [[היתר מכירה]] באופן של הוראת שעה לשמיטה של שנת [[תרמ"ט]] בלבד (אלא שלאחר מכן הוארך שוב ושוב על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]]). בדומה לכך רבי [[יחיאל ויינברג]] בעל ה'שרידי אש' התיר להשתתף בתנועות נוער מעורבות לפי שעה, כדי שנשים לא יאבדו את דתם (אלא שיש שממשיכים להשתמש בהיתר זה עד ימינו, אף שניתן לכתחילה כהוראת שעה בלבד, וחלק מההגדרות של הוראת שעה הוא שהם לזמן מוגבל בלבד). | בדורנו, נקבע דין [[היתר מכירה]] באופן של הוראת שעה לשמיטה של שנת [[תרמ"ט]] בלבד (אלא שלאחר מכן הוארך שוב ושוב על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]]). בדומה לכך רבי [[יחיאל ויינברג]] בעל ה'שרידי אש' התיר להשתתף בתנועות נוער מעורבות לפי שעה, כדי שנשים לא יאבדו את דתם (אלא שיש שממשיכים להשתמש בהיתר זה עד ימינו, אף שניתן לכתחילה כהוראת שעה בלבד, וחלק מההגדרות של הוראת שעה הוא שהם לזמן מוגבל בלבד). | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
עם זאת, יש עיתים שכדי להעלות את האור האלוקי ניתן על פי הוראת נביא בדבר ה' בלבד, להעלות ולהתיר אפילו את האיסור, וזאת בתנאי שאין זה אלא לפי שעה בלבד. | עם זאת, יש עיתים שכדי להעלות את האור האלוקי ניתן על פי הוראת נביא בדבר ה' בלבד, להעלות ולהתיר אפילו את האיסור, וזאת בתנאי שאין זה אלא לפי שעה בלבד. | ||
כך לדוגמא, אליהו הנביא הקריב קרבן בהר הכרמל, על אף שנהג כבר איסור הבמות והיה אסור להקריב בשום מקום מלבד במשכן, כיון שהיה צריך להעלות את כל הדור שהיו עובדי עבודה זרה{{הערה|אור תורה המגיד ממעזריטש לקוטי | כך לדוגמא, אליהו הנביא הקריב קרבן בהר הכרמל, על אף שנהג כבר איסור הבמות והיה אסור להקריב בשום מקום מלבד במשכן, כיון שהיה צריך להעלות את כל הדור שהיו עובדי עבודה זרה{{הערה|אור תורה המגיד ממעזריטש לקוטי תהלים ח, א סד"ה 'בים דרכך".}}. | ||
על דרך זה מבואר בנוגע לקין שהתחתן עם אחותו כדי להעמיד תולדות, אף שהדבר אסור אפילו בין בני נוח, כיון שבלי זה לא היה קיום לעולם. | על דרך זה מבואר בנוגע לקין שהתחתן עם אחותו כדי להעמיד תולדות, אף שהדבר אסור אפילו בין בני נוח, כיון שבלי זה לא היה קיום לעולם. | ||