שלימות המצוות על פי חסידות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''שלימות המצוות''' היא תכלית ביאת ה[[משיח]],  שאז יהיה קיום התורה ומצוות בשלימות, "כמצות רצונך".
-==מקורות בתנ"ך==
+==מקורות במדרש==
 ב[[חסידות]] מובא מקור על זה ממדרש ספרי על הפסוק "ואבדתם מהרה מעל הארץ", מובא מקור נוסף לחשיבות קיום ה[[מצוות]] גם בעתות [[גלות]] ופיזור. המדרש, המיוחס לדברי [[רבי יוחנן]], קובע כי אף ש[[הקדוש ברוך הוא]] מביא את ישראל ל[[גלות]] מארצם, עליהם להישאר מצוינים ב[[מצוות]]. רעיון זה אינו מתייחס רק ל[[קרבנות]], אלא לכלל [[מצוות]] ה[[תורה]]{{הערה|ראה גם תורת מנחם תשמ"ג ח"ג ע' 1476.
 .}}.
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 רעיון זה מדגיש את תפקיד ה[[מצוות]] כשומרות על זהותו של [[עם ישראל]] ומבטיחות את המשכיות הקשר שלו עם [[הקדוש ברוך הוא]] ועם תורתו, ללא תלות במקום או בזמן. הן מהוות גשר המחבר את העבר, ההווה והעתיד של העם, ומכינות אותו ל[[גאולה]] שלמה ולשיבה ציון.
-===קיום המצוות בגלות===
+=== '''<big>קיום המצוות בגלות</big>''' ===
 בפשטות דברי הספרי מציגה את קיום ה[[מצוות]] בזמן ה[[גלות]], מחוץ ל[[ארץ ישראל]], כ"ציונים" – סימנים. אולם, ב[[חסידות]] מוסבר שבעומק העניין, גם כלל ה[[מצוות]] כיום (כולל אלו שקוימו בזמן [[בית המקדש הראשון]] ו[[בית המקדש השני|השני]]) הן בגדר "ציונים" בלבד.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 ופירוש "כמצות רצונך" הוא, שעל ידי קיום התורה ומצוות [[לעתיד לבוא]] תקיים בשלימות הרצון (והתענוג{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ח"א ע' תיט. לקו"ש חכ"ח ע' 284 הערה 51. תורת מנחם תשכ"ד ח"ב ע' 184. תשמ"ה ח"ג ע'
-. תשמ"ו ח"ד ע' 158. תשמ"ז ח"ג ע' 365. אמנם ראה תשמ"ט ח"ג ע' 105 הערה 31.
+. תשמ"ו ח"ד ע' 158. תשמ"ז ח"ג ע' 365. אמנם ראה תשמ"ט ח"ג ע' 105 הערה 31.}}) שיש לה' בתורה ומצוות.
-}}) שיש לה' בתורה ומצוות.
+אף שבתפילת מוסף מדובר רק אודות הקרבת הקורבנות [[לעתיד לבוא]], מכל מקום מתוכן העניין מובן שכן הוא גם לגבי קיום כל המצוות, (ועל דרך זה [[שבע מצוות בני נח|ז' מצוות בני נח]]{{הערה|תורת מנחם תשמ"ו ח"ג ע' 168.}}), שרק לעתיד לבוא יתקיימו "כמצות רצונך".
+=== '''<big>שלימות מצוות לימוד התורה</big>''' ===
+א' המצוות המיוחדות שבהם יקוים החידוש המיוחד ד[[לעתיד לבוא]], הוא [[לימוד התורה]]. וכמ"ש ה[[רמב"ם]]{{הערה|הל' מלכים פי"ב ה"ד. הל' תשובה פ"ט ה"ב.}} שתאות החכמים והנביאים ל[[ימות המשיח]] היה בכדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה.
+ויש הרבה פרטים ודרגות בשלימות [[לימוד התורה]] לעתיד לבוא. '''ומשני סיבות:'''
+'''א.''' [[לעתיד לבוא]], שלא יהיה צורך לעסוק בפרנסה וכו', ויקויים היעוד "עמדו זרים ורעו צאנכם וגו'", יהיו כל [[בני ישראל]] בדרגת תורתם אומנתם{{הערה|ראה ד"ה ועבדי דוד אחש"פ תשמ"ו ס"ו. לקו"ש ח"ל ע' 137 ואילך. הדרן על הרמב"ם תשמ"ה ס"ד. שיחות קודש תשמ"א ח"ג ע' 436.}}. ולכן גם השגת ה[[תורה]] תהי' אז בתכלית השלימות, כי כל טירדא (אפילו קלה) מונע מהשגת התורה בשלימות{{הערה|ראה שיחות קודש תשל"ט ח"ב ע' 100 ואילך. תורת מנחם תשמ"ו ח"ג ע' 524 ואילך. תשמ"ב ח"ג ע' 1382.}}, ו[[לעתיד לבוא]] שלא יהיה טירדות ויהיו במנוחת הנפש אמיתי יוכלו כל [[בני ישראל]] להבין [[תורה]] כדבעי.
-אף שבתפילת מוסף מדובר רק אודות הקרבת הקורבנות [[לעתיד לבוא]], מכל מקום מתוכן העניין מובן שכן הוא גם לגבי קיום כל המצוות, (ועל דרך זה [[שבע מצוות בני נח|ז' מצוות בני נח]]{{הערה|תורת מנחם תשמ"ו ח"ג ע' 168.}}), שרק לעתיד לבוא יתקיימו "כמצות רצונך".
+'''ב.''' אחד  המניעות ל[[לימוד התורה]] (בפרט לימוד התורה לעומקה וסודותיה) הוא עומק המושג וקוצר המשיג, ו[[לעתיד לבוא]] תרבה הדיעה והחכמה והאמת ויהיו [[בני ישראל]] חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים[62], שזה יהי' הכנה בטבע ללימוד עומק התורה וסודותיה וה[[אלקות]] בדרגות הכי נעלות{{הערה|ראה לקו"ש חכ"ז ע' 256.}}.
-===עיקר המצוות בשלימותם===
+=== '''<big>עיקר המצוות ושלימותם</big>''' ===
 המצוות העיקריות שיהיו בשלימות [[לעתיד לבוא]] של [[ידיעת ה']] ו[[אהבת ה']] ויראתו, - שהן יסוד לשמירת כל ה[[מצוות עשה]] וה[[מצוות לא תעשה]]  – ש[[לעתיד לבוא]] יהיו בתכלית השלימות, מכיון שאז [[גילוי אלקות לעתיד לבוא|אלקות יהיה בגלוי]].
 ==קישורים חיצונים==
 *[https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10302&CategoryID=1825 עליות מידי שבת ודרגות בגאולה] {{בית חבד}}
+{{גאולה ומשיח}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
 [[קטגוריה:גאולה ומשיח]]