י"ב חודש (אבלות) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
על פי הלכה, האבלות על שבעת הקרובים מחולקת למספר תקופות: אנינות, שבעת ימי אבלות, שלושים יום, וי"ב חודש - שהיא תקופת האבלות הארוכה ביותר שעיקרה הוא אחר פטירת אב ואם, והטעם לכך נובע מהחיוב המיוחד של [[כיבוד הורים]]. | על פי הלכה, האבלות על שבעת הקרובים מחולקת למספר תקופות: אנינות, שבעת ימי אבלות, שלושים יום, וי"ב חודש - שהיא תקופת האבלות הארוכה ביותר שעיקרה הוא אחר פטירת אב ואם, והטעם לכך נובע מהחיוב המיוחד של [[כיבוד הורים]]. | ||
במשך שנת האבל, משתדל האבל להתפלל בימי החול כ[[שליח ציבור]] במניין לפני העמוד, ולומר את כל הקדישים, וזאת במטרה להוסיף באמירת הקדישים לעילוי נשמת ההורים, אך כיון שמשפט הרשעים בגיהנם הוא י"ב חודש נוהגים להפסיק זאת כעבור 11 חודשים, כדי לא לנהוג באופן ממנו משתמע שהאבלים מתייחסים לנפטר כאילו הוא רשע{{הערה|רמ"א שולחן ערוך יורה דעה הלכות | במשך שנת האבל, משתדל האבל להתפלל בימי החול כ[[שליח ציבור]] במניין לפני העמוד, ולומר את כל הקדישים, וזאת במטרה להוסיף באמירת הקדישים לעילוי נשמת ההורים, אך כיון שמשפט הרשעים בגיהנם הוא י"ב חודש נוהגים להפסיק זאת כעבור 11 חודשים, כדי לא לנהוג באופן ממנו משתמע שהאבלים מתייחסים לנפטר כאילו הוא רשע{{הערה|רמ"א שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבלות סימן שעו: "על כן נהגו לומר על אב ואם קדיש בתרא י"ב חדש, וכן נהגו להפטיר בנביא, ולהתפלל ערבית במוצאי שבתות שהוא הזמן שחוזרין הנשמות לגיהנם, וכשהבן מתפלל ומקדש ברבים, פודה אביו ואמו מן הגיהנם . . ונהגו שאין אומרים קדיש ותפלה רק י"א חדשים, כדי שלא יעשו אביהם ואמם רשעים, כי משפט רשע י"ב חדש". ובבן איש חי:"סוף י"א חודש קורין אותו שנת החְסֵירה, ומחלקים בו מאכל ומעות למנוחת הנפטר כאילו היום נגמר תיקונו ומשפטו, ואינו (שייך) לרשעים שנידונין י"ב חודש שלמים".}}. ולמנהג חב"ד מפסיקים חודש ויום אחד קודם שנשלמים הי"ב חודש{{הערה|שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שעב.}} [[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער כשהוסיף יום אחד בלבד על הי"א חודש{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=370 שערי הלכה ומנהג עמוד שעג].}}. | ||
במידה ולא מתאפשר לנפטר לעלות לעמוד בעצמו, וכן בשבתות וימים טובים בהן לא נוהגים אבלות, מקפידים על אמירת [[קדיש יתום]]. | במידה ולא מתאפשר לנפטר לעלות לעמוד בעצמו, וכן בשבתות וימים טובים בהן לא נוהגים אבלות, מקפידים על אמירת [[קדיש יתום]]. | ||
בסדר הקדימה כאשר יש מספר אבלים הרוצים לגשת לפני העמוד, אבל שנמצא בתקופת הי"ב חודש הוא המאוחר שבכולם. מכל מקום, חשוב מאוד שלא להגיע לידי מחלוקת בעקבות הרצון לגשת לפני העמוד{{הערה|נטעי גבריאל פרק מ"ז סעיף ז'. קיצור | בסדר הקדימה כאשר יש מספר אבלים הרוצים לגשת לפני העמוד, אבל שנמצא בתקופת הי"ב חודש הוא המאוחר שבכולם. מכל מקום, חשוב מאוד שלא להגיע לידי מחלוקת בעקבות הרצון לגשת לפני העמוד{{הערה|נטעי גבריאל פרק מ"ז סעיף ז'. קיצור שולחן ערוך סימן כו סי"ח. גשר החיים פ"י סקי"ג.}}, והחוטף את התפילה לפני התיבה כשאין הדבר מגיע לו, לא רק שלא מועיל בכך מאומה, הזכות נזקפת עבור חברו{{הערה|אשל אברהם מבוטשאטש או"ח סי' נג.}}. | ||
במשך שנת האבלות יש להימנע מלהשתתף בסעודות שמחה של רעים, זאת בשונה מסעודות מצווה שניתן להשתתף בהן, כגון [[חנוכת הבית]]{{הערה|ע"פ | במשך שנת האבלות יש להימנע מלהשתתף בסעודות שמחה של רעים, זאת בשונה מסעודות מצווה שניתן להשתתף בהן, כגון [[חנוכת הבית]]{{הערה|ע"פ שולחן ערוך יו"ד סי' שצ"א ס"ב ופתחי תשובה שם. פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב.}}, וכן ניתן להגיע לאירוע במידה והמטרה היא לשמח את בעלי השמחה{{הערה|1=[https://halacha.co/%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%9a-%d7%99%d7%91-%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-%d7%a9%d7%a8%d7%95%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a9%d7%aa%d7%aa%d7%a3-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94/ אבל תוך י"ב חודש שרוצה להשתתף בברית מילה ובר מצווה], באתר הלכ"ה.}}, אך לא להשתתף בריקודים וכן לא לשבת ולסעוד יחד עם כולם{{הערה|שולחן ערוך יו"ד סי' שצ"א, נט"ג הל' אבלות ח"ב פרק ט"ז.}}. | ||
דיני אבלות נוספים השייכים לתקופת הי"ב חודש: | דיני אבלות נוספים השייכים לתקופת הי"ב חודש: | ||
*אין לשמוע מוזיקה שמחה. | *אין לשמוע מוזיקה שמחה. | ||
*אין לקנות בגדים חשובים חדשים (אך נעליים וכדומה מותר לקנות){{הערה|ערוך השולחן יו"ד סימן שפט,יא. וראה גם בסדר ברכות הנהנין פרק יב סעיף ה שאין מברכין על קניית נעלים שהחיינו, מדריך הלכות | *אין לקנות בגדים חשובים חדשים (אך נעליים וכדומה מותר לקנות){{הערה|ערוך השולחן יו"ד סימן שפט,יא. וראה גם בסדר ברכות הנהנין פרק יב סעיף ה שאין מברכין על קניית נעלים שהחיינו, מדריך הלכות אבלות - הרב לוי גרליק - פרק נג סימן ה.}}. | ||
*אסור לאבלים להסתפר עד שיגערו בהם חבריהם. | *אסור לאבלים להסתפר עד שיגערו בהם חבריהם. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
במענה ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[ישראל לייבוב]] שכתב לרבי בשנת האבלות שלו שבעקבות הפעילות והנדידה בדרכים מפסיד תפילות במניין ומבקש לקחת פסק זמן מהפעילות, שלל זאת הרבי וכתב שלא ייתכן שתגרם נחת רוח לנשמה ממיעוט פעולות בעניני תורה ומצוות, וכדי להשתדל שלא יחסר בענין של אמירת הקדישים עד כמה שאפשר, שנוסף על ההשתדלות שלו עצמו לומר קדישים במניין כשתמאפשר לו, ישכור מי שיאמר באופן קבוע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7292.htm אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רצב].}}. | במענה ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[ישראל לייבוב]] שכתב לרבי בשנת האבלות שלו שבעקבות הפעילות והנדידה בדרכים מפסיד תפילות במניין ומבקש לקחת פסק זמן מהפעילות, שלל זאת הרבי וכתב שלא ייתכן שתגרם נחת רוח לנשמה ממיעוט פעולות בעניני תורה ומצוות, וכדי להשתדל שלא יחסר בענין של אמירת הקדישים עד כמה שאפשר, שנוסף על ההשתדלות שלו עצמו לומר קדישים במניין כשתמאפשר לו, ישכור מי שיאמר באופן קבוע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7292.htm אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רצב].}}. | ||
ולאדם אחר ששאל את הרבי האם לקבוע את מגוריו במקום בו תהיה לו פרנסה בריווח אך לא יהיה לו מניין קבוע, כתב לו הרבי שהדבר אפשרי במידה ויש לו אחים נוספים שיש להם את האפשרות לעבור באופן קבוע לפני העמוד, ושהוא עצמו ישתדל לומר משניות ולתת צדקה בכל אחת מהתפילות וכן להשתדל [[זימון|לזמן בעצמו]] בברכת המזון, ועם זאת סייג את הדברים בכך שהדבר תלוי במידת הבטחון שלו, אך אם הוא חזק באמונתו בכך שהקב"ה יכול לפרנס אותו בכל מקום, יקבע את מגוריו במקום שיש מניין קבוע, ושלא ידאג לעניין הפרנסה{{הערה|שם=שפא}} | ולאדם אחר ששאל את הרבי האם לקבוע את מגוריו במקום בו תהיה לו פרנסה בריווח אך לא יהיה לו מניין קבוע, כתב לו הרבי שהדבר אפשרי במידה ויש לו אחים נוספים שיש להם את האפשרות לעבור באופן קבוע לפני העמוד, ושהוא עצמו ישתדל לומר משניות ולתת צדקה בכל אחת מהתפילות וכן להשתדל [[זימון|לזמן בעצמו]] בברכת המזון, ועם זאת סייג את הדברים בכך שהדבר תלוי במידת הבטחון שלו, אך אם הוא חזק באמונתו בכך שהקב"ה יכול לפרנס אותו בכל מקום, יקבע את מגוריו במקום שיש מניין קבוע, ושלא ידאג לעניין הפרנסה{{הערה|שם=שפא}}. | ||
ובמקום אחר כתב הרבי, שלא כדאי שאח אחד יאמר קדיש עבור אחיו, היות וכל אחד מהאחים מתקן חלק אחר בנשמת ההורים{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}. | ובמקום אחר כתב הרבי, שלא כדאי שאח אחד יאמר קדיש עבור אחיו, היות וכל אחד מהאחים מתקן חלק אחר בנשמת ההורים{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
במשך כל השנה{{הערה|ובשנה מעוברת - במשך 13 חודשים.}} צריכים לדלוק נרות במקום הפטירה, והילדים לא צריכים, אך יכולים להדליק גם בבתים שלהם{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}{{הערה|שם=שפא}}. | במשך כל השנה{{הערה|ובשנה מעוברת - במשך 13 חודשים.}} צריכים לדלוק נרות במקום הפטירה, והילדים לא צריכים, אך יכולים להדליק גם בבתים שלהם{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}{{הערה|שם=שפא}}. | ||
האבל משתדל להיות ה[[בעל קורא]] ב[[קריאת התורה]] בימי שני חמישי ובתפילת מנחה של שבת, זאת בתנאי שהוא יודע לקרוא היטב את הטעמים והניקוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77.}}, וכן משתדל לעלות כ[[מפטיר]] בשבת, אך זאת בתנאי שיודע לקרוא את ההפטרה בטעמיה כראוי, ואם לא, אין כדאי שיעלה ויברך ומישהו אחר יקרא במקומו, אלא יעלה בעליה אחרת, ורק יאמר את הקדיש בסיום הקריאה{{הערה| | האבל משתדל להיות ה[[בעל קורא]] ב[[קריאת התורה]] בימי שני חמישי ובתפילת מנחה של שבת, זאת בתנאי שהוא יודע לקרוא היטב את הטעמים והניקוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77.}}, וכן משתדל לעלות כ[[מפטיר]] בשבת, אך זאת בתנאי שיודע לקרוא את ההפטרה בטעמיה כראוי, ואם לא, אין כדאי שיעלה ויברך ומישהו אחר יקרא במקומו, אלא יעלה בעליה אחרת, ורק יאמר את הקדיש בסיום הקריאה{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סי' רפ"ד ס"ט, שערי הלו"מ יו"ד עמ' שפ"ג. שו"ת השלוחים סי' י"ג.}}. | ||
נוהגים שילד לא עולה לקבר אביו ואמו בתוך שנת האבלות שלהם, אך מותר לעלות לבית עלמין בתוך השנה על קברו של אדם אחר{{הערה|אגרות קודש ח"ד עמ' קע"ג.}}. | נוהגים שילד לא עולה לקבר אביו ואמו בתוך שנת האבלות שלהם, אך מותר לעלות לבית עלמין בתוך השנה על קברו של אדם אחר{{הערה|אגרות קודש ח"ד עמ' קע"ג.}}. | ||
אדם שזו עבודתו, כגון מורה למוזיקה, מותר לו להשמיע ולשמוע שירים בתוך שנת האבלות על אביו ואמו, אם המטרה היא פרנסה ולא שמחה{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, על פי | אדם שזו עבודתו, כגון מורה למוזיקה, מותר לו להשמיע ולשמוע שירים בתוך שנת האבלות על אביו ואמו, אם המטרה היא פרנסה ולא שמחה{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, על פי שולחן ערוך יו"ד סי' שצ"א ס"ב, ראה נטעי גבריאל אבלות ח"ב פי"ד ס"ג ובמקורות המצויינים בהערה ד'.}}. | ||
כדאי להשתדל לסיים לימוד ש"ס משניות בסיום אמירת הקדיש, וסיום מסכת גמרא ביום ה[[יארצייט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=381 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שפד].}}. | |||
===חגים ומועדים=== | ===חגים ומועדים=== | ||
*בשבתות ומועדים, אף שמעיקר הדין כהן יכול [[ברכת כהנים|לשאת את כפיו]] ולברך את העם, נוהגים להימנע{{הערה| | *בשבתות ומועדים, אף שמעיקר הדין כהן יכול [[ברכת כהנים|לשאת את כפיו]] ולברך את העם, נוהגים להימנע{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז סי' קכ"ח סנ"ה.}}. | ||
*בתוך השנה הראשונה אבל לא אומר [[יזכור]], אך נשאר בבית הכנסת בזמן אמירת יזכור{{הערה|ספר המנהגים עמוד 59.}}. | *בתוך השנה הראשונה אבל לא אומר [[יזכור]], אך נשאר בבית הכנסת בזמן אמירת יזכור{{הערה|ספר המנהגים עמוד 59.}}. | ||
*[[בעל תוקע]] קבוע, יכול [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] בראש השנה גם בשנת אבל{{הערה|כך נהגו גם אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ כשהיו בשנת אבל. אגרות קודש חלק ז' עמוד שס"ג, אשכבתא דרבי עמ' 121.}}. | *[[בעל תוקע]] קבוע, יכול [[תקיעת שופר|לתקוע בשופר]] בראש השנה גם בשנת אבל{{הערה|כך נהגו גם אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ כשהיו בשנת אבל. אגרות קודש חלק ז' עמוד שס"ג, אשכבתא דרבי עמ' 121.}}. | ||
*ב[[הושענות]], אבל לא מקיף את הבימה עם ארבעת המינים, כיון שכל ענין ההושענות הוא להוסיף בשמחה, ובמידת האפשר, עדיף שהוא יהיה זה שיחזיק את הספר תורה על יד הבימה{{הערה|רמ"א סימן תר"ס ס"ב, אוצר מנהגי חב"ד עמוד שיז.}}. | *ב[[הושענות]], אבל לא מקיף את הבימה עם ארבעת המינים, כיון שכל ענין ההושענות הוא להוסיף בשמחה, ובמידת האפשר, עדיף שהוא יהיה זה שיחזיק את הספר תורה על יד הבימה{{הערה|רמ"א סימן תר"ס ס"ב, אוצר מנהגי חב"ד עמוד שיז.}}. | ||
*ב[[חנוכה]], האבל עובר לפני העמוד כבכל יום חול, אך מחליפים אותו באמירת [[הלל]]. לאחר הלל אומר האבל את החצי קדיש אחרי שחוזר לעמוד{{הערה|נטעי גבריאל | *ב[[חנוכה]], האבל עובר לפני העמוד כבכל יום חול, אך מחליפים אותו באמירת [[הלל]]. לאחר הלל אומר האבל את החצי קדיש אחרי שחוזר לעמוד{{הערה|נטעי גבריאל אבלות חלק ב' פרק נז סעיף א.}}. | ||
*ב[[פורים]], אבל ניגש להתפלל לפני העמוד כרגיל בכל ימות השנה{{הערה| | *ב[[פורים]], אבל ניגש להתפלל לפני העמוד כרגיל בכל ימות השנה{{הערה|שולחן ערוך או"ח סי' תרצ"ו ס"ד, ספר המנהגים עמ' 8.}}, ויש להימנע מלתת [[משלוח מנות]] לאבל, ובדיעבד אם כבר נתנו לו, יכול לקבל{{הערה|על פי רמ"א או"ח סי' תרצ"ו ס"ו. יורה דעה סימן שפ"ה ס"ג, קיצור שולחן ערוך סי' רי"ב ס"ב, סימן קמ"ב סעיף ז'. שו"ת כתב סופר או"ח סי' קמ"א}}, אך במידה ורוצים לכבד אותו וכדומה, ניתן לתת לכתחילה למישהו אחר מבני המשפחה. | ||
{{אבלות וימי זכרון}} | {{אבלות וימי זכרון}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אבלות]] | ||