סביבון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הסביבון בחזית הכניסה ל[[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]]]
+[[קובץ:סביבון.png|ממוזער|סביבון]]
-ה'''סביבון''' (מכונה ב[[אידיש]]: '''דריידל'''{{הערה|שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת [[תרנ"ז]]. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון "כִּרְכָּר", "חזרזר", ו"מגדל עוז".}}) הינו צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה{{הערה|המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 545.}} מקובל כי המשחק הוא זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף.
+[[קובץ:הסביבון במוזיאון מתוך האתר.jpg|שמאל|ממוזער|הסביבון בחזית הכניסה ל[[מוזיאון הילדים היהודי]] ב[[קראון הייטס]]]]
+ה'''סביבון''' (מכונה ב[[אידיש]]: '''דריידל'''{{הערה|שמו העברי של הסביבון נהגה בסביבות שנת [[תרנ"ז]]. לפני שהתקבל שמו בפי כל, הוא כונה גם בשמות אחרים, כגון "כִּרְכָּר", "חזרזר", ו"מגדל עוז".}}) הוא צעצוע בעל ארבע דפנות וידית, המסתובב על צירו. ילדי ישראל נוהגים לשחק בסביבון בחג החנוכה{{הערה|המנהג נזכר בהתוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמוד 545.}} מקובל כי המשחק הוא זכר למשחקים של ילדי ישראל בזמן גזירות היוונים, כאשר העמידו פנים כביכול הם התאספו על מנת לשחק ולא לצורך לימוד תורה משותף.
 ==משחק הסביבון==
@@ שורה 8: / שורה 9: @@
 ילדי ישראל נהגו לשחק בסביבון על [[דמי חנוכה|דמי החנוכה]] שקיבלו, כשכל ילד מסובב בתורו את הסביבון, וכאשר הסביבון נופל - ממשיכים במשחק לפי האות העליונה:
+*'''[[נ]]''' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור)
-*'''[[נ]]''' = נִישט = לא (לא זכייה ולא הפסד, דילוג על התור)
 *'''[[ג]]''' = גאנץ/גוּט = מלא/טוב (זכייה בכל הסכום)
 *'''[[ה]]''' = האלבּ = חצי (זכייה במחצית הסכום)
@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ==משמעות המשחק==
-גדולי החסידות{{הערה|האדמו"ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.}} הצביעו על כך שערך ה[[גימטריא]] של האותיות נגה"ש הינו 358, כערך המילה [[משיח]], וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה"פ הוא 'מנחם'.
+גדולי החסידות{{הערה|האדמו"ר מאלכסנדר, רבי רפאל מברשיד, ועוד.}} הצביעו על כך שערך ה[[גימטריא]] של האותיות נגה"ש הינו 358, כערך המילה [[משיח]], וחסידים הוסיפו על כך שערך הגימטריא של נגה"פ הוא 'מנחם' או 'צמח' הרומזים לשמו של המלך המשיח.
 [[הרבי]] מציין שישנו קשר בין הניסים של [[חג הפסח]] והניסים של חג ה[[חנוכה]], היות ובשניהם נהוג במסורת ישראל לכנות 'נס גדול': בפסח מכונה [[שבת הגדול]] על שם הניסים שהובילו ל[[מכת בכורות]], ועל הסביבון מצויינות האותיות המסמלות את ה'נס גדול (היה שם)'{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ב עמוד 33. התבאר בהתוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמוד 512.}}.
-הרבי אף מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק ב[[פרשת ויגש]] הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו '''גשנה'''", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", ומציין לספר '[[בני יששכר]]' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.}}.
+בספר בני יששכר מקשר את האותיות המצויינות על הסביבון לפסוק ב[[פרשת ויגש]] הנקראת בחג החנוכה: "ואת יהודה שלח אל יוסף להורות לפניו '''גשנה'''", שתיבה זו היא אותם אותיות של "נגהש", '[[בני יששכר]]' שם מובאים רמזים נוספים לאותיות הסביבון{{הערה|התוועדויות תשמ"ז חלק ב' עמוד 185.}}.
 אמרה נפוצה מבארת, שכפי שהסביבון מסתובב ונופל ושוב קם, כך גם עם ישראל בזמן הגלות מסתובב ממדינה למדינה ונופל ומושפל, אך בכל פעם קם מחדש.
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 ==אצל הרבי==
+[[קובץ:הרבי מחזיק סביבון.jpg|ממוזער|הרבי מחזיק סביבון במעמד [[חלוקת דולרים]] בסמוך ל[[חדר הרבי|חדרו הקדוש]]]]
 באחת מהשנים הראשונות לנשיאות, שיחקו ילדים בסביבון על יד חדרו של הרבי{{הערה|[[שלום ישראל חודוקוב]] ו[[אבא פיקרסקי]].}}, וכשהרבי נכנס וראה את הילדים משחקים הוציא מכיסו מטבע של עשרה סנט והשליך אותו על הרצפה, והורה לילדים לסובב את הסביבון, וכשנפל על האות ה', שאל הרבי מה עושים בכזה מקרה, והילדים השיבו שמחלקים ביניהם והרבי נכנס לחדרו.