בית המקדש הראשון – הבדלי גרסאות
מ קישורים פנימיים, הגהה |
שולם ליברמן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|ציטוטים באורך לא אנציקלופדי}} | {{לשכתב|ציטוטים באורך לא אנציקלופדי}} | ||
[[קובץ:בית ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיה של בית המקדש הראשון]] | [[קובץ:בית ראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדמיה של בית המקדש הראשון]] | ||
'''בית המקדש הראשון''' היה בית המקדש שנבנה על ידי [[שלמה המלך]]. עמד משנת ב'תתקכ"ח עד שנת ג'של"ח, שאז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך [[בבל]]. | '''בית המקדש הראשון''' היה [[בית המקדש]] שנבנה על ידי [[שלמה המלך]]. עמד משנת ב'תתקכ"ח עד שנת ג'של"ח, שאז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך [[בבל]]. | ||
==בניית המקדש== | ==בניית המקדש== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
דוד קנה את המקום המיוחד לבנין בית המקדש, הוא גורן ארוונה, מלך היבוסים - [[הר הבית]], שם בנה לאחר מכן שלמה המלך את בית המקדש. | דוד קנה את המקום המיוחד לבנין בית המקדש, הוא גורן ארוונה, מלך היבוסים - [[הר הבית]], שם בנה לאחר מכן שלמה המלך את בית המקדש. | ||
לאחר מותו של דוד והמלכת [[שלמה המלך]] אסף גם הוא חומרי בנייה לצורך בניין המקדש - בעיקר אבנים שנחצבו על ידי מומחים מצור. כמו כן ייבא שלמה עצי [[ארז]] הלבנון שהובאו בדרך הים לחוף [[יפו]], ומשם בשיירות ל[[ירושלים]]. עצים אלה נרכשו מחירם מלך צור, כפי שמסופר בספר מלכים{{הערה|מלכים א' פרק ה', פסוקים ט"ו-כ"ה.}} | לאחר מותו של דוד והמלכת [[שלמה המלך]] אסף גם הוא חומרי בנייה לצורך בניין המקדש - בעיקר אבנים שנחצבו על ידי מומחים מצור. כמו כן ייבא שלמה עצי [[ארז]] הלבנון שהובאו בדרך הים לחוף [[יפו]], ומשם בשיירות ל[[ירושלים]]. עצים אלה נרכשו מחירם מלך צור, כפי שמסופר בספר מלכים{{הערה|מלכים א' פרק ה', פסוקים ט"ו-כ"ה.}}. | ||
עבודות הבנייה בוצעו בהנחייתו של אומן בשם חירם ממטה נפתלי, שנשלח לשם כך בידי חירם מלך צור, בשנה הרביעית למלכותו של שלמה, במלאכה השתתפו כ-150,000 איש ביניהם 80,000 חוצבים ו-70,000 סבלים{{הערה|"וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר", מלכים א' פרק ה' פסוק כ"ט}} כמס אשר גבה שלמה. הבית נבנה מאבני גזית והתקרות ארזים. כמו כן צופו קירות הבית מבפנים ארזים על מנת שיוכלו לצפותם זהב. | עבודות הבנייה בוצעו בהנחייתו של אומן בשם חירם ממטה נפתלי, שנשלח לשם כך בידי חירם מלך צור, בשנה הרביעית למלכותו של שלמה, במלאכה השתתפו כ-150,000 איש ביניהם 80,000 חוצבים ו-70,000 סבלים{{הערה|"וַיְהִי לִשְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף נֹשֵׂא סַבָּל וּשְׁמֹנִים אֶלֶף חֹצֵב בָּהָר", מלכים א' פרק ה' פסוק כ"ט}} כמס אשר גבה שלמה. הבית נבנה מאבני גזית והתקרות ארזים. כמו כן צופו קירות הבית מבפנים ארזים על מנת שיוכלו לצפותם זהב. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
[[אחז]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] הזיז את המזבח שעשה [[שלמה המלך|שלמה]] ממקומו, והציב במקומו מזבח גדול יותר בדמות מזבח שראה בדמשק. | [[אחז]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] הזיז את המזבח שעשה [[שלמה המלך|שלמה]] ממקומו, והציב במקומו מזבח גדול יותר בדמות מזבח שראה בדמשק. | ||
==חנוכת הבית הראשון== | |||
{{פסקה חסרה}} | |||
==חורבן הבית== | ==חורבן הבית== | ||
בית המקדש הראשון עמד על תלו כארבע מאות ועשר שנים עד שהועלה באש ב[[תשעה באב]] ג'של"ח, על ידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנאצר מלך [[בבל]], שכבש את [[ירושלים]] והחריבה. [[כלי המקדש]] נבזזו ונלקחו לבבל, כפי שמסופר בספר מלכים ב: | {{ערך מורחב|חורבן הבית הראשון והשני}}בית המקדש הראשון עמד על תלו כארבע מאות ועשר שנים עד שהועלה באש ב[[תשעה באב]] ג'של"ח, על ידי נבוזראדן שר צבאו של נבוכדנאצר מלך [[בבל]], שכבש את [[ירושלים]] והחריבה. [[כלי המקדש]] נבזזו ונלקחו לבבל, כפי שמסופר בספר מלכים ב: | ||
{{ציטוט|מקור=מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים ח'-ט'|תוכן=(ח) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; (ט) וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ.}} | {{ציטוט|מקור=מלכים ב', פרק כ"ה, פסוקים ח'-ט'|תוכן=(ח) וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל; בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם; (ט) וַיִּשְׂרֹף אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת כָּל בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ.}} | ||
==בחסידות== | ==האור האלוקי בבית המקדש הראשון== | ||
בחסידות מובא שבית המקדש הראשון הינו כנגד [[אברהם אבינו]], שמידתו [[מידת החסד]] שהוא ריבוי השפעה אך באופן [[מקיף]], ועניינו גילו מלמעלה למטה. | |||
בית המקדש הראשון בנה [[דוד המלך]] שהיה [[מרכבה]] למלכות ה', המיוחד בבית ראשון היתה גדולת הגילוי האור האלוקי שהאיר בו, ולכן התפשט האור אף בגבולין (בכל [[ארץ ישראל]]), וההמשכה הייתה ב[[אתעורתא דלעילא]], כמידתו של [[אברהם אבינו]] שהייתה [[מידת החסד]] והגילוי מלמעלה למטה. | |||
גילוי השכינה בבית ראשון היה בבחינת אור גדול, מעל ומעבר למעשי הנבראים והיכולת לקבלו, שלא היה כל כך מלובש ומאוחד במקבלים, כי בא מלמעלה, מצד הקב"ה - "ראשון" בבחינת [[אין סוף]]. | |||
ולכן היה למקדש הראשון סוף, שחרב. המשכת ה[[שכינה]] בבית ראשון הייתה התגלות [[א"ס ב"ה]] כפי שהיא ב[[מלכות דאצילות]] המלובשת בהיכל [[קודש הקדשים]] שב[[בריאה]] - [[חב"ד]] ד[[בריאה]], בלי צמצום ירידה והתלבשות בהתלבשות העולמות, אלא התגלות [[א"ס ב"ה]] ב[[לוחות הברית]] - לוחות אבן- ב[[עשרת הדיברות]] שהן כללות התורה כולה המאוחדת בעצמותו ית', ד"אורייתא וקוב"ה כולא חד". | |||
נמצא שב[[קודש הקדשים]], התחולל נס עצום, היינו התגלות [[עצמות|עצמות אין סוף ב"ה]] בחומר, שגם חומר האבנים היו בטלים ממש ומאוחדים באין סוף כמו ב[[אצילות|עולם האצילות]]. | |||
ובכדי שה[[שכינה]] תשרה ב[[בית המקדש]] והאותיות תהיינה חקוקות בלוחות הגשמיים, התלבשה ה[[שכינה]] ב[[חכמה דאצילות]] - היא ה[[תורה]], שירדה והתלבשה ב[[מלכות דאצילות]] וב[[חב"ד]] של [[בריאה|עולם הבריאה]], ולא ירדה עוד כדרך השתלשלות העולמות. | |||
וכך התלבשה ה[[שכינה]] ב[[לוחות הברית]] שבמקדש. | |||
=== המקור לכך בחסידות=== | |||
אודות בית ראשון מובא ב[[תניא]]: | אודות בית ראשון מובא ב[[תניא]]: | ||
| שורה 59: | שורה 77: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.beit-hamikdash.co.il/siyur_virtualy_1.html סיור וירטואלי בבית המקדש הראשון], מתוך אתר 'בית המקדש'. | * [http://www.beit-hamikdash.co.il/siyur_virtualy_1.html סיור וירטואלי בבית המקדש הראשון], מתוך אתר 'בית המקדש'.{{קישור שבור}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית המקדש}} | {{בית המקדש}} | ||
[[קטגוריה:בית המקדש]] | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
[[קטגוריה:מבנים]] | |||