ימים נוראים – הבדלי גרסאות

שולם ס. (שיחה | תרומות)
סדר, תיקון שגיאה, עריכה לשונית וקישורים
 
(30 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
המושג '''ימים נוראים''' - הינו מבטא את ימי הדין, ראש השנה {{הערה|א-ב בתשרי}} ויום הכפורים {{הערה|י' בתשרי}}. בראש השנה מקבל היהודי עליו את מלכותו של הקדוש ברוך הוא, ובו נכתבים כל בני ישראל בספר חיים טובים, אבל הספר לא נחתם עדיין עד יום הכפורים, שהוא יום סליחה ומחילה ובו היא החתימה.
{{להשלים|כל הערך=כן}}
המושג '''ימים נוראים''' - הוא כינוי לימי הדין; [[ראש השנה]]{{הערה|א-ב בתשרי}} ו[[יום הכיפורים]]{{הערה|י' בתשרי}}. בראש השנה מקבל היהודי עליו את מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]], ובו נכתבים כל [[בני ישראל]] בספר חיים טובים, אבל הספר לא נחתם עדיין עד יום הכפורים, שהוא יום סליחה ומחילה ובו היא החתימה.
   
   
חכמינו זכרונם לברכה חיברו תפלות מיוחדות לימים הנוראים, והם מקובצים בסידור מיוחד הנקרא בשם "[[מחזור]]".
חכמינו זיכרונם לברכה חיברו תפילות מיוחדות לימים הנוראים, והם מקובצים בסידור מיוחד הנקרא בשם "[[מחזור]]".
 
==מקור המילה==
המלה "נורא" משמעותה - מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל שלפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר ל[[הקב"ה]]: {{ציטוטון|כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ}}{{הערה|תהלים מ"ז}},{{ציטוטון|ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד}}{{הערה|שופטים י"ג}}.


==משמעות המושג==
==משמעות המושג==
תקופה זו כוללת את [[עשרת ימי תשובה]] (עשרת הימים מ[[א' בתשרי]] עד [[י' בתשרי]]).


*במשמעות המצומצמת ביותר: ראש השנה ויום הכיפורים.
כמו כן התקופה מתאפיינת בתהליך הולך וגובר של [[חשבון נפש]], [[צדקה]], [[תשובה]] ובקשת סליחה ו[[כפרה]].


*במשמעות רחבה יותר: עשרת ימי תשובה (עשרת הימים מא' בתשרי עד י' בתשרי).
במשמעות הרחבה יותר כוללים הימים הנוראים את:
 
*במשמעות הרחבה ביותר: כל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.
 
כל התקופות הללו מסמלות שלבים בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.
 
 
==מקור המילה==
המלה "נורא" משמעותה, בהקשר זה, מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל לפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר לה': {{ציטוט|תוכן="כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ"|מרכאות=לא}} {{הערה|תהילים מ"ז}}, {{ציטוט|תוכן="ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד"|מרכאות=לא}} {{הערה|שופטים י"ג}}.
 
יש החולקים על זמן הימים הנוראים.
למשל, {{הערה|בשולחן ערוך הרב אורח חיים פח}}, כותב האדמו"ר הזקן: {{ציטוט|תוכן="ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך ..."|מרכאות=לא}}  ומכאן משתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים.
לעומת זאת,{{הערה|באורח חיים ו'}} כותב האדמו"ר הזקן: {{ציטוט|תוכן="לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים..."|מרכאות=לא}} ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה {{הערה|ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות}}.
 
במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את:


*[[ימי הסליחות]] שלפני ראש השנה.
*[[ימי הסליחות]] שלפני ראש השנה.
*[[ראש השנה]].
*[[ראש השנה]].
*[[עשרת ימי תשובה]] המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח שנה.
*[[עשרת ימי תשובה]] המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח שנה.
*"[[שבת שובה]]" (או "שבת תשובה"), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע,{{הערה|פרק י"ד פסוקים ב-י}} מתחילה בפסוק:{{ציטוטון|שובה ישראל עד ה' אלוקיך}}. נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.
*[[יום הכיפורים]].
*[[הושענא רבה]] - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת ה'קיטל' בקהילות אשכנזיות.


*"[[שבת שובה]]" (או "שבת תשובה"), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע, {{הערה|פרק י"ד פסוקים ב-י}} מתחילה בפסוק:{{ציטוט|תוכן= "שובה ישראל עד ה' אלוקיך"|מרכאות=לא}}. נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.
==זמנם==
 
ישנם החולקים בקשר לזמן הימים הנוראים. [[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך שלו]]{{הערה|בשולחן ערוך הרב אורח חיים פ"ח}}:  
*[[יום הכיפורים]].


*[[הושענא רבה]] - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות.
{{ציטוטון|ובימים נוראים, מיום אחד של סליחות ואילך...}}. כלומר, שמשתמע שהוא כולל את ימי הסליחות בימים נוראים. לעומת זאת, במקום אחר{{הערה|באורח חיים ו'}} כותב אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|לפיכך מה שנוהגים בימי הסליחות ובימים נוראים...}}, ונראה שהוא כלל במושג ימים נוראים רק את עשרת ימי תשובה{{הערה|ודווקא לא את שבת, ראש השנה ויום כיפור בהם לא אומרים סליחות}}.


===ר"ה ויוה"כ===
===ראש השנה ויום הכיפורים===


המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל המהרי"ל{{הערה| הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"}}, ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: {{ציטוט|תוכן="בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון..."|מרכאות=לא}}, ומאידך הוא כותב {{ציטוט|תוכן="אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה".|מרכאות=לא}}
המונח "ימים נוראים" נמצא לראשונה אצל ה[[יעקב בן משה מולין|מהרי]]{{הערה|הרב אליהו מונק, "עולם התפילות"}}, ושם הוא מתייחס לראש והשנה ויום הכיפורים בלבד. בספר המנהגים שלו אנו מוצאים: {{ציטוטון|בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון...}}, ומאידך הוא כותב {{ציטוטון|אם יחייהו השם יתברך עוד להתפלל ימי-הנוראים, אז היה רוצה לשנות הרבה מלות בתפילה}}.


===הימים הנוראים בליובאוויטש===
== בתורת החסידות ==
במענה של [[הרבי]] ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי:
במענה של [[הרבי]] ליהודי בנוגע לפרנסה, השיב הרבי:


שורה 45: שורה 36:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
[http://shturem.net/index.php?section=news&id=92113 באתר 'שטורעם']
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=92113 תשרי בליובאוויטש לפני יובל שנים ● יין ישן וטוב] {{שטורעם}}


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[ראש השנה]]
*[[ראש השנה]]
*[[יום כיפור]]
*[[יום כיפור]]
*[[שבת שובה]]
*[[שבת שובה]]


{{חגים וזמנים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]