יהושע שפירא – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יהושע נריה כהנא שפירא''', הוא ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, משפיע בציבור הדתי לאומי ואחיו של [[יצחק שפירא|הרב יצחק שפירא]].
{{שכתוב|סיבה=תכנים שאינם מתאימים לאנציקלופדיה חבדי"ת}}
{{אין תמונה}}
הרב '''יהושע נריה כהנא שפירא''' (נולד בשנת [[תשכ"ג]], 1963), הוא ראש ישיבת ההסדר ב[[רמת גן]], [[משפיע]] בציבור הדתי לאומי ואחיו של [[יצחק שפירא|הרב יצחק שפירא]].


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד בכ"ב באב ה'תשכ"ג בכפר פינס לרב משה שפירא ולרבנית רבקה שפירא, וגדל גם בירושלים. כשהיה בן 12 עברו הוריו ליישוב עפרה, שם עמדו בראש מדרשת שובה. עד אמצע כיתה י"א למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת קדומים.
נולד ב[[כ"ב באב]] ה'תשכ"ג בכפר פינס לרב משה שפירא ולרבנית רבקה שפירא, ב[[ירושלים]]. כשהיה בן 12 עברו הוריו ליישוב עפרה, שם עמדו בראש מדרשת שובה. עד אמצע כיתה י"א למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת קדומים.


בעקבות נישואיו, בהיותו כבן 18, עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב.
בעקבות נישואיו, בהיותו כבן [[18]], עבר ללמוד בישיבת [[קוק (פירושונים)|מרכז הרב]].


בשנת תשמ"ד עבר אל ישיבת עוד יוסף חי בשכם, שבה למד ולימד כעשר שנים. באותה תקופה התגורר ביישוב מעלה לבונה. במקביל לעיסוקו התורני עסק במכירת בתים ביהודה ושומרון.
בשנת [[תשמ"ד]] עבר אל [[ישיבת עוד יוסף חי]] ב[[שכם]], שבה למד ולימד כעשר שנים. באותה תקופה התגורר ביישוב מעלה לבונה. במקביל לעיסוקו התורני עסק במכירת בתים ביהודה ושומרון.


ב-כ"ד אייר ה'תשמ"ט הגיע עם תלמידים נוספים מישיבת "עוד יוסף חי" לביקור בקבר יהושע בן נון בכפר כיפל חארת'. הקבוצה הותקפה והגיבה בירי, שממנו נהרגה נערה בכפר.
ב-[[כ"ד אייר]] [[תשמ"ט]] הגיע עם תלמידים נוספים מישיבת "עוד יוסף חי" לקבר יהושע בן נון בכפר כיפל חארת'. הקבוצה הותקפה והגיבה בירי, שממנו נהרגה נערה בכפר.


נגד הרב שפירא ותלמידים נוספים הוגש כתב אישום. הם טענו להגנה עצמית ובעסקת טיעון נגזרו עליהם 8 חודשי מאסר בפועל.
נגד הרב שפירא ותלמידים נוספים הוגש כתב אישום. הם טענו להגנה עצמית ובעסקת טיעון נגזרו עליהם 8 חודשי מאסר בפועל.
שורה 15: שורה 17:
הרב שפירא פעיל בקרב תנועות התשובה הציוניות ובהדרכתו קמו מדרשת אוריה וארגון נהורא.
הרב שפירא פעיל בקרב תנועות התשובה הציוניות ובהדרכתו קמו מדרשת אוריה וארגון נהורא.


פעל להקמת אינטרנט רימון – ספקית אינטרנט המספקת אינטרנט ללא פורנוגרפיה ואלימות. הוא תומך בשיטת 12 הצעדים. הוא שותף בדיוני "פורום תקנה" העוסק במניעת הטרדה מינית במקומות עבודה בציבור הדתי.
פעל להקמת אינטרנט רימון – ספקית [[אינטרנט]] המספקת אינטרנט ללא פורנוגרפיה ואלימות. הוא תומך בשיטת 12 הצעדים. הוא שותף בדיוני "פורום תקנה" העוסק במניעת הטרדה מינית במקומות עבודה בציבור הדתי.


הרב שפירא מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמקומות נוספים. הוא חבר ההנהגה הרבנית של "חותם".
הרב שפירא מרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמקומות נוספים. הוא חבר ההנהגה הרבנית של "חותם".


בשנת תשע"א יזם את כנס "בכל לבבך", שבו משתתפים אלפים מדי שנה.
בשנת [[תשע"א]] יזם את כנס "בכל לבבך", שבו משתתפים אלפים מדי שנה.


מעביר הרצאות בנושאי אישות יחד עם רעייתו, הרבנית נעמי שפירא, במסגרת "אבקשך – מרכז רוחני לעבודת ה'".
מעביר הרצאות בנושאי אישות יחד עם רעייתו, הרבנית נעמי שפירא, במסגרת "אבקשך – מרכז רוחני לעבודת ה'".
שורה 28: שורה 30:
תחילה סבר להקים ישיבה בעיר תל אביב, אולם לאחר התייעצות עם הרב יעקב אריאל החליט להקים את המוסד ברמת גן.
תחילה סבר להקים ישיבה בעיר תל אביב, אולם לאחר התייעצות עם הרב יעקב אריאל החליט להקים את המוסד ברמת גן.


בחודש אלול תשנ"ד הקים את ישיבת ההסדר ברמת גן – ישיבת ההסדר הראשונה בגוש דן, שבראשה הוא עומד עד היום.
ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ד]] הקים את ישיבת ההסדר ברמת גן – ישיבת ההסדר הראשונה בגוש דן, שבראשה הוא עומד עד היום.


בשנת תשע"ח העמיד לצדו בראשות הישיבה את הרב בן ציון אלגזי.
בשנת [[תשע"ח]] העמיד לצדו בראשות הישיבה את הרב בן ציון אלגזי.


=== התקשרותו לחב"ד ===
=== התקשרותו לחב"ד ===
שורה 37: שורה 39:
הרב יהושע מעביר שיעורים בספר 'התניא', ובשיחותיו מרבה לדבר מתורת חב"ד.
הרב יהושע מעביר שיעורים בספר 'התניא', ובשיחותיו מרבה לדבר מתורת חב"ד.


משנת תשס"ו מתקיים כל שנה בי"ט כסלו, [[אירועי צמאה]] בראשות וביוזמת הרב [[משה שילת]], שבהם הוא משתתף באופן קבוע.
משתתף באופן קבוע ב[[אירועי צמאה]] בראשות וביוזמת הרב [[משה שילת]].


ידוע כאחד ממובילי המהפכה החסידית, ובייחוד החב"דית בציבור הדתי-לאומי, שחלה בשנים האחרונות, בעיקר ע"י תלמידי הרב גינזבורג.
ידוע כאחד ממובילי המהפכה החסידית, ובייחוד החב"דית בציבור הדתי-לאומי, שחלה בשנים האחרונות, בעיקר ע"י תלמידי הרב גינזבורג.
שורה 50: שורה 52:
בריאיון שנערך עמו בשנת תשע"ז אמר: "השוביניזם שלט בעולמנו, ובעינֵי התורה הוא היה קללה". עם זאת קבע: "התורה סוברת שיש הבדלים בין גברים לנשים לפני חטא אדם ראשון. קשה לנו היום להבין מה התוצר של קללה ששלטה במשך חמשת-אלפים שנה, ומהו המבנה הבסיסי של השוני". בהקשר זה הוסיף: "בעיניי זה פלא של ממש, שהשיבה של עם ישראל לארצו מהגלות, מסיימת איתה גם את קללות הבריאה".
בריאיון שנערך עמו בשנת תשע"ז אמר: "השוביניזם שלט בעולמנו, ובעינֵי התורה הוא היה קללה". עם זאת קבע: "התורה סוברת שיש הבדלים בין גברים לנשים לפני חטא אדם ראשון. קשה לנו היום להבין מה התוצר של קללה ששלטה במשך חמשת-אלפים שנה, ומהו המבנה הבסיסי של השוני". בהקשר זה הוסיף: "בעיניי זה פלא של ממש, שהשיבה של עם ישראל לארצו מהגלות, מסיימת איתה גם את קללות הבריאה".


לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים.
לפני ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] הביע תמיכה בדעתו של הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]] שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים.


בתקופת משבר הקורונה הדגיש את החשיבות בהקשבה להוראות משרד הבריאות, קרא לתלמידיו להתפלל באוויר הפתוח ועודד התחסנות.
בתקופת משבר הקורונה הדגיש את החשיבות בהקשבה להוראות משרד הבריאות, קרא לתלמידיו להתפלל באוויר הפתוח ועודד התחסנות.
שורה 71: שורה 73:
* '''יודעי תרועה''' – על הכוונות בתקיעת שופר, ה'תשפ"א.
* '''יודעי תרועה''' – על הכוונות בתקיעת שופר, ה'תשפ"א.
* '''נפשי בשאלתי''' – 1,000 שאלות ותשובות בעבודת ה', הוצאת "קרוב אליך", תשפ"ב.
* '''נפשי בשאלתי''' – 1,000 שאלות ותשובות בעבודת ה', הוצאת "קרוב אליך", תשפ"ב.
{{מיון רגיל:שפירא, יהושע}}
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ג]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:אישים ברמת גן]]