להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{אות|שם=קֻבּוּץ|תמונה=[[קובץ:kubutz.jpg|80px]]}}
{{אות|שם=שורוק|תמונה=[[קובץ:Shuruk.jpg|80px]]}}
'''קֻבּוּץ''' הוא אחד מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש לסימון הצליל u, והוא מסומן כשלוש נקודות המוצבות באלכסון מתחת לאות, כל משוכה מעט יותר למטה ומעט לימין, ונחשבת כ[[תנועה קטנה]] של ה[[שורוק]].
'''קובוץ''' הוא אחד מעשרת סימני ה[[ניקוד]] ב[[לשון הקודש]], המשמש לסימון הצליל u, והוא מסומן כשלוש נקודות המוצבות באלכסון מתחת לאות, כל משוכה מעט יותר למטה ומעט לימין, ונחשבת כ[[תנועה קטנה]] של ה[[שורוק]].


הגיית הקובוץ והשורוק זהה ברוב תפוצות ישראל, מלבד בהגיה הפולנית, שיש הבדל בהגייתם.
הגיית הקובוץ והשורוק זהה ברוב תפוצות ישראל, מלבד בהגיה הפולנית, שיש הבדל בהגייתם.


==שמו של ניקוד זה==
==שמו של ניקוד זה==
הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם.
הניקוד מכונה בספרים הקדמונים גם בשם '''מלאופום''', וככלל, לפי חוקרי הלשון - התייחסו בעבר במספר מובנים לקובוץ ולשורוק כתנועה זהה כמעט לחלוטין ולעיתים כללו אותם באותו שם וכינוי. ראו לדוגמא במקור דברי הזוהר אודות הנקודות{{הערה|זוהר קכט, ב.}}: "מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ"ץ פַּתָ"ח צֵרִ"י סֶגוֹ"ל שְׁבָ"א חֹלֵ"ם חִרֵ"ק '''שֻׁרֵ"ק שׁוּרֵ"ק"'''. ועל דרך זה בספר הליקוטים{{הערה|שם=לקוטים|1=[https://drive.google.com/file/d/1pWAIWIE9pUIC2Ge3IQTRNDLt-Jvok_Kk/view אותיות נ-ס עמוד רצב].}} שכולל את השורוק והקובוץ באותו שם.
 
בספרי [[אדמו"ר האמצעי]] מכנה ניקוד זה בשם 'שורוק' ולא קובוץ.


בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'קובוץ' על שם זה הקיבוץ של מספר נקודות יחד.
בנוגע לביאור השם 'מלאופום', מקובל להסביר שהוא על שם האופן בו מוציאים תנועה זו מהפה, שנקרא כאילו הפה מלא (מלא, פום), ו'קובוץ' על שם זה הקיבוץ של מספר נקודות יחד.
שורה 21: שורה 22:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://mbakodesh.org.il/project/%d7%90%d7%95%d7%aa%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-5-%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a7-%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%95%d7%a5/ חוברת להטמעת לימוד הניקוד 'קובוץ']''', באתר 'מעלין בקודש'
*'''[https://mbakodesh.org.il/project/אותיות-מאירות-5-שורוק-קובוץ/ חוברת להטמעת לימוד הניקוד 'קובוץ']''', באתר 'מעלין בקודש'


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:דקדוק]]
[[קטגוריה:דקדוק]]
[[קטגוריה:לשון הקודש]]
[[קטגוריה:לשון הקודש]]