יצוה צור חסדו – הבדלי גרסאות

הניגון '''יצווה צור חסדו''', הינו זמר המיוחס לרב [[המגיד ממעזריטש]], והוא קטע מתוך הפיוט 'ברוך ה' יום יום' אותו נוהגים אצל חסידים לנגן ב[[סעודת שלישית]].

הפיוט 'ברוך ה' יום יום' נכתב על ידי רבי שמעון בר יצחק, ששמו חתום בראשי החרוזים של בתי השיר, וככל הנראה הוא רבי שמעון הגדול ממגנצא, חברו של רבנו גרשום מאור הגולה.

על פי התווים שכתב לניגון החוקר מאיר שמעון גשורי, כל קטע מהניגון חוזר על עצמו בכל 2 שורות, מלבד הבית האחרון.

{{ציטוט|

'''יְ'''צַוֶּה '''צ'''וּר '''חַ'''סְדּוֹ '''קְ'''הִלּוֹתָיו לְקַבֵּץ

{{ש}}מֵאַרְבַּע רוּחוֹת עָדָיו לְהִקָּבֵץ, וּבְהַר מְרוֹם הָרִים אוֹתָנוּ לְהַרְבֵּץ

{{ש}}וְאִתָּנוּ יָשׁוּב נִדָּחִים קוֹבֵץ

{{ש}}יָשִׁיב לֹא נֶאֱמַר כִּי אִם וְשָׁב וְקִבֵּץ

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ

{{ש}}כְּרַחֲמָיו וּכְרוֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ

{{ש}}אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ

{{ש}}לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא (שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ)

בָּרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבוֹדוֹ

{{ש}}לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ וּלְסַפֵּר הוֹדוֹ

{{ש}}מִכָּל אוֹם גָּבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ

{{ש}}לָכֵן בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאוֹד נַמְלִיכוֹ וּנְיַחֲדוֹ

שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ יָשִׂים עָלֵינוּ בְּרָכָה וְחַיִּים וְשָׁלוֹם

{{ש}}מִשְּׂמֹאל וּמִיָּמִין עַל יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם.

{{ש}}הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם

'''בָּרוּךְ הוּא אֱלֹקֵינוּ אֲשֶׁר טוֹב גְּמָלָנוּ''' – שעשה אתנו טובות{{הערה|כנראה רומז לחיוב להודות לה' על הניסים, 'ארבעה צריכים להודות', כאשר נוסח הברכה היא 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.}}, '''כְּרַחֲמָיו וּכְרוֹב חֲסָדָיו הִגְדִּיל לָנוּ{{הערה|ייתכן והוא על פי לשון דוד המלך בתהילים תהילים יח נא, 'מגדיל ישועות מלכו'.}} אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה יוֹסֵף עִמָּנוּ''' – מעבר למה שהגדיל עמנו יוסיף רחמים וחסדים גם הלאה, '''לְהַגְדִּיל שְׁמוֹ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ''' – בכך הוא יגדיל את שמו{{הערה|יהושע ז, ט: "וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי . . וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל?!", וכן שמואל א' יב, כב: "כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול", יחזקאל לו, כג: "וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם", ושם לח, כג: "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים".}} שנקרא על ישראל{{הערה|כנוסח חז"ל בתפילות המועדים בקטע של [[אתה בחרתנו]]: "ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת". וראה בדברי האבודרהם בתפילת ערבית ליל פסח: "עלינו קראת על שם ושמך עלינו נקרא או על שם כי אני ה' הקורא בשמך אלקי ישראל כלומר חפץ אני שאקרא בעולם אלקי ישראל בשביל אהבתכם. אינמי ששמו משותף בשם ישראל שסוף השם הוא אל וגם כן בכל השבטים הראובני והשמעוני בראש ה"א ובסוף יו"ד וזש"ה שבט יה עדות לישראל והטעם לפי שהיו אומות העולם מבזין את ישראל ואומרים על מה אלו מתיחסין על שבטיהם לבית אבותם סבורין הם שלא שלטו המצרים באמותיהם אם בגופם שלטו באמותיהם לא כ"ש לפיכ' העיד עליהם הב"ה כי הם בני אבותיהם".}}.

*הניגון מפי ר' [[דוד הורביץ]] - {{תבנית:ק.שמע|קובץ=NSH 006 Yitzaveh Tzur Chasdo, Meyuchas Leharav Hamagid.mp3}}