וביום שמחתכם – הבדלי גרסאות

ניגון '''וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם''' הוא [[ניגון]] שניגנו ב-[[770]] במוצאי [[ראש השנה]] [[תש"מ]], כש[[הרבי]] [[כוס של ברכה|חילק כוס של ברכה]] ואז הרבי הורה לחזן ר' [[משה טלישבסקי]] להתאים את המילים "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" לניגון, לאחר כמה נסיונות שלא צלחו עקב בלבולים בשירה אצל הקהל החלו קבוצת בחורים ר' [[דוד אבא זלמנוב]] ר' [[יעקב לוין]] וכו' לנגן ניגון זה ([[ניגון קכ"ט]] ב[[ספר הניגונים]]){{הערה|ע"פ זכרונתיו של ר' [[ישראל נח וואגעל]] - התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]] מתאריך ערב ר"ה [[תשפ"ד]].}}. מאז הרבי ביקש פעמים רבות שינגנו ניגון זה באומרו ש"על ידי זה מתבטא הענין של 'ביום שמחתכם' באופן של ניגון"{{מקור}}.

==מילות הניגון==

{{ציטוט|תוכן=וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְ[[ראש חודש|רָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם]], וּתְקַעְתֶּם בַּ[[חצוצרות המקדש|חֲצֹצְרֹת]] עַל [[קרבן עולה|עֹלֹתֵיכֶם]] וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם. וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱ-לֹקֵיכֶם|מרכאות=כן|מקור= פרשת בהעלותך פרק י', פסוק י'}}

 

 

===משמעות מילות הניגון===

בעל הטורים מפרש, כי המילה שמחתכם היא ב[[גימטריא]] גם ביום ה[[שבת]]. והמילה "ובמועדיכם" כתובה עם האות [[ו|וי"ו]] כאות ניקוד, שמספר הגמטריא שלה הוא שש - כנגד [[חג הפסח]], [[שבועות]], [[ראש השנה]], [[יום הכפורים]], [[סוכות]] ו[[שמיני עצרת]].

 

החזקוני מפרש ותקעתם בחצצרת - כדי שישמעו ישראל וידעו כי הקרבנות קרבים ויכוונו לבם לשמים. והיה לכם לזכרון.. כשתתקעו ותריעו למלחמה יזכור לכם זכות הקרבנות ונושעתם.