זלדה מישקובסקי (שניאורסון) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי''' (מוכרת כ''''המשוררת זלדה'''') ([[כ"ו בסיון]] [[תרע"ד]] - [[כ"ח בניסן]] [[תשד"מ]]) הייתה בת דודתו | '''שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי''' (מוכרת כ''''המשוררת זלדה'''') ([[כ"ו בסיון]] [[תרע"ד]] - [[כ"ח בניסן]] [[תשד"מ]]) הייתה בת דודתו של [[הרבי]], בתם של אביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ושל אימה רחל שניאורסון בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ). | ||
הייתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים. | הייתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
מרת זלדה נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]] לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ולאימה רחל שניאורסון, בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ) | מרת זלדה נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]] לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ולאימה רחל שניאורסון, בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ), ונקראה על שם סבתה (מצד אביה), הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] (סבתו של הרבי) שנפטרה כשש שנים קודם לכן. | ||
את שנות ילדותה עשתה בביתו של סבה, ה[[דוד צבי חן|רד"צ]], והוריה הצטרפו לבני הבית שידע טרגדיות וסבל רב במיוחד בשלהי [[תרע"ט]], בימי מלחמת האזרחים: כתוצאה ממעשי בריונות נגד יהודי ניעז'ין נרצח דודה של זלדה, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]. באותה שנה התקרבו הפרעות לביתם, וזלדה ובני המשפחה הסתתרו בבית | את שנות ילדותה עשתה בביתו של סבה, ה[[דוד צבי חן|רד"צ]], והוריה הצטרפו לבני הבית שידע טרגדיות וסבל רב במיוחד בשלהי [[תרע"ט]], בימי מלחמת האזרחים: כתוצאה ממעשי בריונות נגד יהודי ניעז'ין נרצח דודה של זלדה, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]. באותה שנה התקרבו הפרעות לביתם, וזלדה ובני המשפחה הסתתרו בבית הרפואה במרתף. מאוחר יותר גילו שביתם נהרס. | ||
אף ש[[אהבה]] לקרוא ספרות רוסית, הייתה ידענית ב[[תורה]]. את שירה הראשון כתבה כשהייתה כבת 8, שיר המנון לחברותיה שאחיהם היו חברי תנועת החלוץ. היא למדה בגן יהודי ואחר כך בבית ספר רוסי. בכל שבוע הייתה צריכה להמציא תירוץ חדש בכדי לא לבוא לבית הספר ב[[שבת]], וכמו כן הייתה לה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין. אולם כשהתחלפה המורה - נאלצה להפסיק לבוא לבית הספר. | אף ש[[אהבה]] לקרוא ספרות רוסית, הייתה ידענית ב[[תורה]]. את שירה הראשון כתבה כשהייתה כבת 8, שיר המנון לחברותיה שאחיהם היו חברי תנועת החלוץ. היא למדה בגן יהודי ואחר כך בבית ספר רוסי. בכל שבוע הייתה צריכה להמציא תירוץ חדש בכדי לא לבוא לבית הספר ב[[שבת]], וכמו כן הייתה לה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין. אולם כשהתחלפה המורה - נאלצה להפסיק לבוא לבית הספר. | ||
בשנת [[תרפ"ה]] עלתה יחד עם משפחתה ל[[ירושלים]], שם למדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. כעבור [[שנה]], ב[[ז' בשבט]] [[תרפ"ו]] נפטר אביה ר' שלום שלמה ממחלה, וחודש לאחר מכן, ב[[כ"ד בכסלו]] נפטר סבה, [[דוד צבי הירש חן|הרד"ץ]]. בהיותה בת יחידה, ללא אחיות ואחים, אמרה זלדה [[קדיש]] לעילוי נשמת אביה משך כל שנת האבל, בהיותה רק בת אחת-עשרה שנים. [[הרבי הריי"צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש]] אגרת ה'רה}}. | בשנת [[תרפ"ה]] עלתה יחד עם משפחתה ל[[ירושלים]], שם למדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. כעבור [[שנה]], ב[[ז' בשבט]] [[תרפ"ו]] נפטר אביה ר' שלום שלמה ממחלה, וחודש לאחר מכן, ב[[כ"ד בכסלו]] נפטר סבה, [[דוד צבי הירש חן|הרד"ץ]]. בהיותה בת יחידה, ללא אחיות ואחים, אמרה זלדה [[קדיש]] לעילוי נשמת אביה משך כל שנת האבל, בהיותה רק בת אחת-עשרה שנים. [[הרבי הריי"צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש]] אגרת ה'רה.}}. | ||
היא ואמה עברו לגור בחדר בשערי חסד, השכונה החרדית בירושלים. לאחר סיום לימודיה ב"שפיצר" למדה בסמינר לבנות "מזרחי" במוסררה. | היא ואמה עברו לגור בחדר בשערי חסד, השכונה החרדית בירושלים. לאחר סיום לימודיה ב"שפיצר" למדה בסמינר לבנות "מזרחי" במוסררה. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
הוא עבד כפקיד ורואה חשבון. לאחר נישואיה הפסיקה את עבודתה כמורה והחלה לכתוב בצורה רצינית, היא פרסמה שירים בעיתונים ובכתבי עת. בביתה הקפידה זלדה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. הזוג היה חשוך ילדים. | הוא עבד כפקיד ורואה חשבון. לאחר נישואיה הפסיקה את עבודתה כמורה והחלה לכתוב בצורה רצינית, היא פרסמה שירים בעיתונים ובכתבי עת. בביתה הקפידה זלדה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. הזוג היה חשוך ילדים. | ||
באמצע שנות היו"ד הוקם שיעור החסידות בביתו של הרב [[אברהם חן]], שלימים קיבל את השם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]" | באמצע שנות היו"ד הוקם שיעור החסידות בביתו של הרב [[אברהם חן]], שלימים קיבל את השם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]" וזלדה הייתה משתתפת בו. | ||
בשנת [[תשכ"ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] "הדסה". כעבור תשע שנים, ב[[תש"ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. בעקבות פטירתו שיגר לה [[הרבי]] מכתב ניחומים. | בשנת [[תשכ"ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] "הדסה". כעבור תשע שנים, ב[[תש"ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. בעקבות פטירתו שיגר לה [[הרבי]] מכתב ניחומים. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
לאחר רעידת האדמה באגאדיר (בה נהרגו תלמידי [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], כאשר לארץ הקודש הגיעו ילדים ללא הורים, ביקשה לאמץ ילד אחד, ועל כך שאלה את הרבי: | לאחר רעידת האדמה באגאדיר (בה נהרגו תלמידי [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], כאשר לארץ הקודש הגיעו ילדים ללא הורים, ביקשה לאמץ ילד אחד, ועל כך שאלה את הרבי: | ||
{{ציטוטון|מאד מאד נכספתי לקחת לביתנו ולגדל ילד מילדי אגאדיר, מניצולי הרעש שקראתי כי יביאום לישראל – ואיני יודעת איך לבצע זאת. אנא יברכנו בלב טהור וחי ובמעשים טובים, ויברך את ביתנו, בת דודו, שיינע זלדה בת רחל}}. | {{ציטוטון|מאד מאד נכספתי לקחת לביתנו ולגדל ילד מילדי אגאדיר, מניצולי הרעש שקראתי כי יביאום לישראל – ואיני יודעת איך לבצע זאת. אנא יברכנו בלב טהור וחי ובמעשים טובים, ויברך את ביתנו, בת דודו, שיינע זלדה בת רחל}}. | ||
לא ידוע כיום מה הרבי השיב לה, אך לפועל לא אימצה ילד{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמוד 203}}. | לא ידוע כיום מה הרבי השיב לה, אך לפועל לא אימצה ילד{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמוד 203.}}. | ||
במספר ערים בארץ הקודש נקראו רחובות על שמה. בין הערים תל אביב, כפר סבא, קרית גת ועוד. | |||
==שיריה== | ==שיריה== | ||
| שורה 54: | שורה 56: | ||
כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב[[תל אביב]]. לאחר פטירתה קובצו כל הספרים לכרך אחד בשם: 'שירי זלדה'. | כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב[[תל אביב]]. לאחר פטירתה קובצו כל הספרים לכרך אחד בשם: 'שירי זלדה'. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29040 היכן ההתכתבויות של הרבי לבת דודתו המשוררת?] - קטעים מכתבה בעיתון הארץ {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29040 היכן ההתכתבויות של הרבי לבת דודתו המשוררת?] - קטעים מכתבה בעיתון הארץ {{אינפו}} | ||
*'''[www.yeshiva.co/midrash/pdf/pdf441/karov308.pdf בתוך הצלילים, בתוך האותיות מפעמים חיים]''', בתוך [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]], גליון 308 עמוד 18 | *'''[www.yeshiva.co/midrash/pdf/pdf441/karov308.pdf בתוך הצלילים, בתוך האותיות מפעמים חיים]''', בתוך [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]], גליון 308 עמוד 18 | ||
{{עץ משפחת חייקין}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:מישקובסקי, זלדה}} | {{מיון רגיל:מישקובסקי, זלדה}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | ||