יחזקאל ברוד – הבדלי גרסאות

[[תמונה:לב.jpg|left|thumb|250px|הרב יחזקאל הלוי ברוד]]

הרב '''יחזקאל ברוד''' נולד ביום [[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] [[מז'יבוז']], לאביו הרב חיים בנימין ברוד.

ר' יחזקאל היה מוכר כיהודי חסידי, ירא שמים ואיש חסד. ובשנותו צעירותו חי חיים של [[מסירות נפש]] למען [[לימוד התורה]] וקיום [[מצוות]]יה. הידר מאד במצות השמחה, ובכל שמחה שהשתתף, ובמיוחד בשמחת [[חתונה]] היה משמח את החתן בשירה וריקודים.  

נפטר ב[[יום טוב]] הראשון של [[חג הפסח]] בשנת [[תשס"ה]].

אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות ה[[כפירה]] הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען [[שבת]], [[כשרות]] ושמירת ה[[תורה]] ומצוותיה.  

בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד ב[[חיידר]] עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'.  

מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]] אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב ל[[חב"ד]]. בתחילה היה זה ב[[חרקוב]]. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים.  

ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ז]], הגיע יחזקאל לברדיטשוב, שם נפתח סניף של ישיבת '[[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]'.  

בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר דנייפרופטרובסק, ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג.  

לימים הגיע גם לעיר קלינצה שב[[רוסיה]] הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב.  

במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של [[התוועדות]] כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי [[המשטרה החשאית]] למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין.  

במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף.  

לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], שמסר נפשו להצילם. הוא הבריח אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה ב[[מסירות נפש]] רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] אל העיר הומיל, שם גרה דודתו.  

לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי [[מלחמת העולם השניה]], ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים ב[[טשקנט]], נסע לפוגשם שם.

 

 

במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער.

 

במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך.

לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הריי"צ]], הורה לו [[הרבי]] לבוא ל[[ארה"ב]], ולבנות שם את חייו.  

ואכן, כשבועיים לפני [[חג השבועות]] [[תשי"א]], הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארה"ב.  

ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר (בשותפות עם הרב [[שלום דב גולדשמיד‎]]), ובמשך שנים רבות זכה ר' יחזקאל שבית [[הרבי]] היה נמנה על לקוחותיו.  

;בניו:

*הרב יוסף יצחק ברוד, שליח הרבי בלוס אנג'לס, קליפורניה.

*הרב [[שלום דובער ברוד]], מנהל [[1414 פרזידנט|פנימיית]] [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], [[קראון הייטס]].

*הרב [[ישראל ברוד]], מנהל בדימוס של אגף הסניפים בארגון [[צעירי אגודת חב"ד (ישראל)|צעירי אגודת חב"ד]], ישראל.

*שטערנא ווייס, [[קראון הייטס]].

רייזל אסטולין אשת ר' זלמן לייב.  

שרה לפקיבקר אשת ר' יענקל (בני ברק).

צביה גלינסקי אשת ר' יענקל (בני ברק).

הרב ישראל (כפר חב"ד)

* אור חסידי בחושך הסובייטי, מאת אחיינו ר' [[מנחם ברוד]]

 

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]