תפארת תמימים אולגה – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
שורה 6: שורה 6:
|תאריך יסוד=[[אדר]] [[תשס"ז]]
|תאריך יסוד=[[אדר]] [[תשס"ז]]
|תאריך סגירה=[[תשע"ט]]
|תאריך סגירה=[[תשע"ט]]
|מיקום=גבעת אולגה [[חדרה]]
|מיקום=[[גבעת אולגה]], [[חדרה]]
|מייסד=הרב [[שאול אקסלרוד]] והרב יוסף ארבוב
|מייסד=הרב [[שאול אקסלרוד]] והרב יוסף ארבוב
|ראש הישיבה=הרב [[שאול אקסלרוד]]
|ראש הישיבה=הרב [[שאול אקסלרוד]]
שורה 18: שורה 18:
|מפה=
|מפה=
}}
}}
[[ישיבה|ישיבת]] '''תפארת התמימים''' בגבעת אולגה היתה מסגרת חב"דית ייחודית ומאתגרת לנערים בגילאי 13–16 (ישיבה קטנה), הזקוקים למסגרת פחות תובענית מבחינה לימודית, אך עם זאת, ישיבתית וחסידית במלוא מובן המילה.
[[ישיבה|ישיבת]] '''תפארת התמימים''' ב[[גבעת אולגה]] היתה מסגרת חב"דית ייחודית ומאתגרת לנערים בגילאי 13–16 (ישיבה קטנה), הזקוקים למסגרת פחות תובענית מבחינה לימודית, אך עם זאת, ישיבתית וחסידית במלוא מובן המילה.


הישיבה נוסדה בחודש [[אדר]] [[תשס"ז]] בשכונת גבעת אולגה{{הערה|"גבעת הגאולה"}} שבעיר [[חדרה]] ופעלה כעשר שנים והוציאה עשרות בוגרים שהמשיכו במסלול הלימודים החב"די בישיבות גדולות ובהמשך בנו בתים חסידיים לתפארת.
הישיבה נוסדה בחודש [[אדר]] [[תשס"ז]] בשכונת גבעת אולגה{{הערה|"גבעת הגאולה"}} שבעיר [[חדרה]] ופעלה כעשר שנים והוציאה עשרות בוגרים שהמשיכו במסלול הלימודים החב"די בישיבות גדולות ובהמשך בנו בתים חסידיים לתפארת.
שורה 30: שורה 30:
מעבר ללימודי הקודש, התלמידים נהנו מהעשרה בשלל מגמות מקצועיות המשמשות עבורם כלי ביטוי ואלטרנטיבה לעומס הלימודי, כמו: טכנודע, מחשבים, רכיבה על סוסים, אלקטרוניקה, קרב מגע, נגרות ועוד. כמו כן פעל בישיבה "חדר מוזיקה".
מעבר ללימודי הקודש, התלמידים נהנו מהעשרה בשלל מגמות מקצועיות המשמשות עבורם כלי ביטוי ואלטרנטיבה לעומס הלימודי, כמו: טכנודע, מחשבים, רכיבה על סוסים, אלקטרוניקה, קרב מגע, נגרות ועוד. כמו כן פעל בישיבה "חדר מוזיקה".


[[קובץ:שיעור גאומ"ש אולגה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בענייני גאולה ומשיח בישיבה]]
[[קובץ:שיעור גאומ"ש אולגה.jpeg|שמאל|ממוזער|שיעור בענייני גאולה ומשיח בישיבה]]


== צוות הישיבה==
== צוות הישיבה==