ניגון טעמי הנגינה: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם ניגונים של '''טעמי קריאה''' בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.
+[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב"ד]]
+ניגוני '''טעמי הנגינה''', הם ניגוני טעמי ה[[קריאת התורה|קריאה]] בנוסח חב"ד, בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך. מופיעים כניגונים האחרונים בחלקו הראשון של ספר הניגונים (ניגונים קע"ב - קע"ה).
-==טעמים להפטרה==
+== טעמי המקרא ==
-טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. ל[[אדמו"ר הזקן]] היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
+{{ערך מורחב|טעמי המקרא}}
-# ההפטרה של "שובה ישראל".
+'''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ"ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.
-#הפסוק "מי א-ל כמוך" בהפטרה של יום-הכיפורים.
-# התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר [[נשיאי חב"ד]] קוראים בניגון מיוחד).
-טעמי ההפטרה מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]].
+נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.
-==טעמים למגילת אסתר==
+== הניגונים ==
-טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את מגילת אסתר. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.
-טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - ב[[ספר הניגונים]] חלק א'.
+ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב"ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.
-==טעמים לימים נוראים==
+כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=172 הורביץ.mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=174 הורביץ.mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=173 הורביץ.mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=175 הורביץ.mp3}}.}}.
-טעמים לראש השנה ויום הכיפורים הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.
+* טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
+* טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. ל[[אדמו"ר הזקן]] היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
+:# ההפטרה של "שובה ישראל".
+:# הפסוקים "מי א-ל כמוך" ב[[מפטיר יונה]] של [[יום הכיפורים]].
+:# התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר [[נשיאי חב"ד]] קוראים בניגון מיוחד).
+* טעמים לראש השנה ו[[יום הכיפורים]] הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.
+* טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את [[מגילת אסתר]]. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.
-טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]].
+== קישורים חיצוניים ==
+* '''ימי החול, שבת ויום טוב''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=172 הורביץ.mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}
+* '''הפטרה''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=174 הורביץ.mp3}}
+* '''ימים נוראים''': מפי ר' דוד הורביץ: {{שמע|קובץ=173 הורביץ.mp3}}
+* '''מגילת אסתר''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=175 הורביץ.mp3}}
-==טעמים לקריאת התורה==
+{{מסורת הניגונים}}
-טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ניגונים שונים|טעמים]]
-טעמי הקריאה מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]].
+[[קטגוריה:טעמי המקרא]]
-[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
-==המקור לטעמים==
-ישנם חילוקי דעות מהיכן הגיעו הטעמים וסימנים של טעמי המקרא:
-לרוב הדעות המגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני, והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שעד עכשיו
-בספרים.
-יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון  ובשביל להקל ללמידה בע"פ.