ישראל יודקין – הבדלי גרסאות

'''ישראל הכהן יודקין''' ([[ה' סיון]] [[תשס"א]] - [[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]])  

שירת כסגן מפקד פקודה בגדוד החרדי 'נצח יהודה', ונפל מירי צלף ערבי, לאחר שלחם בחודשיו האחרונים ברצועת [[עזה]], במסגרת מלחמת [[חרבות ברזל]]. התפרסם בזכות הכיתוב '''[[הי"ד]]''' על [[מצבה|מצבתו]].

נולד בערב [[חג השבועות]] [[תשס"א]] ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב [[טוביה יודקין|טוביה]] ולאמו מרת ציפורה יודקין מ[[כפר חב"ד]], והיה אחד מ-8 אחים.

בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים מאור מנחם]] ב[[רחובות]].

במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]], פיקד על הגדוד החרדי שלו, ולחם עם מחבלים ברצועת עזה.

ב[[י"ד אייר]] [[תשפ"ד]] ([[פסח שני]]) בגיל 23, נרצח מירי צלף.

לרגל יום הולדתו הראשון לאחר פטירתו, החלה המשפחה לכתוב ספר תורה לעילוי נשמתו. נשיא המדינה [[בוז'י הרצוג]] נתכבד בכתיבת האות הראשונה בספר.

כמו כן, יונצח בהיכל מפואר בבית הכנסת בשכונתו.

ביום השלושים' לפטירתו, ביקשו בני המשפחה ממשרד הביטחון לאשר לכתוב הי"ד על מצבתו בבית העלמין הצבאי בהר הרצל ב[[ירושלים]], אך נענו בשלילה.

משפחתו החלה במאבק תקשורתי ובכנסת, כדי שיותר להם להוסיף הי"ד. חברי כנסת ושרים קראו להתיר להוסיף הי"ד{{הערה|[https://chabad.info/news/1096951/ השרה סטרוק: לאשר למשפחת יודקין לכתוב הי"ד במצבתו] {{אינפו}}}}.  

בחודש [[סיון]] תשפ"ד, עבר חוק בקריאה ראשונה המתיר להוסיף הי"ד על מציבות בבתי עלמין צבאיים, ואילו בשם שר הביטחון התקבלה הודעה כי בקשת המשפחה תישקל שנית.

המועצה להנצחת החייל ערכה הצבעה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1097354/ דיון על הוספת כיתוב הי"ד] {{אינפו}}}} והחליטה לאפשר הוספת הי"ד או ז"ל במציבות בבתי עלמין צבאיים. שר הביטחון יואב גלנט קיבל את המלצת המועצה הציבורית להנצחת החייל בעניין הוספת הכיתוב "השם יִקום דמו". בהמשך נחרטה על מצבתו המילים הי"ד, לראשונה בהיסטוריה של [[מדינת ישראל]]. בזכות המאבק, האותיות הי"ד יוכלו להתווסף לכלל מצבות הנופלים מקום המדינה.

* [[שניאור זלמן ברגר]], '''מאבק משפחת יודקין על הוספת הי"ד, מקורות בתורת הרבי על המנהג להוספת הי"ד''' שבועון {{שבועון בית משיח}} 1415.

*[https://chabad.info/tag/%d7%a1%d7%a8%d7%9f-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%99%d7%9f/ תגית: סרן ישראל יודקין באתר {{אינפו}}]