סעודת שור הבר והלווייתן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פיצול}}
+[[קובץ:תמונת המחשה של הקנוגיא בין השור הבר והלויתן.jpeg|שמאל|ממוזער|350px|תמונת המחשה של הקנוגיא (המלחמה) בין השור הבר והלויתן]]
-'''סעודת שור הבר והלווייתן''' הינה סעודה שתערך ב[[ימות המשיח]] בה ישתתפו [[בני ישראל]] ויאכלו מן שור הבר והלווייתן.
+'''סעודת שור הבר והלווייתן''' הוא כינוי לסעודה שיערוך [[הקדוש ברוך הוא]] ל[[צדיקים]] [[לעתיד לבוא]], ב[[ימות המשיח]] או ב[[עולם התחיה]], בה יאכלו מבשרם של [[שור הבר]] וה[[לווייתן]] ומאכלים מיוחדים נוספים.
-לסעודה זו יקדים התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם [[לויתן]] ו[[שור הבר]], במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו ואילו השור ישסף את הלווייתן באמצעות קרניו.
+קודם לסעודה זו תערך התגוששות הלוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור יגח את הלווייתן באמצעות קרניו.
-בסעודה זו גם ישתו את [[יין המשומר]].
+==סעודה כפשוטה או לא==
+[[הרמב"ם]], בדבריו אודות [[העולם הבא]] כעולם רוחני ל[[נשמות]] בלי [[גוף|גופים]], אומר: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.
+היו שהבינו מדבריו שלא תתקיים סעודה גשמית לצדיקים בזמן הגאולה. ה[[ראב"ד]], שהבין כך, משיג על כך: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן [[כוס של ברכה]]!" בגמרא מדובר על כוס של ברכה שעליה יברכו את [[ברכת הזימון]] בסיום הסעודה{{הערה|פסחים קיט, ב. ראה להלן [[#התפריט]].}}, ואם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו [[ברכת המזון]]?
+אך [[הרמב"ן]] קבע שגם הרמב"ם לא טען שלא תתקיים סעודה, ואמר{{הערה|אגרת התנצלות על ספר המורה.}} {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. גם ה[[כסף משנה]] מסביר את כוונת הרמב"ם כך, שלא התכוון שסעודת הצדיקים היא משל, וכשדיבר על סעודה כמשל לעולם הבא התכוון לביטוי "הכל מתוקן לסעודה" שב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ג, משנה טז.}}.
+כך נקבע גם ב[[תורת החסידות]] במקומות רבים, שהסעודה לעתיד תהיה גשמית{{הערה|1=לקוטי תורה תחילת פרשת צו. הובא ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}.
-==המשתתפים בסעודה==
+מעניין שבן הרמב"ם ר' אברהם במכתבים שנמצאו לאחרונה כתב שבסעודות שבת בבית אביו היה אומר הרמב"ם: ש"צריכים להתגעגע ללווייתן" {{הערה| מפי הרב [[זלמן נוטיק]]}}
-על פי ה[[מדרש]]{{הערה|ויקרא רבה, פרשה יג}} ישתתפו בסעודה כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]].
-ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהילים קטז, יג.}}", אכן לי נאה ולי יאה לברך.
+==מעלותיהם של שור הבר והלויתן==
+{{להשלים}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[שור הבר]]}}
+[[קובץ:WhatsApp Image 2025-07-16 at 19.51.33.jpg|טקסט=הדמיית קרב שור הבר והלויתן בבינה מלאכותית|ממוזער|הדמיית קרב שור הבר והלויתן ב[[בינה מלאכותית]]]]
+המהר"ל{{הערה|גור אריה בראשית א, כא}} מבאר, שהלויתן ושור הבר הינם מציאות שונה מהותית משאר חיות ובהמות, כפירות גן עדן השונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה. האלשיך{{הערה|איוב מא, י:}} מבאר שבלויתן יש איכות רוחנית.
-הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.
+בלקוטי תורה{{הערה|ריש פרשת שמיני}} מבואר שהצדיקים שעבודתם ברוחניות בלבד הם בחי' לוייתן. והם יעלו את הצדיקים שמתעסקים בגשמיות שהם בחי' שור הבר, ועיי"ז יפעל בהם עלי' גם כן. עוד מוסבר בחסידות שלויתן רומז על רמ"ח [[מצוות עשה]], ושור הבר על שס"ה [[מצוות לא תעשה]].
 ==שחיטת שור הבר==
-שחיטתו של שור הבר יערך על ידי [[הקב"ה]], שישחט באמצעות הסנפירים החדים של הלויתן{{הערה|ויקרא רבה, פרשה יג}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה]] חדשה מאיתי תצא".
+שור הבר ישחט על ידי [[הקב"ה]], באמצעות סנפיריו החדים של הלויתן{{הערה|שם=ויקר}}. [[חכמים]] ב[[מדרש]] מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ה[[הלכה]] מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"[[תורה חדשה מאיתי תצא]]".
-[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.
+[[הרבי]] מסביר{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א}} את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שה[[תורה]] תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שמשיח ילמד שדיני ה[[שחיטה]] הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה, ודבריו יתקבלו להלכה על ידי [[בית הדין הגדול]].
+ה[[צמח צדק]] מסביר את הטעם הרוחני לכך ששחיטה זו תהיה כשרה, שזהו מפני ש'פגימה' אותיות [[מגיפה]], וזה בעייתי רק בזמן הגלות ולא [[לעתיד לבוא]] כש"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|זכריה י"ג ב}}".
 ===שחיטת שור הבר בחסידות===
-ב[[תורת החסידות]], שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות ב[[עבודת ה']] של האדם.
+ב[[תורת החסידות]] מבואר כי שור הבר והלויתן מורים על שתי דרגות ב[[צדיקים|עבודת הצדיקים]]: הלויתן עניינו הוא עבודת ה[[צדיקים]] העובדים עבודתם ב[[רוחניות]] (כשם שהלויתן מקומו ב[[ים]], [[עלמא דאתכסיא]]), בכוונת הלב וביחוד יחודים עליונים בבחינת עליות. שור הבר לעומת זאת (שמקומו [[ארץ|ביבשה]], [[עלמא דאתגליא]]) מורה על עבודת הצדיקים בבירור [[גשמיות]] העולם. ועניין שחיטת שור הבר בסנפיר הלויתן לעתיד לבוא הוא העלאת [[בירור הניצוצות|ובירור]] עבודת הצדיקים שבבחינת שור הבר לדרגות נעלות יותר משיכולים להגיע אליה בכח עצמם.
+בשור הבר והלויתן יהיו [[ניצוצות]] מהנשמות של בני ישראל שעבודתם בזמן ה[[גלות]] הייתה בבחינת [[ממלא כל עלמין]], ועל ידי אכילת הצדיקים ב[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודה לעתיד לבוא]] יתעלו נשמות אלו לדרגת [[סובב כל עלמין]] הנעלית יותר.
+==התפריט==
+בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של דג ה'''[[לוויתן]]''', לאחר הריגתו בקרני שור הבר<ref>בבא בתרא עה, א.</ref>.
+בסעודה זו יאכלו מבשר [[שור הבר|'''שור הבר''']] - הנקרא גם בהמות, שישחט בסנפיר הלויתן<ref>ויקרא רבה יג, ג.</ref>.
+בסעודה זו יגישו גם מה'''[[מן]]''' - לחם מן השמים שנטחן לסעודת הצדיקים ב[[רקיע]] הנקרא [[שחקים (רקיע)|שחקים]]<ref>חגיגה יב, ב. </ref>. בנוסף למן זה, יאכלו גם מן מצנצנת המן שנשמרה<ref>תנחומא בשלח, כא:  "ותן שמה מלא העומר מן. רבי אלעזר אומר: לדורות. רבי אליעזר אומר: לימות המשיח".</ref> ב[[קודש הקודשים]] על יד [[ארון הברית]]<ref name=":0">ס' מאמר שבתות ה' להרמ"ע מפאנו, ח"ב.</ref>. על מן זה יברכו כשם שבירכו במדבר - "המוציא<ref name=":0" /> (או הנותן<ref>כדיוק הרבי בליקוטי שיחות חלק ד' שיחת בהעלותך (הערה 6) בלשון ספר חסידים סי' תתתת"מ: "על המן '''היו''' מברכים '''הנותן''' לחם מן השמים".</ref>) לחם מן השמים".
+בסעודה זו יאכלו [[פריחת מטה אהרן|'''השקדים''']] שצמחו על מטה [[אהרן הכהן]], עליהם יברכו גם [[ברכת שהחיינו]] ויפטרו בברכתם את כל שאר המינים<ref name=":0" />.
+לקינוח יגישו עסיס [[רימון|'''רימונים''']].
-הלויתן מקומו בים "[[עלמא דאתכסיא]]" (העולם המכוסה) שזה מורה על העבודה ה[[רוחנית]] ביחוד יחודים עליונים ונעלים.
+במהלך הסעודה ישתו מ[[יין המשומר|'''יין המשומר''']], עליו גם יברכו [[ברכת המזון]].
-שור הבר מקומו ביבשה "[[עלמא דאתגליא]]" (העולם המגולה) שמורה על העבודה בבירור [[גשמיות]] העולם.
+==המשתתפים בסעודה==
+מי ש[[כשרות|נזהר]] מלאכול נבילות ו[[טריפות]] בעולם הזה יזכה ליהנות מסעודה זו<ref>מדרש תהילים יח, כה.</ref>.
-לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את ה[[בירור הניצוצות|בירורים]] שלו לדרגות העליונות ב[[קדושה]]{{הערה|[[ליקוטי תורה]] תחילת פרשת שמיני}}.
+בסעודה ישתתפו כל ה[[צדיקים]] ביחד עם שלושת האבות, [[משה רבינו]], [[אהרן הכהן]] ו[[דוד המלך]]{{הערה|שם=ויקר|ויקרא רבה יג, ג.}}.
-==סעודה כפשוטה או לא==
+בעת הסעודה יאמר הקב"ה דברי תורה<ref name=":0" />, ולאחר מכן יאמר [[זרובבל]] קדיש דרבנן<ref name=":0" />.
-===דעות הראשונים===
+ב[[ברכת המזון]] יסרבו כולם לזמן: [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], [[יעקב]] מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ - עד שיגיע [[דוד המלך]] ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא{{הערה|תהלים קטז, יג.}}" - לי נאה ולי יאה לברך.
-חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות באם סעודה זאת תתחרש בפועל או שזהו רק [[משל]] ודימוי לתהליך רוחני.
-[[הרמב"ם]] כותב כי זהו חזון רוחני: {{ציטוטון|הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה}}{{הערה|משנה תורה ל[[רמב"ם]], הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד}}.
-לשיטתו של [[הרמב"ם]] הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה ל[[נשמה|נשמות]] ה[[צדיקים]] מה[[רוחניות]] - להנאה גופנית מאכילה. הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו אם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו ברכת המזון?
+כוס הזימון עליה תאמר ברכת המזון מכילה מאתיים עשרים ואחד לוג, ב[[גימטריא]] של (כוסי) רויה{{הערה|יומא עו, א}}.
-ב[[זוהר]] מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה - "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם.. ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש.
-===התיווך של הרבי===
-הרבי מליובאוויטש מכריע{{הערה|[[אגרות קודש]] של הרבי, כרך ב עמודים עו-עז}} כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם [[הרמב"ם]] סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב [[הרמב"ן]]: {{ציטוטון|ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן}}. אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות [[קדושה]] גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים [[ניצוצות קדושה]] נשגבים, שכאשר ייספגו ב[[נשמות]] הסועדים - הם יעלו את ה[[נשמה|נשמות]] אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: {{ציטוטון|השכר שאין שכר למעלה ממנו}}.
 ==זמן הסעודה==
-{{להשלים|סיבה=יש אופנים נוספים שבהם הרבי לומד..}}
+על זמנה של הסעודה ישנן דעות שונות{{הערה|שם=אגק|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/200.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ב', אגרת ר], הערה 23.}}:
-הסעודה תערך ב[[ימות המשיח]] עוד לפני זמן [[תחית המתים]]{{הערה|קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א. הרבי מוכיח זאת מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה, ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא היתה שאלה זו תקפה מכיון שבזמן זה המצוות בטילות}}.
+לפי רוב הדעות, תיערך הסעודה ב[[עולם הבא]], הוא העולם שאחרי [[תחיית המתים]]. אמנם ישנו קושי על כך, שהרי אמרו חז"ל ש"העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה"{{הערה|ברכות יז, א.}}, וכיצד תיערך בו סעודה גשמית?
+לשיטה אחת, הסעודה אכן תערך ב[[ימות המשיח]], עוד לפני זמן תחיית המתים{{הערה|רבי אברהם בן הרמב"ם בספרו מלחמות השם. ובקונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א הערה 108, מוכיח זאת הרבי מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה; ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא הייתה שאלה זו תקפה, מכיון שבזמן זה [[מצוות בטלות לעתיד לבוא|יתבטלו המצוות]]}}. ה[[אבן עזרא]] סובר שהצדיקים יקומו לתחיה פעם אחת בימות המשיח ויזכו לסעודה, ואחר כך ישובו לעפרם ויקומו בשנית בתחיית המתים{{הערה|בפירושו לדניאל יב, ב.}}.
+לשיטה שניה, יכולה הסעודה להיערך גם בעולם הבא: ה[[רשב"א]]{{הערה|בפירושי אגדות הש"ס לבבא בתרא שם.}} ו[[רבינו בחיי בן אשר|רבינו בחיי]]{{הערה|בפירושו לבראשית א, כא.}}, לפי פירוש אחד, מסבירים שמכיון שהמאכלים בסעודה זו הינם זכים ונועדו במיוחד עבור כך מששת ימי בראשית, לכן אין מניעה שיאכלו אותם גם בעולם הבא. מעין פירוש זה מופיע גם ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=ב[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s2/6/2/422d.htm תורת חיים ויקהל תכב, ד (בהוצאה החדשה)], שהשור הבר והלויתן הם מאכלים רוחניים, שלכן אין מניעה לאכילתם בעולם הבא. וב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31645&st=&pgnum=76&hilite= אור התורה עקב חלק ב' ע' תקמד], שלמרות שיהיו מאכלים גשמיים, הם שונים מהמאכלים הגשמיים היום, בכך שבהם יאירו בגילוי האורות האלוקיים שבהם.}}. לפי פירוש נוסף, זה שאין אכילה ושתיה בעולם הבא - הכוונה רק שלא יהיה צורך באכילה ושתיה עבור קיום הגוף, אבל תהיה אכילה ושתיה למטרות אחרות, ולכן תיערך אז הסעודה{{הערה|שם=אגק}}.
+לפי פירושם השני של הרשב"א ורבינו בחיי, הסעודה תיערך בזמן שבו עוד יהיו אכילה ושתיה, ומיד אחריה תתחיל התקופה בה לא יהיו אכילה ושתיה{{הערה|1=פירוש זה של הרשב"א הובא ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31660&st=&pgnum=316 אור התורה נ"ך חלק א ע' שט כחלק מהביאור במאמר שם].}}. גם בתורת החסידות מובאת חלוקה דומה לשתי תקופות - האחת שבה תתקיים הסעודה, והשניה שבה לא תהיה אכילה ושתיה. בחלק מהמקומות מובא שהתקופה הראשונה היא ימות המשיח, והשניה תחיית המתים (כשיטה הראשונה הנ"ל); ובחלקם מובא שיהיו שתי תקופות בעולם הבא גופא (ומתאים לשיטה השניה הנ"ל){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/23/193.htm ד"ה והיה עקב תשכ"ז], ובהערות שם.}}.
 ==ראו גם==
-*'''[[יין המשומר]]'''
+*[[יין המשומר]]
+*[[אריסטון]]
+==לקריאה נוספת==
+*הרב שמואל רסקין, '''לאכול, ושוב לאכול, ושוב לאכול''', במדור 'רואים שזה בא', שבועון כפר חב"ד גליון 2002 עמוד 78
 ==קישורים חיצוניים==
-;מאמרים באתר {{חב}}
+*[[מכון ערכים בתורת הגאולה|ערכים בתורת הגאולה]], '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf סעודת שור הבר והלווייתן]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 20
-*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2667 שחיטה בסנפיר]'''
+* [https://www.hageula.com/geula_moshiach כל הכתבות בנושא גאולה ומשיח] באתר הגאולה {{הגאולה}}
-*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]'''
+;מאמרים באתר {{חב"ד בישראל}}
-*'''[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4228 בשר צלוי, עסיס רימונים ולחם מן השמים]'''
+*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2667 שחיטה בסנפיר]
+*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4253 השפים שיכינו את סעודת הגאולה]
+*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=105&article=4228]
+*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/692549/ רבי לילדים: הַסְּעוּדָה הַגְּדוֹלָה • משיח – לחוות ולחיות]''' {{וידפו}}
+* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/21427.htm הסוכה שאלוקים בונה לנו] באתר הגאולה {{הגאולה}}
+* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/geula_goals/23434.htm היין המשובח בעולם ייחשף בקרוב, שריינו לעצמכם מקום במעמד ההשקה] באתר הגאולה {{הגאולה}}
+* [https://www.hageula.com/geula_moshiach/study/24637.htm השחיטה האסורה - חידוש תורה?] באתר הגאולה {{הגאולה}}
+*הרב בערל גולדברג, [https://anash.org/menu-program-and-divine-purveyors-of-the-seudas-livyoson/ תפריט, תוכנית, אורחים ומלאכים בסהודת הלוייתן] פודקאסט הלכתא למשיחא (אנגלית) {{צליל}} {{אנ"ש}}
+{{תבנית:גאולה ומשיח}}
 {{הערות שוליים}}
-{{תבנית:גאולה ומשיח}}
 [[קטגוריה:יעודי הגאולה]]