המשך והחרים: הבדלים בין גרסאות בדף

להתראות (שיחה | תרומות)
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מאמרי רבותינו נשיאינו}}
'''המשך והחרים תרל"א''' הוא ה[[המשך]] הראשון של מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר המהר"ש]].
'''המשך והחרים תרל"א''' הוא ה[[המשך]] הראשון של מאמרי חסידות מ[[אדמו"ר המהר"ש]].


ההמשך כולל כשתים עשרה מאמרי חסידות. מתחיל מ[[דיבור המתחיל]] "והחרים ה' את לשון ים מצרים"{{הערה|ישעי' יא, טו.}}, [[שביעי של פסח]] [[תרל"א]], ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" [[חג השבועות]] תרל"א.
ההמשך כולל כשנים עשר מאמרי חסידות. מתחיל מ[[דיבור המתחיל]] "והחרים ה' את לשון ים מצרים"{{הערה|ישעי' יא, טו.}}, [[שביעי של פסח]] [[תרל"א]], ומסתיים בדיבור המתחיל "וביום הביכורים" [[חג השבועות]] תרל"א.


ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[ה'תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]]{{הערה|שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת.}} מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת [[תשע"ה]], הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי מלך המשיח{{הערה|אודות הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).}} מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]]. בהוצאה החדשה, במקומות בו הי' נראה כ"פליטת הקולמוס", מוער ע"כ בשולי הדף.
ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[ה'תש"ה]] על ידי [[הרבי]]{{הערה|שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת.}} מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן, בשנת [[תשע"ה]], הודפס מחדש באותיות מרובעות על פי הוראת הרבי{{הערה|אודות הוראת הרבי להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).}} מגוף כתב יד קודש של [[אדמו"ר המהר"ש]]. בהוצאה החדשה, במקומות בו הי' נראה כ"פליטת הקולמוס", מוער ע"כ בשולי הדף.


ההמשך נדפס בשם [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] שער ב'.
ההמשך נדפס בשם [[לקוטי תורה - תורת שמואל]] שער ב'.
שורה 10: שורה 12:
[[הרבי]] מבאר{{הערה|שיחת אדר"ח אייר תשמ"א.}}, שעניינו של המשך והחרים (וכן של [[המשך וככה תרל"ז]]) קשור עם עניינו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[לכתחילה אריבער]]. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו הייתה ב[[חג הפסח]] שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "[[המשך|המשכים]]" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשמ"ו ([[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"א ע' 163).}}. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מ[[סדר]]. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של [[לכתחילה אריבער]]{{הערה|שיחת י"ג תשרי תש"נ ([[דברי משיח]] [[תש"נ]] ח"א ע' 80).}}.
[[הרבי]] מבאר{{הערה|שיחת אדר"ח אייר תשמ"א.}}, שעניינו של המשך והחרים (וכן של [[המשך וככה תרל"ז]]) קשור עם עניינו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[לכתחילה אריבער]]. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו הייתה ב[[חג הפסח]] שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "[[המשך|המשכים]]" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשמ"ו ([[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"א ע' 163).}}. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מ[[סדר]]. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של [[לכתחילה אריבער]]{{הערה|שיחת י"ג תשרי תש"נ ([[דברי משיח]] [[תש"נ]] ח"א ע' 80).}}.


ה"פתח דבר" להדפסה הראשונה של ההמשך, בשנת [[תש"ה]], נכתב על ידי הרבי מלך המשיח. בתור פתח דבר ל"[[המשך]]" חסידות הראשון מבין כל ה"המשכים", הרבי מתאר את המבנה הכללי של "המשך" חסידות:
ה"פתח דבר" להדפסה הראשונה של ההמשך, בשנת [[תש"ה]], נכתב על ידי הרבי. בתור פתח דבר ל"[[המשך]]" חסידות הראשון מבין כל ה"המשכים", הרבי מתאר את המבנה הכללי של "המשך" חסידות:


{{ציטוטון|הדרושים אשר בהמשך זה - או בהמשך כיוצא בו - התחלתם הייתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין עניין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן, או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים '''בהמשך''' למאמר הקודם. ומסיים התירוץ הקושיות - כולם או מקצתם - שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.
{{ציטוטון|הדרושים אשר בהמשך זה - או בהמשך כיוצא בו - התחלתם הייתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין עניין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן, או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים '''בהמשך''' למאמר הקודם. ומסיים התירוץ הקושיות - כולם או מקצתם - שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.
שורה 20: שורה 22:
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]
*[[לקוטי תורה - תורת שמואל]]
*[[המשך מים רבים תרל"ו]]
*[[המשך וככה תרל"ז]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*סקירה על ההמשך, בבטאון פנימיון גליון 124 אלול תשפ"ג
*סקירה על ההמשך, בבטאון פנימיות גליון 124 אלול תשפ"ג


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 30: שורה 34:
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=87844 הרבי שהתבטא "קורץ און שארף"] מאמר מאת הרב [[שמואל זלמנוב]] על [[אדמו"ר המהר"ש]], דרכו וספריו, לרגל הדפסת ה"המשכים" בשנת תש"ה, ב'קובץ ליובאוויטש' (גיליון 8). מתורגם על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] {{שטורעם}}
*[http://shturem.net/index.php?section=news&id=87844 הרבי שהתבטא "קורץ און שארף"] מאמר מאת הרב [[שמואל זלמנוב]] על [[אדמו"ר המהר"ש]], דרכו וספריו, לרגל הדפסת ה"המשכים" בשנת תש"ה, ב'קובץ ליובאוויטש' (גיליון 8). מתורגם על ידי הרב [[משה מרינובסקי]] {{שטורעם}}


{{ספרי אדמו"ר המהר"ש}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו|ו]]
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו|ו]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש|ו]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש|ו]]
[[קטגוריה:המשכים]]