אור חוזר – הבדלי גרסאות

'''אור חוזר''' הינו אור אלקי - המוחזר מלמטה למעלה - מהמדריגות התחתונות אל העולמות העליונים, והוא אור אלקי שלמעלה מ[[סדר השתלשלות|סדר ההשתלשלות]] הנמשך למטה - במדרגות התחתונות שב[[נברא|נבראים]], ושוכן שם ביתר שאת מבעולמות העליונים. ומהמדרגות התחתונות חוזר ומאיר גם לעולמות העליונים. וכמאמרם ז"ל: נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן. אור חוזר הוא בחינת דינים.

הטעם להמשכת האור העליון במדרגות התחתונות דוקא, כי הם עיקר תכלית הכוונה, שנתאוה [[הקב"ה]] להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]. וכל העולמות העליונים נשתלשלו בשביל העולם התחתון, כדי שיתהפך מחושך לאור, והיה הוי' למלך על כל הארץ, ו[[אין מלך בלא עם]], הם המדרגות התחתונות - הנקראים עם. עם - מלשון עוממות וחושך. שהם מציאות של נפרדים וזרים ורחוקים ממעלת המלך, ורק עליהם אפשרית התנשאות מלכותית, מה שאין כן על קרובים, כמו בנים או אפילו שרים לבדם, ואפילו יהיו רבים ככל שיהיו, לא שייך שם "מלוכה" עליהם כי ברוב עם - דוקא - הדרת מלך. וזוהי תכלית ההשתלשלות והבריאה - להיות מלך שמו נקרא עליהם. ולכן גילוי רצונו יתברך - [[אור אין סוף]], מתגלה דוקא בתחתונים, ומשם מוחזר ומאיר גם לעולמות העליונים - שרצון ה' בקיום העולמות העליונים נובע מרצונו יתברך בתחתונים. והיינו שהעליונים קיימים בשביל התחתונים ובזכותם.

והמשל בזה הוא המראה הגשמית (ראי) שפעולתה להראות לאדם מה שמלאחריו. והיינו על ידי שהזכוכית מצופה בציפוי כסף שהוא מכסה ומסתיר על הזכוכית ומונע העברת קרני האור מבעד לזכוכית, ומחמת מניעה זו נעשה אור חוזר בעוצמה רבה, ואף רואה את מה שלאחריו. אך כל זה דוקא כאשר הציפוי המכסה הוא "דק וקלוש" (עדין וזך) כמו הכסף, אבל לא עב וחשוך, שאז לא יראה בה כלום.

ה[[אהבה]] של ה"בכל מאדך", היא [[אהבה]] בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות ה[[נפש]] ממש שנקרא [[בעל הרצון]], שלמעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש [[כלות הנפש|תכלה ותכסוף לצאת ולידבק]], ולא בבחינת רצון לבד, ועל כן נקרא "מאדך" בלי גבול, שאין [[אהבה]] רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא [[היולי]]ת בלתי מוגבלת כלל.

אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת "אור חוזר" אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'.  

מדריגה זו, היא על ידי [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאוד מאוד מהאור והתענוג של קרבת השם, הנקרא "[[אור]] [[פנים|פני]] [[מלך]] חיים". כי על ידי [[עבירות|חטאיו]] הרבים נתרחק העובר את העבירות בריחוק גדול מאוד, וריחוק זה גורם בנפשו [[מרירות]] גדולה מאוד על גודל הריחוק, עד שתשובתו להשם באה מעומק ה[[לב]], כמו המעשה הידוע ב[[רבי אלעזר בן דורדיא]] שיצאה [[נשמה|נשמתו]] ב[[בכייה]] כו', דהיינו שמידת ה[[גבורה|תגבורת]] ה[[תשוקה]] [[דביקות|להדבק]] בה' התגברה בו בכל נקודת הלב, באופן שאין כלי ה[[מוח]] והלב יכולים להשיג כלל{{הערה|והיינו מה שכתוב ב[[זוהר]] ד[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] מושכים את [[הקב"ה]] בכח חזק, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}}