אהרן חזן – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|" |
הוספתי תוכן תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חזן.jpg|ממוזער | [[קובץ:חזן.jpg|ממוזער|הרב אהרן חזן]] | ||
הרב '''אהרן חזן''' ([[ט"ז שבט]] [[תרע"ב]] - [[ד' אב]] [[תשס"ח]]) היה מראשי העוסקים בהפעלת המחתרת היהודית ב[[טשקנט]] ובמקומות נוספים ברחבי ברית המועצות, ולאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נמנה על העוסקים ברשת מוסדות [[חדרי תורה אור]] היה מקורב מאוד לאדמו"ר הקודם ממחנובקא ולחב"ד | הרב '''אהרן חזן''' ([[ט"ז שבט]] [[תרע"ב]] - [[ד' אב]] [[תשס"ח]]) היה מראשי העוסקים בהפעלת המחתרת היהודית ב[[טשקנט]] ובמקומות נוספים ברחבי ברית המועצות, ולאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] נמנה על העוסקים ברשת מוסדות [[חדרי תורה אור]] היה מקורב מאוד לאדמו"ר הקודם ממחנובקא ולחב"ד, מחשובי בקהילת חב"ד ב[[בני ברק]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
במשך כמה שנים ישב בבית ולמד [[תורה]] עם אביו, אז עדיין לא הוטלו עונשים חמורים כל כך על המסרבים לשלוח את ילדיהם לבית-הספר. | במשך כמה שנים ישב בבית ולמד [[תורה]] עם אביו, אז עדיין לא הוטלו עונשים חמורים כל כך על המסרבים לשלוח את ילדיהם לבית-הספר. | ||
מאוחר יותר, בחורף [[תרפ"ח]] הצטרף ל'[[ישיבה קטנה]]' שהקימו חסידי [[חב"ד]] ב[[זוויהל]]. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד הגאון החסיד הרב [[חיים שאול ברוק]], לימים ראש ישיבת '[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]' ב[[תל אביב]] ואחר-כך ב[[ראשון לציון]]. הישיבה שכנה בבית-הכנסת הגדול. למרות הרדיפות מצד השלטונות המשיכה הישיבה להתקיים. בסופו של דבר, גורש הרב ברוק מהעיר ובהמשך אף נדון לתשעה חודשי עבודות-כפייה. אף-על-פי-כן, חרף כל הרדיפות, המשיכה הישיבה להתקיים במחתרת, בבית פרטי, והרב ברוק עצמו הוסיף למסור שיעורי תורה. בחורף [[תרצ"ז]] השתדך עם רעייתו | מאוחר יותר, בחורף [[תרפ"ח]] הצטרף ל'[[ישיבה קטנה]]' שהקימו חסידי [[חב"ד]] ב[[זוויהל]]. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד הגאון החסיד הרב [[חיים שאול ברוק]], לימים ראש ישיבת '[[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]]' ב[[תל אביב]] ואחר-כך ב[[ראשון לציון]]. הישיבה שכנה בבית-הכנסת הגדול. למרות הרדיפות מצד השלטונות המשיכה הישיבה להתקיים. בסופו של דבר, גורש הרב ברוק מהעיר ובהמשך אף נדון לתשעה חודשי עבודות-כפייה. אף-על-פי-כן, חרף כל הרדיפות, המשיכה הישיבה להתקיים במחתרת, בבית פרטי, והרב ברוק עצמו הוסיף למסור שיעורי תורה. בחורף [[תרצ"ז]] השתדך עם רעייתו נחמה לאה, בתו של הרב זוסיא פרידמן שהיה רב העיר אודסה, מחשובי חסידי באיאן, וצאצא מ[[המגיד ממעזריטש]] ובנו ר' אברהם המלאך. קיבל "סמיכה" מר' חיים מבריסק. [[הרבי הריי"צ]] שלח אליו כמה מכתבים, בהם גם מכתב לרגל נישואי בנו. ר' זוסיא נפטר מספר שבועות לאחר שידוכי בתו עם ר' אהרן, בט' טבת תרצ"ז, קברו באודסה. | ||
=== ייסוד החדרים בטשנקט === | === ייסוד החדרים בטשנקט === | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ה"חדרים" המשיכו להתקיים עד [[אלול]] [[תש"ו]], כל זמן שהוא וחסידי חב"ד נשארו ב[[טשקנט]]. | ה"חדרים" המשיכו להתקיים עד [[אלול]] [[תש"ו]], כל זמן שהוא וחסידי חב"ד נשארו ב[[טשקנט]]. | ||
בשנת תש"ו עבר לגור ליד מוסקבה, ושם היה מהעומדים בראש המערכה על קיום היהדות. בהמשך קבע את מקום מגוריו בבולשבו, בבית בנה מקוה טהרה, וכן תנור מצות לפסח. ובשבועות שלפני פסח היה אופה בלילות אלפי ק"ג מצות ליהודים במוסקבה. בביתו נערכו תפילות בציבור בשבתות וחגים, שם נערכו התוועדויות חסידיות. [[קובץ: | בשנת תש"ו עבר לגור ליד מוסקבה, ושם היה מהעומדים בראש המערכה על קיום היהדות. בהמשך קבע את מקום מגוריו בבולשבו, בבית בנה מקוה טהרה, וכן תנור מצות לפסח. ובשבועות שלפני פסח היה אופה בלילות אלפי ק"ג מצות ליהודים במוסקבה. בביתו נערכו תפילות בציבור בשבתות וחגים, שם נערכו התוועדויות חסידיות. | ||
[[קובץ:ר אהרון חזן ור' מענדל.jpeg|ממוזער|ר' מענדל פוטרפאס לצד ר' אהרן חזן]] | |||
=== בארץ ישראל === | === בארץ ישראל === | ||
[[קובץ:המאבק והנצחון.jpg | [[קובץ:המאבק והנצחון.jpg|ממוזער|כריכת הספר]] | ||
[[ | ב[[אלול]] [[תשכ"ו]] עלה הרב חזן ל[[ארץ ישראל]] עם כל משפחתו. מיד כשהגיע לארץ החל להקים תלמודי תורה לילדי ישראל שלמדו בבתי ספר ממלכתיים, ובהמשך אף עבד עם הארגונים [[יד לאחים|פעילים]], רמ"ת, [[חדרי תורה אור]]. | ||
כאשר החלה העלייה הגדולה מ[[רוסיה]] בשנת תשכ"ט, נרתם הרב חזן בכל מרצו לקליטת העולים ובהמשך עשרות בשנים כיתת את רגליו מדרום הארץ לצפונה וביקר את העולים במרכזי הקליטה, ובבתים, והשפיע על מאות רבות של משפחות להכניס את ילדיהם למוסדות חינוך תורניים, ואף זכה להקים כמה מוסדות חינוך לידי העולים. כן דאג להכניס בבריתו של אברהם אבינו אלפי עולים. זכה הרב חזן להיות החלוץ בעריכת סדרי פסח ציבוריים לעולים החדשים מרוסיה. | כאשר החלה העלייה הגדולה מ[[רוסיה]] בשנת תשכ"ט, נרתם הרב חזן בכל מרצו לקליטת העולים ובהמשך עשרות בשנים כיתת את רגליו מדרום הארץ לצפונה וביקר את העולים במרכזי הקליטה, ובבתים, והשפיע על מאות רבות של משפחות להכניס את ילדיהם למוסדות חינוך תורניים, ואף זכה להקים כמה מוסדות חינוך לידי העולים. כן דאג להכניס בבריתו של אברהם אבינו אלפי עולים. זכה הרב חזן להיות החלוץ בעריכת סדרי פסח ציבוריים לעולים החדשים מרוסיה. | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רעייתו, מרת נחמה לאה חזן - נפטרה כ' מנחם אב תשנ"ז. | |||
*בנו, הרב מרדכי משה חזן - [[בני ברק]] | *בנו, הרב מרדכי משה חזן - [[בני ברק]] | ||
*בנו, הרב חיים מאיר חזן - [[נחלת הר חב"ד]] | *בנו, הרב [[חיים מאיר חזן]]- [[נחלת הר חב"ד]] | ||
*בנו, הרב [[אברהם יהודה חזן]] - [[לוד]] | *בנו, הרב [[אברהם יהודה חזן]] - [[לוד]] | ||
*בנו, הרב [[יצחק חזן]] - [[רומא]], [[איטליה]] | *בנו, הרב [[יצחק חזן]] - [[רומא]], [[איטליה]] | ||
*בנו, הרב [[שלום יעקב חזן]] - [[קראון הייטס]] | *בנו, הרב [[שלום יעקב חזן]] - [[קראון הייטס]] | ||
*בתו | *בתו דבורה{{הערה|נפטרה ב[[כ"א מנחם אב]] [[תשפ"ג]]}}, רעיית הרב [[משה גרינברג]] - בני ברק | ||
*בתו | *בתו חיה שרה גולדה, רעיית הרב [[משה שיינר]] - [[כפר חב"ד]] | ||
*בתו | *בתו שמחה בת שבע{{הערה|נפטרה ב[[כ"ה אלול]] [[תשס"ד]]}}, רעיית הרב [[מיכאל מישולובין]] - נחלת הר חב"ד | ||
*בתו | *בתו חנה, רעיית הרב [[אלימלך הרצל]] - [[קריית מלאכי]] | ||
*בתו | *בתו בתיה ציפורה , רעיית הרב ישראל מרדכי כהן - [[ירושלים]] - נפטרה ח' כסלו תשפ"ב. | ||
*בתו | *בתו אסתר, רעיית הרב שמואל שיינברגר - ירושלים | ||
*בתו | *בתו רבקה, רעיית הרב הרב [[יונה אבצן]] - קראון הייטס | ||
*בתו | *בתו שושנה, רעיית הרב הרב יהודה מאירוביץ - בני ברק | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*אהרן חזן, '''המאבק והניצחון''', תשס"ח; מהדורה נרחבת - תשס"ט. | *אהרן חזן, '''המאבק והניצחון''', תשס"ח; מהדורה נרחבת - תשס"ט. | ||
*[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 183–202. | *[[זלמן רודרמן]], ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 183–202. | ||
*[[שבועון כפר חב"ד]] מס' 2022, כתבה שהתפרסמה לאחרי פטירת בתו הבכורה | *[[שבועון כפר חב"ד]] מס' 2022, כתבה שהתפרסמה לאחרי פטירת בתו הבכורה דבורה. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||