ברכת החודש – הבדלי גרסאות

{{חלונית

| ניקוד = כן

| תוכן = {{כתב קטן| המנהג ברוב הקהילות להודיע זמן [[מולד הלבנה]], וה[[שליח ציבור|חזן]] לוקח [[ספר תורה|ספר התורה]] ומחזיקו בידו}}  

{{ש}}[[ראש חודש|ראשׁ חֹדֶשׁ]] (פלוני) בַּיוֹם (הפלוני) הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה:

{{ש}}יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.}}

נוסח ההכרזה על חודש עצמו הוא "ראש חודש (פלוני) ביום (פלוני) '''הבא''' עלינו לטובה", ואומרים זאת בלשון יחיד גם כאשר ישנם שני ימים של ראש חודש, כיון שכוונת הנוסח היא על החודש ולא על הימים.

המנהג הוא לברך את החודש לאחר קריאת התורה והפטרה, כשהחזן{{הערה|ויש הנוהגים שהחזן יהיה דווקא המובחר שבציבור, דוגמת קידוש החודש שדווקא ראש בית הדין אמר 'מקודש' וכל העם חזרו אחריו (משמרת שלום סימן ל' סעיף א. על פי הרמב"ם בקידוש החודש פרק ב' הלכה ח'.}} נוטל בידיו את ספר התורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=470&CategoryID=402 החזקת ספר תורה בברכת החודש], הרב שד"ב חייקין התקשרות גליון 486.}} ועומד ליד בימת הקריאה, והציבור כולו עומד סביבו{{הערה|1=דיון הלכתי בטעמי המנהג לעמוד, ראו מאמרו של ר' צבי רייזמן [olamot.net/shiurim/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-2/ באתר עולמות].}} ואומר את נוסח הפתיחה 'מי שעשה ניסים', ולאחר מכן החזן מכריז באיזה ימים יחול ראש החודש הקרוב ומבקש שהחודש יתברך בבשורות טובות והקהל עונה אמן לאחד כל אחת מהבקשות.