לכה דודי – הבדלי גרסאות

(49 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 1:

[[~~תמונה~~:אלקבץ.jpg|~~left~~|~~thumb~~|250px|ציון רבי שלמה אלקבץ הסמוך לציון האר"י בצפת]]

[[קובץ:אלקבץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי שלמה אלקבץ הסמוך לציון [[האר"י]] בצפת]]

לכה דודי הינו פזמון ~~לשבת~~, ~~שנהוג לזמרן בכל~~ תפוצות ישראל.

'''לכה דודי'''{{הערה|ראש הפיוט מקורו מהפסוק בספר [[שיר השירים]] (פרק ז פסוק יב); '''לְכָ֤ה דוֹדִי֙''' נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים}} הינו פזמון שחובר על ידי הרב [[שלמה אלקב"ץ]] ונאמר בכל קהילות ישראל בליל [[שבת]], בסדר [[קבלת שבת]].

==מקור הפזמון==

הרב אלקב"ץ כתב את הפיוט בשנת [[ה'שד"מ]] לערך, ונחשב לפיוט שחובר הכי אחרון, והתקבל בנוסחאות הסידורים אצל כל תפוצות ישראל.

הפזמון נתיסד על פי הגמרא{{הערה|[[מסכת שבת]] קי"ט א, [[ב"ק]] ל"ב, ב.}} שבו מובא כי יש לקבל את פני השבת באמירת בואי כלה. כמובא שם{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קעט, ע"א.}} אודות האמורא ר' ינאי שלקראת כניסת שבת היה מתלבש ב[[בגד|בגדי]] שבת מיוחדים ואומר בחביבות מיוחדת "בואי כלה בואי כלה".

בגמרא ובזוהר{{הערה|עקב דף רע"ב ע"ב.}} נזכר רק שני פעמים בואי כלה. אבל בפע"ח{{הערה|שער השבת פ"ו ופ"ח.}} כתוב לומר בלחש פעם ג' בואי כלה שבת מלכתא.

[[האריז"ל]] אמר, שפזמון זה של רבי [[שלמה אלקבץ]], אף על פי שנתחבר על פי [[קבלת הרמ"ק]], מכל מקום, הוא מכוון לאמת. ולכן הוא התקבל בסידורים שעל פי נוסח האריז"ל.

==מנהגים==

כאשר יום טוב חל בשבת{{הערה|לגבי יום טוב שחל ביום שישי ראה ספר בירורי המנהגים עמ' 35.}} וכן ב[[שבת]] חול המועד, במקום "גם ברינה ובצהלה", אומרים "גם בשמחה ובצהלה".

בשנת [[תשי"ב]] [[י"ב תמוז]] חל בשבת, והרבי הורה לומר "גם בשמחה".

כמו כן, נהוג לומר גם ב[[י"ט כסליו]] "גם בשמחה"{{הערה|[[התקשרות (גיליון)|'התקשרות']] גיליון קכ"ג (עמ' 14 הערה 7) וכן [[סדור תהלת ה']].}}

מנהג ישראל הוא להסתובב בעת אמירת קטע זה עם הפנים לכיוון אחורי בית הכנסת. טעם הדבר הוא, מפני שבעבר מושבם של החשובים היה בחלקו הקדמי, ושל העניים וכו' בחלקו האחורי, אזי בליל שבת נהגו להפוך את היוצרות - שחלקו האחורי נהפך לכמה רגעים למקום אליו נשואות עיני כל המתפללים.

מנהג חב"ד (על פי קבלה) הוא, להסתובב לצד מערב של [[בית הכנסת]] (גם אם אינו החלק האחורי). הסיבוב נעשה לכיוון שמאל. באמירת 'בואי כלה' בפעם הראשונה מטים את הראש לכיוון ימין, ובפעם השניה לכיוון שמאל, לאחר מכן מסתובבים חזרה לכיוון מזרח (באופן שיעשה סיבוב מלא), וכאשר כבר עומד בחזרה עם פניו למזרח, אומר בפעם השלישית, אך הפעם בלחש, 'בואי כלה שבת מלכתא'.

מנהג הרבי היה, שכשהיה מתפלל בזאל הקטן (בשנים הראשונות), היה עומד כשפניו לצפון, ובהגיע ל"ימין ושמאל" היה מסתובב לכיוון מזרח, ואחר כך ב"בואי בשלום" היה מסתובב לכיוון מערב.

==מילות הניגון==

{{ציטוט|

'''לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה'''

'''פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה'''

'''שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד'''{{ש}}

'''הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד'''{{ש}}

'''ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד'''{{ש}}

'''לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה '''{{ש}}{{ש}}

'''לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה '''{{ש}}

'''כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה'''{{ש}}

'''מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה '''{{ש}}

'''סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה'''{{ש}}{{ש}}

'''מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה'''{{ש}}

'''קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה '''{{ש}}

'''רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא'''{{ש}}

'''וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה'''{{ש}}{{ש}}

'''הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי '''{{ש}}

'''לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי '''{{ש}}

'''עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי '''{{ש}}

'''קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ'''{{ש}} {{ש}}

'''הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי '''{{ש}}

'''כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי '''{{ש}}

'''עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי '''{{ש}}

'''כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה'''{{ש}}

'''לֹא תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי '''{{ש}}

'''מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי '''{{ש}}

'''בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי '''{{ש}}

'''וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ '''{{ש}}{{ש}}

'''וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ '''{{ש}}

'''וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ '''{{ש}}

'''יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ '''{{ש}}

'''כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה '''{{ש}}{{ש}}

כאשר רבי שלמה אלקבץ חיבר את השיר, התנה את זמרתו במספר תנאים: שיעמדו בעת אמירתו. ושיאמרוהו בנגינה. אף על פי כן לא נהוג בליובאוויטש לאמרו בנגינה.

'''יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי'''{{ש}}

'''וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי '''{{ש}}

'''עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי '''{{ש}}

'''וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה '''{{ש}}{{ש}}

~~הנוסח לכה דודי שלפנינו חיברו רבי שלמה אלקבץ גיסו ורבו של הרמ״ק.~~

'''בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ '''{{ש}}

'''גַּם בְּשִׂמְחָה (בְּרִנָּה) וּבְצָהֳלָה '''{{ש}}

'''תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה '''{{ש}}

'''בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה '''{{ש}}

'''(תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה '''{{ש}}

'''בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא)}}

~~הניגון נתיסד על פי הגמרא<REF>~~ [[~~מסכת שבת~~]] ~~קי"ט א,~~ [[ב"ק]] ל"ב~~, ב.</REF> ובגמרא וזוהר<REF>עקב דף רע״ב ע"ב</REF> לא נזכר רק שי פעמים באי כלה. ובפע"ח<REF>שער השבת פ~~"~~ו ופ~~"~~ח.</REF>כתוב לאמר בלחש פעם ג׳ באי כלה שבת מלכתא~~.

== ניגונים ==

ישנו [[ניגון לכה דודי|ניגון]] שחובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ומושר על אחד הבתים ב"לכה דודי".

~~מנהגנו לשוח באמירת באי כלה~~,~~<REF>מתוך~~ [[~~שער הכולל~~]] ~~[http://www~~.~~hebrewbooks~~.org/pdfpager.aspx?req=16002&hilite=2b4531b5-85e8-4c8f-8837-187ca4c437d2&st=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%A5&pgnum=69 עמ' נב.], וכן כל הקטע.</REF> ובסדור רי"ע כתב בשם אביו הגאון בעל חכם צבי ז"ל: אומר באי כלה פ"א שוחה לשמאלו כנגד ימין השכינה, פעם ב׳ שוחה לימינו, פעם ג׳ משתחוה לפניו ואומר בלחש באי כלה שבת מלכתא<REF> עיי״ש הטעם עפ׳׳י הסוד</REF>. אבל בשער הכונות כתוב: ותאמר באי כלה מימין, באי כלה משמאל, באי כלה מן האמצע, שבת מלכתא<REF>עיי׳׳ש הטעם. ומה שאומרים שני פעמים בקול רם ופעם השלישי בלחש ושלכן בגמרא ובתקוני זוהר לא נזכרו רק השני פעמים שבקול רם.~~</REF>~~

במשך שנים לא היו אומרים בליובאוויטש פיוט זה בנגינה, עד שאחד התמימים הביא לליובאוויטש את ה[[ניגון לכה דודי מלמז']]. אולם גם אז לא תמיד היו מנגנים אותו בבתי כנסיות חב"דיים. כאשר שמעו את הרבי אומר פיוט זה, היה זה מלווה בתנועה מיוחדת.

~~באמירת הקטע בואי לשום נוהגים להפוך~~ את ~~הפנים לצד מערב~~.~~<REF>ראה הטעם בשער הכונות.</REF>~~

אולם בשנים היותר מאוחרות החלו לנגן, והרבי אף עודד את הנגינה.

== ~~ראה עוד~~ ==

החל משנת [[תשנ"ג]] נהוג בבתי כנסיות חב"דיים רבים להחליף את המנגינה לניגון שמושר על המילים [[יחי אדוננו]], כשלאחריו ממשיכים בשירת יחי. ברוב המקומות (גם אלו שאינם שרים יחי), ממשיכים בשירה מתוך ריקוד.

==קישורים חיצוניים==

*'''[https://col.org.il/news/137209 מנהג חדש: מתי החלו בבתי כנסת חב"ד לשיר ב"לכה דודי"?]''' {{COL}}

*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99.mp3 לשמיעת הפיוט]''' מלובש על [[ניגון התוועדות (מסורת הניגונים קכ"ז)]] - מאת הבעל-מנגן ר' זלמן ברונשטיין {{צליל}}

*[[ניגון לכה דודי]]

*[[ניגון לכה דודי מלמז']]

[[קטגוריה:פיוטים]]

[[קטגוריה:שבת]]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{שבת}}
+{{מפנה|לכה דודי}}
-[[תמונה:אלקבץ.jpg|left|thumb|250px|ציון רבי שלמה אלקבץ הסמוך לציון האר"י בצפת]]
+[[קובץ:אלקבץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי שלמה אלקבץ הסמוך לציון [[האר"י]] בצפת]]
-לכה דודי הינו פזמון לשבת, שנהוג לזמרן בכל תפוצות ישראל.
+'''לכה דודי'''{{הערה|ראש הפיוט מקורו מהפסוק בספר [[שיר השירים]] (פרק ז פסוק יב); '''לְכָ֤ה דוֹדִי֙''' נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים}} הינו פזמון שחובר על ידי הרב [[שלמה אלקב"ץ]] ונאמר בכל קהילות ישראל בליל [[שבת]], בסדר [[קבלת שבת]].
+==מקור הפזמון==
+הרב אלקב"ץ כתב את הפיוט בשנת [[ה'שד"מ]] לערך, ונחשב לפיוט שחובר הכי אחרון, והתקבל בנוסחאות הסידורים אצל כל תפוצות ישראל.
+הפזמון נתיסד על פי הגמרא{{הערה|[[מסכת שבת]] קי"ט א, [[ב"ק]] ל"ב, ב.}} שבו מובא כי יש לקבל את פני השבת באמירת בואי כלה. כמובא שם{{הערה|[[מסכת שבת]] דף קעט, ע"א.}} אודות האמורא ר' ינאי שלקראת כניסת שבת היה מתלבש ב[[בגד|בגדי]] שבת מיוחדים ואומר בחביבות מיוחדת "בואי כלה בואי כלה".
+בגמרא ובזוהר{{הערה|עקב דף רע"ב ע"ב.}} נזכר רק שני פעמים בואי כלה. אבל בפע"ח{{הערה|שער השבת פ"ו ופ"ח.}} כתוב לומר בלחש פעם ג' בואי כלה שבת מלכתא.
+[[האריז"ל]] אמר, שפזמון זה של רבי [[שלמה אלקבץ]], אף על פי שנתחבר על פי [[קבלת הרמ"ק]], מכל מקום, הוא מכוון לאמת. ולכן הוא התקבל בסידורים שעל פי נוסח האריז"ל.
+==מנהגים==
+כאשר יום טוב חל בשבת{{הערה|לגבי יום טוב שחל ביום שישי ראה ספר בירורי המנהגים עמ' 35.}} וכן ב[[שבת]] חול המועד, במקום "גם ברינה ובצהלה", אומרים "גם בשמחה ובצהלה".
+בשנת [[תשי"ב]] [[י"ב תמוז]] חל בשבת, והרבי הורה לומר "גם בשמחה".
+כמו כן, נהוג לומר גם ב[[י"ט כסליו]] "גם בשמחה"{{הערה|[[התקשרות (גיליון)|'התקשרות']] גיליון קכ"ג (עמ' 14 הערה 7) וכן [[סדור תהלת ה']].}}
+מנהג ישראל הוא להסתובב בעת אמירת קטע זה עם הפנים לכיוון אחורי בית הכנסת. טעם הדבר הוא, מפני שבעבר מושבם של החשובים היה בחלקו הקדמי, ושל העניים וכו' בחלקו האחורי, אזי בליל שבת נהגו להפוך את היוצרות - שחלקו האחורי נהפך לכמה רגעים למקום אליו נשואות עיני כל המתפללים.
+מנהג חב"ד (על פי קבלה) הוא, להסתובב לצד מערב של [[בית הכנסת]] (גם אם אינו החלק האחורי). הסיבוב נעשה לכיוון שמאל. באמירת 'בואי כלה' בפעם הראשונה מטים את הראש לכיוון ימין, ובפעם השניה לכיוון שמאל, לאחר מכן מסתובבים חזרה לכיוון מזרח (באופן שיעשה סיבוב מלא), וכאשר כבר עומד בחזרה עם פניו למזרח, אומר בפעם השלישית, אך הפעם בלחש, 'בואי כלה שבת מלכתא'.
+מנהג הרבי היה, שכשהיה מתפלל בזאל הקטן (בשנים הראשונות), היה עומד כשפניו לצפון, ובהגיע ל"ימין ושמאל" היה מסתובב לכיוון מזרח, ואחר כך ב"בואי בשלום" היה מסתובב לכיוון מערב.
+==מילות הניגון==
+{{ציטוט|
+'''לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה'''
+'''פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה'''
+'''שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד'''{{ש}}
+'''הִשְׁמִיעָנוּ אֵל הַמְיֻחָד'''{{ש}}
+'''ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד'''{{ש}}
+'''לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה '''{{ש}}{{ש}}
+'''לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה '''{{ש}}
+'''כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה'''{{ש}}
+'''מֵרֹאשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה '''{{ש}}
+'''סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה'''{{ש}}{{ש}}
+'''מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה'''{{ש}}
+'''קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה '''{{ש}}
+'''רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא'''{{ש}}
+'''וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה'''{{ש}}{{ש}}
+'''הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי '''{{ש}}
+'''לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי '''{{ש}}
+'''עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי '''{{ש}}
+'''קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְּאָלָהּ'''{{ש}} {{ש}}
+'''הִתְעוֹרְרִי הִתְעוֹרְרִי '''{{ש}}
+'''כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי '''{{ש}}
+'''עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי '''{{ש}}
+'''כְּבוֹד ה' עָלַיִךְ נִגְלָה'''{{ש}}
+'''לֹא תֵבֹשִׁי וְלֹא תִכָּלְמִי '''{{ש}}
+'''מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי '''{{ש}}
+'''בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי '''{{ש}}
+'''וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ '''{{ש}}{{ש}}
+'''וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שֹׁאסָיִךְ '''{{ש}}
+'''וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ '''{{ש}}
+'''יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ '''{{ש}}
+'''כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה '''{{ש}}{{ש}}
-כאשר רבי שלמה אלקבץ חיבר את השיר, התנה את זמרתו במספר תנאים: שיעמדו בעת אמירתו. ושיאמרוהו בנגינה. אף על פי כן לא נהוג בליובאוויטש לאמרו בנגינה.
+'''יָמִין וּשְׂמֹאל תִּפְרֹצִי'''{{ש}}
+'''וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי '''{{ש}}
+'''עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי '''{{ש}}
+'''וְנִשְׂמְחָה וְנָגִילָה '''{{ש}}{{ש}}
-הנוסח לכה דודי שלפנינו חיברו רבי שלמה אלקבץ גיסו ורבו של הרמ״ק.
+'''בּוֹאִי בְשָׁלוֹם עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ '''{{ש}}
+'''גַּם בְּשִׂמְחָה (בְּרִנָּה) וּבְצָהֳלָה '''{{ש}}
+'''תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה '''{{ש}}
+'''בּוֹאִי כַלָּה בּוֹאִי כַלָּה '''{{ש}}
+'''(תּוֹךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה '''{{ש}}
+'''בּוֹאִי כַלָּה שַׁבָּת מַלְכְּתָא)}}
-הניגון נתיסד על פי הגמרא<REF> [[מסכת שבת]] קי"ט א, [[ב"ק]] ל"ב, ב.</REF> ובגמרא וזוהר<REF>עקב דף רע״ב ע"ב</REF> לא נזכר רק שי פעמים באי כלה. ובפע"ח<REF>שער השבת פ"ו ופ"ח.</REF>כתוב לאמר בלחש פעם ג׳ באי כלה שבת מלכתא.
+== ניגונים ==
+ישנו [[ניגון לכה דודי|ניגון]] שחובר על ידי [[אדמו"ר הזקן]] ומושר על אחד הבתים ב"לכה דודי".
-מנהגנו לשוח באמירת באי כלה,<REF>מתוך [[שער הכולל]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&hilite=2b4531b5-85e8-4c8f-8837-187ca4c437d2&st=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%A5&pgnum=69 עמ' נב.], וכן כל הקטע.</REF> ובסדור רי"ע כתב בשם אביו הגאון בעל חכם צבי ז"ל: אומר באי כלה פ"א שוחה לשמאלו כנגד ימין השכינה, פעם ב׳ שוחה לימינו, פעם ג׳ משתחוה לפניו ואומר בלחש באי כלה שבת מלכתא<REF> עיי״ש הטעם עפ׳׳י הסוד</REF>. אבל בשער הכונות כתוב: ותאמר באי כלה מימין, באי כלה משמאל, באי כלה מן האמצע, שבת מלכתא<REF>עיי׳׳ש הטעם. ומה שאומרים שני פעמים בקול רם ופעם השלישי בלחש ושלכן בגמרא ובתקוני זוהר לא נזכרו רק השני פעמים שבקול רם.</REF>
+במשך שנים לא היו אומרים בליובאוויטש פיוט זה בנגינה, עד שאחד התמימים הביא לליובאוויטש את ה[[ניגון לכה דודי מלמז']]. אולם גם אז לא תמיד היו מנגנים אותו בבתי כנסיות חב"דיים. כאשר שמעו את הרבי אומר פיוט זה, היה זה מלווה בתנועה מיוחדת.
-באמירת הקטע בואי לשום נוהגים להפוך את הפנים לצד מערב.<REF>ראה הטעם בשער הכונות.</REF>
+אולם בשנים היותר מאוחרות החלו לנגן, והרבי אף עודד את הנגינה.
-== ראה עוד ==
+החל משנת [[תשנ"ג]] נהוג בבתי כנסיות חב"דיים רבים להחליף את המנגינה לניגון שמושר על המילים [[יחי אדוננו]], כשלאחריו ממשיכים בשירת יחי. ברוב המקומות (גם אלו שאינם שרים יחי), ממשיכים בשירה מתוך ריקוד.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://col.org.il/news/137209 מנהג חדש: מתי החלו בבתי כנסת חב"ד לשיר ב"לכה דודי"?]''' {{COL}}
+*'''[https://chabadpedia.co.il/images/2/23/%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99.mp3 לשמיעת הפיוט]''' מלובש על [[ניגון התוועדות (מסורת הניגונים קכ"ז)]] - מאת הבעל-מנגן ר' זלמן ברונשטיין {{צליל}}
-*[[ניגון לכה דודי]]
+{{שבת}}
-*[[ניגון לכה דודי מלמז']]
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:פיוטים]]
 [[קטגוריה:שבת]]