ספר תורה הכללי – הבדלי גרסאות
חנוך רולניק (שיחה | תרומות) ←ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי: מתוך זיכרון שלי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (19 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ | ב[[כ"ט אלול]] [[תשמ"א]], בהתוועדות ליל [[ערב ראש השנה]] [[תשמ"ב]], סיפר הרבי שהגיעו אליו בטענה מדוע כותבים ספרי תורה [[אות בספר התורה של ילדי ישראל|רק לילדים]], בעוד למבוגרים לכאורה נצרכת יותר הזכות של אות בספר תורה, וכתוצאה מכך הכריז הרבי שיכתבו ספר תורה עבור '''כל''' בני ובנות ישראל (כולל אלא שהם אחרי בר מצוה).ֿ | ||
בכל שנת תשמ"ב, ואף ברובה של שנת [[תשמ"ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו. | בכל שנת [[תשמ"ב]], ואף ברובה של שנת [[תשמ"ג]] הרבי הזכיר את הנושא ב'''כל''' התוועדות, ועורר את החסידים לפעול ברישום יהודים לספר התורה בכל יכלתם, ורבים הם מספור בקשותיו המיוחדות של הרבי ותחינותיו לרישום יהודים בספרי תורה אלו. | ||
הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}. | הרבי הדגיש כי הרישום לספר התורה נוגע גם לרושם עצמו - כיון ששלימות ספר התורה נעשית כאשר ישנם כל האותיות, ולכן "בהכרח להשתדל שלא יישאר אפילו יהודי אחד בלבד שלא תהיה לו אות באחד מספרי התורה"{{הערה|ט"ו אב תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2010.}}. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי=== | ===הועד לכתיבת ספר תורה הכללי=== | ||
[[קובץ:הרב אוירכמן והרב פרוס עם הספר תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יו"ר הועד הרב '''משה שמואל אוירכמן''' וחבר הועד הרב '''יצחק פרוס''' עם הספר תורה העשירי]] | |||
בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע"י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב"ד]]. | בארץ הקודש הוקם באותם ימים הוועד לכתיבת ספר תורה הכללי, ע"י עסקני ושלוחי הרבי לחיפה והקריות (הרב [[לייבל שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]], הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], הרב [[יגאל פיזם]] והרב [[שמואל פרומר]]). בראש הועד התמנה לעמוד הרב [[משה שמואל אוירכמן]]. בנוסף התעסקו בכך רבות הרב [[דוד חנזין]], הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], הרב [[זושא וילימובסקי]], הרב [[מרדכי גל]] ורבים נוספים מארגון [[צעירי אגודת חב"ד]]. | ||
לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל | לאחר סיום כתיבת ספר התורה הכללי הראשון בארץ ישראל ב[[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]], שהוכנס - על פי הוראת הרבי - ברוב עם בל"ג בעומר במירון, קיבל הועד לכתיבת ספר תורה הכללי - במענה לרב אוירכמן - את הוראת הרבי שלא להפסיק בכתיבת ספרי תורה עד שלכל יהודי תהיה אות בספר תורה. מאז ועד היום, ממשיך הועד לכתיבת ספר תורה הכללי בקיום הוראתו הישירה של הרבי, כאשר במשך השנים זכה להדרכות והוראות לצד עידודים מיוחדים, ואף הזכיר את ה"סיומים" בהתוועדויות. | ||
===ספרי תורה מיוחדים לתו"ת ולבית רבקה=== | ===ספרי תורה מיוחדים לתו"ת ולבית רבקה=== | ||
בשיחה של יום ב' | בשיחה של יום ב' ד[[ראש השנה]] הורה הרבי, שמכיון שכל דבר צריך להתחיל מהתורה, יתחילו בכתיבת ספר תורה לתלמידי תומכי תמימים. | ||
בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ"ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל. | בהתאם לכך, במוצאי ראש השנה תשמ"ב התקיימה אסיפה בביתו של ה[[רש"ג]] בהשתתפות הרב [[מרדכי מענטליק]], [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]], [[שלום מרוזוב]], [[דוד רסקין]], [[מנחם מענדל מרוזוב]], [[מנחם מענדל פוטרפאס]] ו[[שניאור זלמן גופין]] - נציגי ישיבות תומכי תמימים בכל רחבי העולם. באסיפה הוחלט שתחילת הכתיבה תתקיים למחרת - [[ג' תשרי]] ב[[770]], והסופר יהיה הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]]. באסיפה הוקם ועד מהתלמידים הלומדים ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית ב-770]] שיתעסק ברישום היהודים ובמכירת האותיות בפועל. | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב"ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים. | בתשובה לשאלה האם לשתף בספר תורה של תומכי תמימים את תלמידות מוסדות חב"ד, ענה הרבי שיכתבו להם ספר תורה מיוחד בפני עצמו על ידי מוסדות [[בית רבקה]], כיון ש[[רבותינו נשיאנו]] לא עירבו אותם בישיבת תומכי תמימים. | ||
==לא לכתוב ספרי תורה מקבילים== | ===לא לכתוב ספרי תורה מקבילים=== | ||
בהתוועדות י"ג תשרי תשמ"ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך. | בהתוועדות י"ג תשרי תשמ"ב הבהיר הרבי שאין הכוונה לכתוב ספרי תורה רבים, ואין לכל מוסד לכתוב בעצמו, אלא לאחד כמה שיותר יהודים בספר תורה אחד. ולכן רק לאלה שהחלו בכך ניתנה הרשות להמשיך. | ||
| שורה 65: | שורה 66: | ||
==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע== | ==התייחסות מיוחדת מהרבי למבצע== | ||
בליל שמיני עצרת תשמ"ב, בעת ה'הקפות', כיבד הרבי בהקפה השישית את כל השייכים ל׳ועדים׳ העוסקים בכתיבת ספרי התורה – ס"ת של תו"ת, הס"ת של בית רבקה והועד לכתיבת ס"ת הכללי בארץ הקודש (כאשר הרבי נוקב בשמו של חבר הועד הרב [[יהודה ירמיהו שילדקרויט]]). | בליל שמיני עצרת תשמ"ב, בעת ה'הקפות', כיבד הרבי בהקפה השישית את כל השייכים ל׳ועדים׳ העוסקים בכתיבת ספרי התורה – ס"ת של תו"ת, הס"ת של בית רבקה והועד לכתיבת ס"ת הכללי בארץ הקודש (כאשר הרבי נוקב בשמו של חבר הועד הרב [[ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט|יהודה ירמיהו שילדקרויט]]). | ||
לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ"ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות{{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}. | לאחר שהרב דוד רסקין דיווח לרבי ב[[ד' תשרי]] תשמ"ב שאת האותיות הראשונות בספר התורה הראשון{{הערה|באות ב' מהמילה '''בראשית''' זיכו את הרבי ובאות ר' - זיכו את ה[[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|רבנית]].}} זיכו לרבי ולרבנית, נתן הרבי 100$ עבור כל אות{{הערה|יצויין כי למרות העידוד הבלתי פוסק לכתיבת ספרי התורה, הרבי לא הסכים לכך שיכתבו על המעיל של ספר התורה שהוא לזכות הרבי והרבנית.}}. | ||
| שורה 79: | שורה 80: | ||
בשמחת תורה תשמ"ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה. | בשמחת תורה תשמ"ג העניק הרבי בקבוק [[משקה]] לכל עומדים בראש הוועדות לכתיבת ספרי התורה. | ||
בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב"ד קנה הרב דוד משה רוזן - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]]. | בספר התורה הכללי שנכתב בנחלת הר חב"ד קנה הרב [[דוד משה רוזן]] - רבה הראשי של רומניה - 33,000 אותיות עבור היהודים ברומניה שמסוגרים מעבר למסך הברזל בשלטון ה[[ק.ג.ב.|קומוניסטי]]. את המעיל לספר תורה זה תרמה [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]]. | ||
הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''"בזריזות"''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר"ח אלול תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ע' 2115}}. | הרבי דרש שההתעסקות במבצע זה תהיה '''"בזריזות"''', ויתעסקו בזה אפילו ב[[יום שישי]]{{הערה|אדר"ח אלול תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ע' 2115}}. | ||
ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''"המבצע המיוחד לדורנו זה"'''{{הערה|ט"ו שבט תשמ"ב}}, '''"המבצע הפנימי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1698.}}, '''"ענין הכי כללי והכי פרטי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2114.}}, '''"מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1284.}} ועוד. | ביטויים קצרים ונפלאים נמצאים רבות בשיחותיו של הרבי מתקופה זו המתארים את המבצע כ'''"המבצע המיוחד לדורנו זה"'''{{הערה|ט"ו שבט תשמ"ב}}, '''"המבצע הפנימי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ג ע' 1698.}}, '''"ענין הכי כללי והכי פרטי"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ב ח"ד ע' 2114.}}, '''"מבצע ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"'''{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1284.}} ועוד. | ||
==התעוררות במבצע== | ==התעוררות במבצע== | ||
בשנת ה'תשפ"ב לקראת י"א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב"ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים. | בשנת ה'תשפ"ב לקראת י"א ניסן - יום הולדתו של [[הרבי]] הועד של ספר תורה הכללי פתח במבצע בהרבה ישיבות חב"ד בארץ ובעולם ובו תוך חודש צריך לרשום 180 יהודים לספר תורה, ואלה נכנסים להגרלה על כתב יד קודש של הרבי. ההגרלה הודחתה ונעשתה בהתחלת חודש תמוז, במבצע זה נרשמו כמאה אלף יהודים. | ||
| שורה 91: | שורה 93: | ||
במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם. | במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], יצא הועד במבצע רחב היקף לרישום כל ישראל ובתוכם חיילי צה״ל, החטופים ותושבי העוטף. בהתגייסות כל אנ״ש, השלוחים והתמימים - בתוך שלושה חודשים מתחילת המלחמה נרכשו כל האותיות והושלמה כתיבת ספר תורה שלם. | ||
[[קובץ: | [[קובץ:סיום ספר תורה הכללי 10.jpeg|ממוזער|כתיבת אותיות בספר תורה הכללי העשירי]] | ||
ביום כ"ג אדר שני [[ה'תשפ"ד]] נעשה הסיום והכנסת תורה לבית חב"ד אופקים, במהלכה כתבו אותיות הרב [[מנחם מענדל | ביום כ"ג אדר שני [[ה'תשפ"ד]] נעשה הסיום והכנסת תורה לבית חב"ד אופקים, במהלכה כתבו אותיות הרב [[מנחם מענדל גלוכובסקי]], הרב אברג'ל, מר שלמה אזרן ועוד. | ||
==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי== | ==ספרי התורה שנכתבו לאור קריאת הרבי== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
במהלך השנים נכתבו קרוב ל-20 ספרי תורה במסגרת המבצע{{הבהרה|להרחיב}}. ברשימה דלהלן (חלקית) נכתב אודות תאריכי ה[[סיום והכנסת ספר תורה]] ומקומותיהם של ספרי התורה שנכתבו: | |||
;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל: | ;הועד לכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל, ארץ ישראל: | ||
*ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה | *ספר תורה הראשון - טקס הסיום היה ב[[ציון הרשב"י]] במירון והוכנס לבית הכנסת המרכזי במרכז נפש חיה חב"ד ליובאוויטש הקריות, [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ב]]{{הערה|1=בקיץ תשפ"ג נגנבו מבית הכנסת שלושה כתרים ובהם הכתר של הספר תורה הראשון לאחדות ישראל. [https://col.org.il/news/146457 שלושה כתרי ספר־תורה נגנבו מבית כנסת חב"ד בקרית שמואל{{COL}}].}} | ||
*ספר תורה השני - | *ספר תורה השני - י"א ניסן תשמ" | ||
*ספר תורה השלישי - | *ספר תורה השלישי - | ||
*ספר תורה הרביעי - | *ספר תורה הרביעי - | ||
*ספר תורה החמישי - | *ספר תורה החמישי - | ||
*ספר תורה השישי - בית חב"ד קריית ים, כ"ד בטבת תשנ"ח | *ספר תורה השישי - בית חב"ד קריית ים, [[כ"ד בטבת]] [[תשנ"ח]] | ||
*ספר תורה השביעי - | *ספר תורה השביעי - [[בית הכנסת - 770]], [[כינוס השלוחים העולמי]] [[כסלו]] [[תשע"ו]] | ||
*ספר תורה השמיני- קנדה | *ספר תורה השמיני - [[אלול]] [[תש"פ]] טורונטו קנדה | ||
*ספר תורה התשיעי - קנדה אור | *ספר תורה התשיעי - קנדה אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשפ"ג]] - שנת הקהל (סיום מכירת האותיות ב[[ח"י אלול]]) | ||
*ספר תורה העשירי - כ"ג אדר שני [[ה'תשפ"ד]] בבית חב"ד אופקים ועבר דרך | *ספר תורה העשירי - [[כ"ג אדר שני]] [[ה'תשפ"ד]] בבית חב"ד [[אופקים]] ועבר דרך המקומות שנפגעו ב[[מלחמת חרבות ברזל]], ובעוטף עזה. (סיום מכירת האותיות היה ב- [[כ' כסלו]] [[ה'תשפ"ד]]){{הערה|[https://chabad.info/news/1072791/ הכנסת ספר התורה הכללי העשירי • גלריה מסכמת{{תמונה}}{{אינפו}}]}} | ||
*ספר תורה האחד עשר - ב' [[מר חשון]] [[ה'תשפ"ה]]. | |||
;מרכז ישיבות תומכי תמימים | ;מרכז ישיבות תומכי תמימים | ||
* | * | ||
*[[ | *הסיום הראשון{{הערה|הראשון מתחילת המבצע}} - ערב ראש חודש שבט תשמ"ב{{הערה|ראה ווידיאו ביוטיוב ערוץ של [[רבי דרייב]] Historic: First Siyum Sefer Torah Hakloli Erev Rosh Chodesh Shevat, 5742}} | ||
| שורה 119: | שורה 122: | ||
* | * | ||
* | * | ||
*[[אסרו חג]] [[חג השבועות|שבועות]] [[תשמ"ו]] ל[[770]]{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/601396/ תיעוד: הכנסת ספר התורה הכללי בתשמ"ו{{רבי דרייב}}{{אינפו}}]}}. | |||
*[[ל"ג בעומר]] [[תשנ"א]] מיד אחרי שחרית במניין של הרבי{{הערה|בכניסת הרבי לשחרית כבר היה הכליזמרים מוכנים ושרו [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] במניגינת "לא תבושי" והרבי עודד}} בבהכנ"ס 770. | |||
;ספרים מיוחדים | ;ספרים מיוחדים | ||
*[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב"ד]], י"ט כסלו תשמ"ו | *[[ספר התורה של עולי רוסיה]] - '[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית יצחק]]' [[נחלת הר חב"ד]], [[י"ט כסלו]] [[תשמ"ו]] | ||
*[[ספר תורה לחיילי צה"ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה"ל]] בצריפין, [[י"ד תמוז]] [[תשמ"ב]] | *[[ספר תורה לחיילי צה"ל]] - בית הכנסת בבסיס [[צה"ל]] בצריפין, [[י"ד תמוז]] [[תשמ"ב]] | ||
*ספר תורה | *ספר תורה ב[[נתיבות]] בכתב ספרדי. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''[https://sefertora.org.il/ | *'''[https://sefertora.org.il/סקירה-היסטורית-רקע-רעיוני-והוראות-למע/ סקירה היסטורית ורקע רעיוני]''' | ||
*'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב"ד, תשס"ט. פרק ב', ע' 123 ואילך | *'''אות בספר תורה - ספרי התורה לאחדות ישראל''' כפר חב"ד, תשס"ט. פרק ב', ע' 123 ואילך | ||
*'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד אדר תש"פ עמוד 20 | *'''ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד אדר תש"פ עמוד 20 | ||
*'''העולם נע ומזדעזע''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב"ד}} 1925 עמוד 26 | *'''העולם נע ומזדעזע''', במדור 'חיי רבי' {{שבועון כפר חב"ד}} 1925 עמוד 26 | ||
*הרב משה שמואל אוירכמן, '''הצלחת המיליון''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה, (הודפס בתוך מגזין ב' של גיליון 2081 עמוד 102) {{שבועון כפר חב"ד}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||