אופקים – הבדלי גרסאות
מנחם רובין (שיחה | תרומות) עדכון |
תיקון תבנית |
||
| (27 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קהילת חב"ד| | {{קהילת חב"ד| | ||
|שם=אופקים | |שם=אופקים | ||
|תמונה= | |תמונה=770 הדמיה באופקים.jpg | ||
|כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים | |כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים | ||
|עיר= | |עיר= | ||
|מדינה=[[ארץ ישראל]] | |מדינה=[[ארץ ישראל]] | ||
|שכונה חב"דית=קריית מנחם | |שכונה חב"דית=קריית מנחם | ||
|רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]] | |רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]] | ||
|מוסדות בקהילה=גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית | |מוסדות בקהילה=גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, מתיבתא חסידית | ||
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב שניאור אראבוב. | |שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב שניאור אראבוב. | ||
|מספר שלוחים= 12 | |מספר שלוחים= 12 | ||
|מספר בתי חב"ד= 6 | |מספר בתי חב"ד= 6 | ||
|מספר | |מספר משפחות בקהילה=55 | ||
ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה. | ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה. | ||
|ראו גם='''ראו גם''' | |ראו גם='''ראו גם''' | ||
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]] | |אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]] | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png | [[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|ממוזער|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]] | ||
[[קובץ:אופקים רחוב.jpg | [[קובץ:אופקים רחוב.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]] | ||
העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון | העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. | ||
בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שהחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב | נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-40,000 תושבים. | ||
בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שהחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים. | |||
==קהילת חב"ד== | ==קהילת חב"ד== | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}. | בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}. | ||
במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות. | במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות. | ||
אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים | אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים. | ||
לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר. | לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר. | ||
| שורה 42: | שורה 40: | ||
== מוסדות וארגוני חב"ד בעיר == | == מוסדות וארגוני חב"ד בעיר == | ||
[[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg | [[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|ממוזער|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]] | ||
הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}. | הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}. | ||
| שורה 51: | שורה 49: | ||
בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום. | בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום. | ||
בשנת [[תש"פ]] עקב מגפת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי | בשנת [[תש"פ]] עקב מגפת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי{{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות}}. | ||
===מוסדות חינוך=== | ===מוסדות חינוך=== | ||
[[קובץ:תת | [[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|ממוזער|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]] | ||
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו באותה התקופה לצאת מדי ערב ללון מחוץ לאופקים. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים. | לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו באותה התקופה לצאת מדי ערב ללון מחוץ לאופקים. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים. | ||
בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות. | בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות. | ||
לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - | לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}. בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח. בשנת [[תשפ"ב]] עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה }} לומדים כ250 ילדים. | ||
בתחילת שנת הלימודים דשנת ה'תשפ"ה נפתחה מתיבתא חסידית לכיתות ז' ח' ע"י רב קהילת חב"ד הרב [[ישראל הרשקוביץ]] | |||
== בתי חב"ד בעיר == | == בתי חב"ד בעיר == | ||
{{טורים| | [[קובץ:770 אופקים בבניה.jpg|ממוזער|מבנה 770 באופקים באמצע הבנייה ([[תשע"ז]])]] | ||
;ראשי הקהילה | {{טורים|;ראשי הקהילה | ||
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר המוסדות ורב הקהילה | *הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר המוסדות ורב הקהילה לוי יצחק" | ||
*הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד. | *הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד. | ||
*הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור | *הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]] - מנהל בית חב"ד המרכזי. | ||
*הרב | *הרב מנחם מענדל ברדוגו שליח בשכונת מישור הגפן ומנהל בית חב"ד | ||
*עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות. | *עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות. | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
;בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1 | ;בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1 | ||
*מנהל בית חב"ד: הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור | *מנהל בית חב"ד: הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]] | ||
*משפיע: הרב [[צביקה סגל]] | *משפיע: הרב [[צביקה סגל]] | ||
*מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ | *מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ | ||
בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6 | בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6 | ||
*מנהל הכולל: הרב [[ | *מנהל הכולל: הרב [[מנחם מענדל ברדוגו]] | ||
*מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום | *מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום | ||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
*בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ | *בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ | ||
*בית חב"ד אזור התעשייה: הרב [[מנחם סגל]] | *בית חב"ד אזור התעשייה: הרב [[מנחם סגל]] | ||
*בית חב"ד שכונת אבוחצירא: הרב [[גיל אברהם שפינדלר]] | |||
*בית חב"ד שכונת חורשת נח: הרב לוי יצחק הרטמן{{הערה|1=[https://col.org.il/news/171687 משפחת הרטמן יוצאת לשליחות בשכונת חורשת נח באופקים], {{חב"ד און ליין}}}} | |||
עוד מוסדות באופקים: | |||
*בית חב"ד המרכזי 770{{הערה|[https://chabad.info/news/1033148/ מזל טוב אופקים: היכל ביהכנ"ס ב-770 נפתח לראשונה לתפילות] {{תמונה}}{{אינפו}}}} | |||
*בית חב"ד המרכזי 770 | |||
*בתי חב"ד בשכונות | *בתי חב"ד בשכונות | ||
*בית כנסת חב"ד | *בית כנסת חב"ד | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
*ארגון צבאות ה' לבנים | *ארגון צבאות ה' לבנים | ||
*ארגון צבאות ה' לבנות | *ארגון צבאות ה' לבנות | ||
*דיי קמפ -"גן ישראל" | *דיי קמפ -"גן ישראל"{{הערה|[https://chabad.info/child/camp-gan-yisrael/1118977/ הימים הראשונים בדיי-קעמפ גן ישראל אופקים • גלריה] {{תמונה}}{{אינפו}}}} | ||
*ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה" | *ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה" | ||
*הנבחרת}} | *הנבחרת | ||
*מתיבתא התמים | |||
}} | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים] | *[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים] | ||
*[https://chabad.info/tag/אופקים/ ידיעות על הנעשה בקהילת חב"ד אופקים] | *[https://chabad.info/tag/אופקים/ ידיעות על הנעשה בקהילת חב"ד אופקים] {{אינפו}} | ||
{{ | {{מחוז הדרום}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אופקים]][[קטגוריה:ערים בישראל]] | [[קטגוריה:אופקים|*]] | ||
[[קטגוריה:ערים בישראל]] | |||
[[en:Ofakim]] | |||