חב"דפדיה:לשון – הבדלי גרסאות
עדכון |
מ תיקון קישור |
||
| (16 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{לשכתב|התאמה לחב"דפדיה}} | {{לשכתב|התאמה לחב"דפדיה}} | ||
{{חב"דפדיה - סגנון}} | {{חב"דפדיה - סגנון}} | ||
חב"דפדיה | [[חב"דפדיה]] נכתב בשפה ה[[עברית]] בת ימינו. לכתיבה בעברית קווים מנחים ייחודיים, שבהם יש להתחשב, במיוחד כאשר כותבים אודות נושאים ומושגים שמקורם במאמרים ושיחות שנכתבו תוך שימוש בביטויים ותחביר שעלולים להיות זרים לדוברי העברית המודרנית. בנוסף ל[[חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים|עקרונות ולקווים המנחים]] הכלליים של [[חב"דפדיה]]. | ||
עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותם הלשונית של הערכים בחב"דפדיה. | עמוד זה כולל סדרה של כללים שנועדו לשפר את איכותם הלשונית של הערכים בחב"דפדיה. | ||
==תרגום השפה המקובלת בספרי החסידות לעברית בת ימינו== | ==תרגום השפה המקובלת בספרי החסידות לעברית בת ימינו== | ||
בחב"דפדיה יש | בחב"דפדיה יש להימנע משימוש במילים שאינן מצויות בשפה ה[[עברית]] ואינן מוכרות למי שלא נחשף לספרי החסידות, מילים אלו לא מתאימות באנציקלופדיה שרוצה לפנות לדוברי העברית המודרנית. | ||
דוגמאות: במקום "פשוט בשכל אצלו" יש לכתוב "ברור לו"; במקום "יוכל להיות השגה ב[[עתיק]]" "ניתן להבין את דרגת [[עתיק]]". גם מילים שהשורש | דוגמאות: במקום "פשוט בשכל אצלו" יש לכתוב "ברור לו"; במקום "יוכל להיות השגה ב[[עתיק]]" "ניתן להבין את דרגת [[עתיק]]". גם מילים שהשורש שלהן מוכר וניתן להבינם, אך ההטיות הייחודיות שלהם לא מקובלות, יש להימנע משימוש בהם. | ||
==סגנון== | ==סגנון== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
===תוארו של אדם=== | ===תוארו של אדם=== | ||
במהלך חייו, האדם מחליף תפקידים ותארים. בעת התייחסות לאדם יש לציין את תפקידו/תוארו בעת ההתרחשות המתוארת, ולא במועד אחר, כדי שלא ליצור אנכרוניזם. דוגמאות: | |||
במהלך חייו | * אין לתאר את הרב [[מאיר אשכנזי]]: "נולד בי"ט כסלו תש"ל לרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]", משום שבעת לידתו לא היה אביו רבה של כפר חב"ד (אלא רק שנים לאחר מכן), ולכן יש לתקן ל"נולד בי"ט כסלו תש"ל לאביו הרב מרדכי שמואל אשכנזי (לימים רבה של כפר חב"ד)". | ||
* אין לתאר את | |||
* בעת | * בעת הזכרת הרבנים שחתמו על ה[[פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח]] ב[[תנש"א]], יש לתאר את הרב [[יוסף אברהם הלר]] "הרב יוסף אברהם הלר, חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]]", ואין זה נכון לכתוב "הרב יוסף אברהם הלר, חבר בית דין צדק קראון הייטס לשעבר", משום שבעת החתימה על פסק הדין הרב הלר כיהן בתפקיד זה, וטרם הפך ל"לשעבר". | ||
בהתאם לעיקרון זה, אין להצמיד לשמו של אדם את התואר ז"ל, שליט"א או ע"ה. | בהתאם לעיקרון זה, אין להצמיד לשמו של אדם את התואר ז"ל, שליט"א או ע"ה. | ||
במקרים של חשש מחוסר בהירות ניתן להשתמש במילה "דאז", למשל " | במקרים של חשש מחוסר בהירות ניתן להשתמש במילה "דאז", למשל "הרב הלר, חבר בד"ץ קראון הייטס דאז". | ||
===כלל "בראשית ברא"=== | ===כלל "בראשית ברא"=== | ||
כלל "בראשית ברא" מעלה פלאים את רמת הכתיבה. דוגמאות: | כלל "בראשית ברא" מעלה פלאים את רמת הכתיבה. דוגמאות: | ||
*"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" במקום "בראשית אלוקים ברא את השמים ואת הארץ". | *"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" במקום "בראשית אלוקים ברא את השמים ואת הארץ"{{הערה|יש להעיר, שהשימוש בפסוק לכלל זה הוא רק לפי פירוש [[אונקלוס]], [[רמב"ן]], [[רד"ק]] ועוד שפירוש הפסוק הוא: "בתחילה ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", כך שמשעותו שווה למשפט: "בתחילה אלוקים ברא את השמים ואת הארץ". אמנם, לפירוש [[רש"י]], [[ראב"ע]] ועוד אין הפירוש כך אלא: "בתחילת ברוא אלוקים את השמים ואת הארץ" ומחובר למקרא שלאחרי זה. הבאת דוגמא זו כאן באה על מנת להקל על ההבנה.}}. | ||
*"בהתחלה הלך דני למכולת" במקום "בהתחלה דני הלך למכולת" (ובסגנון גבוה יותר: "תחילה הלך דני למכולת"). | *"בהתחלה הלך דני למכולת" במקום "בהתחלה דני הלך למכולת" (ובסגנון גבוה יותר: "תחילה הלך דני למכולת"). | ||
כתיבה בצורה שונה אינה נחשבת לטעות ואין לה משמעות דקדוקית, אבל היא שייכת למשלב לשוני נמוך יותר. עם זאת, תיתכן חריגה מכלל זה, כאשר יש רצון להדגיש את הנושא הדקדוקי ("אתמול, דני הלך למכולת, ולא יוסי"). | כתיבה בצורה שונה אינה נחשבת לטעות ואין לה משמעות דקדוקית, אבל היא שייכת למשלב לשוני נמוך יותר. עם זאת, תיתכן חריגה מכלל זה, כאשר יש רצון להדגיש את הנושא הדקדוקי ("אתמול, דני הלך למכולת, ולא יוסי"). | ||
כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" – המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה – " | כשנתקלים בביטוי שאינו פועל, הכלל אינו תקף: "כל אימת שהוא פוגש את אמו, דני מאושר", ולא "כל אימת שהוא פוגש את אמו מאושר דני" – המילה "מאושר" אינה פועל (למעשה, אם רוצים לדקדק עוד יותר, יש אומרים שהכלל לא בתוקף בכל צורת הווה – "בכל רגע ה' בורא את העולם מחדש" ולא "בכל רגע בורא ה' את העולם מחדש"). | ||
כדאי לשים לב לכלל זה בעת תרגום מאנגלית. למשל, אם המקור הוא: | כדאי לשים לב לכלל זה בעת תרגום מאנגלית. למשל, אם המקור הוא: | ||
| שורה 44: | שורה 42: | ||
צריך להיות מודעים להבדלי פיסוק בין השפות, ולכן: | צריך להיות מודעים להבדלי פיסוק בין השפות, ולכן: | ||
:לאחר יום הולדתו קנה דני ספר. | :לאחר יום הולדתו קנה דני ספר. | ||
בהמשך, כדאי באופן כללי לבחור | בהמשך, כדאי באופן כללי לבחור במשלב מעט גבוה יותר בעת כתיבת ערכים: | ||
:לאחר יום הולדתו רכש דני ספר. | :לאחר יום הולדתו רכש דני ספר. | ||
ולבסוף, ראוי לשנות את סדר המילים כך שיתאים לעברית שבה הנושא והנשוא פותחים את המשפט בדרך כלל: | ולבסוף, ראוי לשנות את סדר המילים כך שיתאים לעברית שבה הנושא והנשוא פותחים את המשפט בדרך כלל: | ||
| שורה 50: | שורה 48: | ||
===ביטויים מיותרים=== | ===ביטויים מיותרים=== | ||
* יש הכותבים בגוף הערך '''עובדה מעניינת היא''', או '''יש לציין כי'''. אין להשתמש בביטויים אלה – | * יש הכותבים בגוף הערך '''עובדה מעניינת היא''', או '''יש לציין כי'''. אין להשתמש בביטויים אלה – הותירו לקוראים להחליט אם העובדה אכן מעניינת וראויה לציון. דבר אינו נגרע מהערך כאשר נמחקות ממנו מילות סרק אלה. | ||
* '''כמו כן''' - מילות קישור שאפשר בלעדיהן. | * '''כמו כן''' - מילות קישור שאפשר בלעדיהן. | ||
* '''כידוע''' – השימוש במילה "כידוע", למשל במשפט "כידוע, הרבי הריי"צ נפטר בשנת תש"י", מיותר מכיוון שמטבע הדברים, מילה זו/צורת התבטאות שכזו מובילה רק לאחד משני ה"תרחישים" השליליים הבאים: | * '''כידוע''' – השימוש במילה "כידוע", למשל במשפט "כידוע, הרבי הריי"צ נפטר בשנת תש"י", מיותר מכיוון שמטבע הדברים, מילה זו/צורת התבטאות שכזו מובילה רק לאחד משני ה"תרחישים" השליליים הבאים: | ||
| שורה 77: | שורה 75: | ||
===שימוש באוגד – הוא, הנו=== | ===שימוש באוגד – הוא, הנו=== | ||
בשפות אחדות, למשל באנגלית, בכל משפט חייב להיות פועל או | בשפות אחדות, למשל באנגלית, בכל משפט חייב להיות פועל או אוגד, למשל "Washington '''is''' the capital of the USA" – "וושינגטון '''היא''' בירת ארצות הברית". באנציקלופדיה, מטבעה, מופיעות הגדרות של דברים ולכן באנציקלופדיות בשפות שבהן השימוש באוגד נדרש הוא נפוץ מאוד. בעברית, לעומת זאת, האוגד אינו נדרש תמיד וגם כשמשתמשים בו, יש להפעיל שיקול דעת – להשתמש במילה הנכונה ולעשות זאת על דרך העברית ולא להעתיק מילה במילה משפות אחרות. זה אומר, למשל, שאין סיבה לכתוב "הוא" בכל מקום שבו באנגלית כתוב "is". | ||
האוגד המקובל בעברית בזמן הווה הוא הכינוי של גוף שלישי – הוא, היא, הם, הן: "שרה היא צנועה". בזמן עבר ובזמן עתיד בדרך כלל יש להשתמש בצורה המתאימה של הפועל "להיות": "שרה הייתה צנועה", "שרה תהיה צנועה" ואין צורך להוסיף את האוגד 'היא'. | האוגד המקובל בעברית בזמן הווה הוא הכינוי של גוף שלישי – הוא, היא, הם, הן: "שרה היא צנועה". בזמן עבר ובזמן עתיד בדרך כלל יש להשתמש בצורה המתאימה של הפועל "להיות": "שרה הייתה צנועה", "שרה תהיה צנועה" ואין צורך להוסיף את האוגד 'היא'. | ||
הימנעו ככל האפשר משימוש בפועל '''להוות'''. ברוב המקרים אפשר להחליף אותו בפועל "להיות" או | הימנעו ככל האפשר משימוש בפועל '''להוות'''. ברוב המקרים אפשר להחליף אותו בפועל "להיות" או באוגד (הוא, היא), בהתאם למקרה: | ||
* {{X}} '''במקום''': "[[באתי לגני]] '''היווה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]" | * {{X}} '''במקום''': "[[באתי לגני]] '''היווה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]" | ||
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': "[[באתי לגני]] '''היה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]". | * {{V}} '''עדיף לכתוב''': "[[באתי לגני]] '''היה''' מאמר יסודי בהתפתחות ה[[דור השביעי]]". | ||
* {{X}} '''במקום''': " | * {{X}} '''במקום''': "ספירת הכתר '''מהווה''' ממוצע בין המאציל לנאצלים". | ||
* {{V}} '''עדיף לכתוב''': " | * {{V}} '''עדיף לכתוב''': "ספירת הכתר '''היא''' ממוצע בין המאציל לנאצלים". | ||
המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" (נכתב גם "הינו / הינה / הינם / הינן") הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:{{הערה|1=אתר האקדמיה ללשון העברית}} | המילים "הנו / הנה / הנם / הנן" (נכתב גם "הינו / הינה / הינם / הינן") הן המילה "הִנֵּה" בצירוף כינוי, כלומר "הנו" = "הנה הוא". טעות נפוצה היא להשתמש בהן בתור אוגד:{{הערה|1=אתר האקדמיה ללשון העברית}} | ||
* {{X}} '''לא תקני''': | * {{X}} '''לא תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הנו''' אחד מסימניו של מלך המשיח. | ||
* {{V}} '''תקני''': | * {{V}} '''תקני''': מוֹרַח וְדָאין '''הוא''' אחד מסימניו של מלך המשיח. | ||
===העבר חלף ואיננו=== | ===העבר חלף ואיננו=== | ||
אין לכתוב על אירועי עבר בלשון הווה. לדוגמה, אין לכתוב "במלחמת המפרץ מתרחשים ניסים", אלא "במלחמת המפרץ '''התרחשו''' ניסים". לא " | אין לכתוב על אירועי עבר בלשון הווה. לדוגמה, אין לכתוב "במלחמת המפרץ מתרחשים ניסים", אלא "במלחמת המפרץ '''התרחשו''' ניסים". לא "ב־[[תש"ה]] גרמניה מובסת במלחמה, ומתחילים לשקם אותה", אלא "ב־[[תש"ה]] '''הובסה''' גרמניה במלחמה והחלו לשקמה". | ||
===בשנים האחרונות, לאחרונה=== | |||
ביטויים בעייתיים הם ביטויים תלויי זמן כגון "בשנים האחרונות", "בימים אלה" – חב"דפדיה איננו עיתון אלא אנציקלופדיה הנכתבת לשנים רבות. לפיכך אין לכתוב בו "לאחרונה" או "כיום" גם כאשר מתואר אירוע שקרה בימים האחרונים ממש. תנו תאריך שמשמעותו אינה משתנה עם כל יום שחולף. במקום לכתוב "לאחרונה יצא לאור ספרו" יש לכתוב "ב[[אלול]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספרו". חריג למקרה זה הוא סטטוס פוליטי שהשתנה באזור מסוים. במקרה זה כן מותר לכתוב "כיום". לדוגמה: עיר מסוימת שהייתה במדינה כלשהי (למשל ברית המועצות) והמדינה הזאת התפרקה ולא קיימת יותר וכעת העיר נמצאת בשטחה של מדינה שקמה על חורבותיה של המדינה הקודמת (למשל קזחסטן) במקרה זה אפשר לכתוב: "כיום בקזחסטן". | |||
=== | |||
===מישהו אמר משהו=== | ===מישהו אמר משהו=== | ||
| שורה 110: | שורה 106: | ||
===לא להגזים בשימוש במילות תואר=== | ===לא להגזים בשימוש במילות תואר=== | ||
לדוגמה: עינויים | לדוגמה: המילה "עינויים" חזקה דיה, אבל כשמוסיפים לה את התואר "קשים", מתגלה מיד הזיוף שבאמירה. | ||
כלל זה יפה גם לכתיבה בחב" | כלל זה יפה גם לכתיבה בחב"דפדיה. | ||
===למרות ובגלל=== | ===למרות ובגלל=== | ||
| שורה 139: | שורה 135: | ||
*{{X}} '''אל תכתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז '''ה'''-י"א ניסן; תומכי '''ה'''תמימים; החלטה של '''ה'''חב"דפדיה. | *{{X}} '''אל תכתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז '''ה'''-י"א ניסן; תומכי '''ה'''תמימים; החלטה של '''ה'''חב"דפדיה. | ||
*{{V}} '''כתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז י"א ניסן; תומכי תמימים; החלטה של חב"דפדיה. | *{{V}} '''כתבו''': כתב העת יוצא לאור מאז י"א ניסן; תומכי תמימים; החלטה של חב"דפדיה. | ||
שמות של מקומות, מחוזות וחבלי ארץ ניתן לכתוב עם יידוע או בלי יידוע. לכן הנהר "קולורדו" יכול להיכתב "נהר הקולורדו" כמו "נהר קולורדו". כך גם "הכינרת", "הגולן", "הלבנון", "הכרמל" ועוד. עם זאת, מתוך שתי האפשרויות האופציונליות, יש להעדיף את הסגנון הרווח יותר באותה מילה ולהימנע מזרויות. | שמות של מקומות, מחוזות וחבלי ארץ ניתן לכתוב עם יידוע או בלי יידוע. לכן הנהר "קולורדו" יכול להיכתב "נהר הקולורדו" כמו "נהר קולורדו". כך גם "הכינרת", "הגולן", "הלבנון", "הכרמל" ועוד. עם זאת, מתוך שתי האפשרויות האופציונליות, יש להעדיף את הסגנון הרווח יותר באותה מילה ולהימנע מזרויות. | ||
===קיצורים וראשי תיבות=== | ===קיצורים וראשי תיבות=== | ||
יש להמעיט בשימוש בראשי תיבות. חב"דפדיה | יש להמעיט בשימוש בראשי תיבות. חב"דפדיה אינו עשוי מנייר, וקיצור של מספר אותיות גורם לחיסכון זניח אך מקשה על הקריאה. אין לקצר כלל צירופי מילים נפוצים – אין בזה תועלת ולעיתים זה אפילו פוגע בבהירות, משום שיש קיצורים שניתן לפרש במספר אופנים, למשל "ע"י" זה גם "על יד" וגם "על ידי". יוצאים מן הכלל ראשי תיבות שנקראים כמילה, כגון אדמו"ר. | ||
* {{X}} '''אל תכתבו''': ע"י, בכ"ז, אחה"צ, ע"פ, עי"ז, כ"כ, אא"כ, בינ"ל | * {{X}} '''אל תכתבו''': ע"י, בכ"ז, אחה"צ, ע"פ, עי"ז, כ"כ, אא"כ, בינ"ל | ||
| שורה 159: | שורה 154: | ||
===הראשון=== | ===הראשון=== | ||
הנוסח "היא הייתה הראשונה לזכות בפרס נובל" הוא תרגום לקוי מאנגלית, והניסוח הראוי בעברית הוא "היא הראשונה שזכתה בפרס נובל". באופן כללי: לא הראשון לעשות משהו, אלא הראשון שעשה משהו. | הנוסח "היא הייתה הראשונה לזכות בפרס נובל" הוא תרגום לקוי מאנגלית, והניסוח הראוי בעברית הוא "היא הראשונה שזכתה בפרס נובל". באופן כללי: לא הראשון לעשות משהו, אלא הראשון שעשה משהו. | ||
==נשא את== | |||
הנוסח המקובל בחב"דפדיה הוא 'פלוני 'נשא את' אלמונית, ולא 'נישא ל', כיון שביהדות האיש נושא והאשה נישאת. ראו גם [[חב"דפדיה:אולם דיונים/ארכיון 15#נישא לרעייתו|באולם הדיונים]]. | |||
==תחביר== | ==תחביר== | ||
| שורה 172: | שורה 170: | ||
"בנוסף" ו"לעומת זאת" הפותחות משפט - אין מקום לפסיק אחריהן, ובדרך כלל גם לא לאחר "אם כן". | "בנוסף" ו"לעומת זאת" הפותחות משפט - אין מקום לפסיק אחריהן, ובדרך כלל גם לא לאחר "אם כן". | ||
מקף (־) המשמש להפרדה בין אות יחס לבין מספר יהיה תמיד צמוד ללא רווחים גם לאות היחס וגם למספר. לדוגמה: "ב־[[770]]" או "מ־14:00 עד 16:00" או " | מקף (־) המשמש להפרדה בין אות יחס לבין מספר יהיה תמיד צמוד ללא רווחים גם לאות היחס וגם למספר. לדוגמה: "ב־[[770]]" או "מ־14:00 עד 16:00" או "השתתפתי ב־11 מבצעים". אם המקף אינו זמין במקלדת שלכם, אפשר לכתוב במקומו מינוס (-). | ||
אלא אם יש סיבה לנהוג אחרת, השתמשו בסוגריים עגולים בכתיבה (שיפט־0 ושיפט־9), ולא בסוגריים מרובעים או מסולסלים. כמו־כן, השתמשו במירכאות כפולות לציטוטים ולשמות של יצירות, והשתמשו במירכאות בודדות כאשר יש צורך לכתוב מירכאות בתוך מירכאות. בעת שימוש במירכאות כפולות, שימו לב להשתמש במירכאות כפולות אמִתיות (", שיפט־פסיק, מימין לאות ף במקלדת) ואל תקלידו במקומן מירכאות בודדות פעמיים ({{ללא קוד ויקי|''}}), מכיוון שמירכאות בודדות כפולות משמשות בקוד ויקי לסימון טקסט נטוי. | אלא אם יש סיבה לנהוג אחרת, השתמשו בסוגריים עגולים בכתיבה (שיפט־0 ושיפט־9), ולא בסוגריים מרובעים או מסולסלים. כמו־כן, השתמשו במירכאות כפולות לציטוטים ולשמות של יצירות, והשתמשו במירכאות בודדות כאשר יש צורך לכתוב מירכאות בתוך מירכאות. בעת שימוש במירכאות כפולות, שימו לב להשתמש במירכאות כפולות אמִתיות (", שיפט־פסיק, מימין לאות ף במקלדת) ואל תקלידו במקומן מירכאות בודדות פעמיים ({{ללא קוד ויקי|''}}), מכיוון שמירכאות בודדות כפולות משמשות בקוד ויקי לסימון טקסט נטוי. | ||
| שורה 198: | שורה 196: | ||
יש להשתמש בשי"ן כדי ליצור זיקה בין חלקי משפט: | יש להשתמש בשי"ן כדי ליצור זיקה בין חלקי משפט: | ||
* {{X}} '''אל תכתבו''': הדירה '''בה''' התגורר ראובן. הארץ '''אליה''' הגיעה | * {{X}} '''אל תכתבו''': הדירה '''בה''' התגורר ראובן. הארץ '''אליה''' הגיעה רבקה. | ||
* {{V}} '''כתבו''': הדירה '''שבה''' התגורר ראובן, או: הדירה '''ש'''ראובן התגורר '''בה''', או: הארץ ''' | * {{V}} '''כתבו''': הדירה '''שבה''' התגורר ראובן, או: הדירה '''ש'''ראובן התגורר '''בה''', או: הארץ '''שרבקה הגיעה '''אליה'''. | ||
פעמים רבות משפטים כאלה כתובים עם מילת היחס "את", שמביעה יחס של מושא ישיר (אותו, אותה, אותם, אותן). במשפטים כאלה מספיק בדרך כלל לכתוב את שי"ן הזיקה ולהשמיט את מילת היחס – הן כאשר מילת היחס "את" מופיעה לבדה והן כאשר יש לפניה שי"ן הזיקה. למשל: | פעמים רבות משפטים כאלה כתובים עם מילת היחס "את", שמביעה יחס של מושא ישיר (אותו, אותה, אותם, אותן). במשפטים כאלה מספיק בדרך כלל לכתוב את שי"ן הזיקה ולהשמיט את מילת היחס – הן כאשר מילת היחס "את" מופיעה לבדה והן כאשר יש לפניה שי"ן הזיקה. למשל: | ||