![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שיחה:ניגונים – הבדלי גרסאות
הוספת נושאאין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''<big>הניגון [[חסידות חב"ד|בחסידות חב"ד]]</big>''' | '''<big>הניגון [[חסידות חב"ד|בחסידות חב"ד]]</big>''' | ||
{{ערך מורחב| | {{ערך מורחב|ערך=[[ניגוני חב"ד]]}} | ||
ב[[חסידות חב"ד]] הניגון הוא אחד מיסודות החסידות, אותו מנגנים ב[[התוועדות|התוועדויות]], לפני ואחרי אמירת [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] ובהזדמנויות רבות. ישנם ניגונים מיוחדים המיוחסים לאדמור"י חב"ד חלק גדול מניגוני חב"ד חוברו בידי גדולי חסידי חב"ד. הניגון הנעלה ביותר הוא [[ארבע בבות]] אותו חיבר רבי [[שניאור זלמן מליאדי]] (מייסד חסידות חב"ד ובעל ה[[ספר התניא|תניא]] ו[[שולחן ערוך הרב]]), את הניגון מנגנים בהזדמנויות מיוחדות בלבד, בתאריכים חסידיים ובהם [[י"ט בכסלו]] ובמעמד החופה (חצרות חסידיות רבות מנגנים גם ניגון זה בחופה). לניגוני חב"ד סגנונות רבים. | ב[[חסידות חב"ד]] הניגון הוא אחד מיסודות החסידות, אותו מנגנים ב[[התוועדות|התוועדויות]], לפני ואחרי אמירת [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] ובהזדמנויות רבות. ישנם ניגונים מיוחדים המיוחסים לאדמור"י חב"ד חלק גדול מניגוני חב"ד חוברו בידי גדולי חסידי חב"ד. הניגון הנעלה ביותר הוא [[ארבע בבות]] אותו חיבר רבי [[שניאור זלמן מליאדי]] (מייסד חסידות חב"ד ובעל ה[[ספר התניא|תניא]] ו[[שולחן ערוך הרב]]), את הניגון מנגנים בהזדמנויות מיוחדות בלבד, בתאריכים חסידיים ובהם [[י"ט בכסלו]] ובמעמד החופה (חצרות חסידיות רבות מנגנים גם ניגון זה בחופה). לניגוני חב"ד סגנונות רבים. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
:: מקריאה ברפרוף נראה שמיותר, בשביל מידע על ניגונים ללא הקשר חב"די יש את המכלול. המכלול אוסרים העתקה כלשהי מהם. ומההערות נראה שהמידע החב"די פה קיים כבר בערך ניגוני חב"ד --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 19:27, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 19:27, 20 באוגוסט 2025 (IDT) | :: מקריאה ברפרוף נראה שמיותר, בשביל מידע על ניגונים ללא הקשר חב"די יש את המכלול. המכלול אוסרים העתקה כלשהי מהם. ומההערות נראה שהמידע החב"די פה קיים כבר בערך ניגוני חב"ד --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 19:27, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 19:27, 20 באוגוסט 2025 (IDT) | ||
:::הנגון בכלל הוא עניין יסודי בדרך החסידות, בלי קשר ל'''ניגוני חב"ד''' דווקא - שמתייחדים רק בסגנונם וכו' (אולי אפשר לאחד את הערך ניגוני חב"ד לערך כאן) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:06, 20 באוגוסט 2025 (IDT) | :::הנגון בכלל הוא עניין יסודי בדרך החסידות, בלי קשר ל'''ניגוני חב"ד''' דווקא - שמתייחדים רק בסגנונם וכו' (אולי אפשר לאחד את הערך ניגוני חב"ד לערך כאן) בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 20:06, 20 באוגוסט 2025 (IDT) | ||
:::: בשביל זה יש את הערך [[מוזיקה]]. --[[משתמש:ברכת הגאולה|ברכת הגאולה]] [[שיחת משתמש:ברכת הגאולה|שיחה]] 15:40, ב' באלול, ה'תשפ"ה 15:40, 26 באוגוסט 2025 (IDT) | |||
:::::אז לאחד (לשם 'ניגון') בברכה, [[משתמש:מענדל סופר|מענדל סופר]] • [[שיחת משתמש:מענדל סופר|ספר וסיפור]] 17:14, 26 באוגוסט 2025 (IDT) | |||
גרסה אחרונה מ־16:14, 26 באוגוסט 2025
ערך[עריכת קוד מקור]
ניגונים חסידיים, הם יצירות מוזיקליות השייכות למוזיקה היהודית. כלומר ניגונים ושירים שהושרו בתנועת החסידות, בה יוחס לניגון תפקיד חשוב בעבודת השם.
בחסידות, הכללית רואים עניין גדול בניגון החסידי. רבי ישראל ממודז'יץ אמר: ש"אומרים שקרוב עולם הנגינה אצל עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה עצמו". בחסידויות שונות מקובל, שהאדמו"ר מבקש להלחין ניגון על מילים מסוימות.
רבי נחמן מברסלב אמר שלכל דבר תורה יש ניגון.
בחסידויות מסוימות, מקובלת מסורת על ניגונים. למשל ברופשיץ, מקובל על ניגון שהושר בקריעת ים סוף. בחסידות רוז'ין ישנה מסורת על הניגון ששר יעקב אבינו כשרעה את הצאן, בחסידות ויזניץ מקובל ניגון על "ותגלה ותראה" שרבי ישראל מרוז'ין שמע מהמלאכים, ובביאלא, מקובל הניגון ששרו המלאכים בעת קבלת התורה.
הניגון בחסידות חב"ד
| ערך מורחב – ניגוני חב"ד |
בחסידות חב"ד הניגון הוא אחד מיסודות החסידות, אותו מנגנים בהתוועדויות, לפני ואחרי אמירת מאמרי חסידות ובהזדמנויות רבות. ישנם ניגונים מיוחדים המיוחסים לאדמור"י חב"ד חלק גדול מניגוני חב"ד חוברו בידי גדולי חסידי חב"ד. הניגון הנעלה ביותר הוא ארבע בבות אותו חיבר רבי שניאור זלמן מליאדי (מייסד חסידות חב"ד ובעל התניא ושולחן ערוך הרב), את הניגון מנגנים בהזדמנויות מיוחדות בלבד, בתאריכים חסידיים ובהם י"ט בכסלו ובמעמד החופה (חצרות חסידיות רבות מנגנים גם ניגון זה בחופה). לניגוני חב"ד סגנונות רבים.
בספר מלכים כתוב "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'.", אדמו"ר הזקן אמר מאמר שמבאר את הפסוק, וכן שאר הרביים הקפידו לשבח את חשיבות הניגונים.
מקובל מרבותינו נשיאינו בשם אדמו"ר הצמח צדק ש"כל האומר שמועה" הרי זה רק "כאילו בעל השמועה עומד כנגדו", אך כאשר מנגנים ניגון, הרי זה בעל השמועה עצמו עומד כנגדו[1].
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על ויקיפדיה
מה דעת העורכים? א גרויסע חסיד - שיחה היום כ"ו באב ה'תשפ"ה הרבי מלך המשיח מתגלה! 15:37, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
- לי נראה מצוין (ונצרך). ייש"כ בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 19:11, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
- מקריאה ברפרוף נראה שמיותר, בשביל מידע על ניגונים ללא הקשר חב"די יש את המכלול. המכלול אוסרים העתקה כלשהי מהם. ומההערות נראה שהמידע החב"די פה קיים כבר בערך ניגוני חב"ד --ברכת הגאולה שיחה 19:27, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 19:27, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
- הנגון בכלל הוא עניין יסודי בדרך החסידות, בלי קשר לניגוני חב"ד דווקא - שמתייחדים רק בסגנונם וכו' (אולי אפשר לאחד את הערך ניגוני חב"ד לערך כאן) בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 20:06, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
- בשביל זה יש את הערך מוזיקה. --ברכת הגאולה שיחה 15:40, ב' באלול, ה'תשפ"ה 15:40, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
- אז לאחד (לשם 'ניגון') בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 17:14, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
- בשביל זה יש את הערך מוזיקה. --ברכת הגאולה שיחה 15:40, ב' באלול, ה'תשפ"ה 15:40, 26 באוגוסט 2025 (IDT)
- הנגון בכלל הוא עניין יסודי בדרך החסידות, בלי קשר לניגוני חב"ד דווקא - שמתייחדים רק בסגנונם וכו' (אולי אפשר לאחד את הערך ניגוני חב"ד לערך כאן) בברכה, מענדל סופר • ספר וסיפור 20:06, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
- מקריאה ברפרוף נראה שמיותר, בשביל מידע על ניגונים ללא הקשר חב"די יש את המכלול. המכלול אוסרים העתקה כלשהי מהם. ומההערות נראה שהמידע החב"די פה קיים כבר בערך ניגוני חב"ד --ברכת הגאולה שיחה 19:27, כ"ו באב, ה'תשפ"ה 19:27, 20 באוגוסט 2025 (IDT)
- ^ 'לשמע אוזן' מדור אדמו"ר הריי"צ אות כו.