בשר – הבדלי גרסאות
שם תקין תגיות: הסרת הפניה קישורים לדפי פירושונים |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|בשר}} | |||
[[קובץ:עוף.jpg|שמאל|ממוזער|בשר עוף]] | [[קובץ:עוף.jpg|שמאל|ממוזער|בשר עוף]] | ||
'''בשר''' (ללא מילה נוספת) המוזכר ב[[הלכה]], וכן ב[[חסידות]] ובלשון בני אדם, הכוונה לבשר [[בהמה]] ו[[עוף]]. ביהדות ישנה חשיבות מיוחדת לבשר, כפי שאמרו [[חז"ל]] כי "אין [[שמחה]] אלא בבשר", כאשר הכוונה לאכילת בשר [[קרבן שלמים]], בזמן [[בית המקדש]]. | '''בשר''' (ללא מילה נוספת) המוזכר ב[[הלכה]], וכן ב[[חסידות]] ובלשון בני אדם, הכוונה לבשר [[בהמה]] ו[[עוף]]. ביהדות ישנה חשיבות מיוחדת לבשר, כפי שאמרו [[חז"ל]] כי "אין [[שמחה]] אלא בבשר", כאשר הכוונה לאכילת בשר [[קרבן שלמים]], בזמן [[בית המקדש]]. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
לעומת זאת [[רבי עקיבא]] סובר שגם במדבר היה מותר להם בשר תאוה באכילה שלא ב[[שחיטה]], והאיסור היה רק על אכילת בשר שנשחט מחוץ למשכן. אלא שלפני כניסתם לארץ הותר להם הבשר, אך נוסף להם איסור אכילת בשר בלא [[שחיטה]]. לדעת רבי עקיבא הפסוק בא ללמד [[דרך ארץ]], {{ציטוטון|שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲבַת יָדַיִם וְעֹשֶׁר}}{{הערה|רש"י על הפסוק, על פי דרשת [[רבי אלעזר בן עזריה]] ב[[חולין]] פד, א. לפי הסברו של [[רש"י]] בשיטתו של רבי עקיבא ([[חולין]] יז, א), הוא מפרש את הפסוק "בכל אות נפשך" כפי דרשת רבי אלעזר בן עזריה.}}. ה[[הלכה]] נפסקה כשיטת רבי עקיבא{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות שחיטה פרק ד, יז - יח.}}, אך רש"י מביא את גם את ה[[דרש]]ה שלפי שיטה זו{{הערה|וכך כותב: {{ציטוטון|כִּי יַרְחִיב וְגוֹמֵר – לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲבַת יָדַיִם וְעֹשֶׁר (חולין פ"ד ע"א)}}.}}. | לעומת זאת [[רבי עקיבא]] סובר שגם במדבר היה מותר להם בשר תאוה באכילה שלא ב[[שחיטה]], והאיסור היה רק על אכילת בשר שנשחט מחוץ למשכן. אלא שלפני כניסתם לארץ הותר להם הבשר, אך נוסף להם איסור אכילת בשר בלא [[שחיטה]]. לדעת רבי עקיבא הפסוק בא ללמד [[דרך ארץ]], {{ציטוטון|שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲבַת יָדַיִם וְעֹשֶׁר}}{{הערה|רש"י על הפסוק, על פי דרשת [[רבי אלעזר בן עזריה]] ב[[חולין]] פד, א. לפי הסברו של [[רש"י]] בשיטתו של רבי עקיבא ([[חולין]] יז, א), הוא מפרש את הפסוק "בכל אות נפשך" כפי דרשת רבי אלעזר בן עזריה.}}. ה[[הלכה]] נפסקה כשיטת רבי עקיבא{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות שחיטה פרק ד, יז - יח.}}, אך רש"י מביא את גם את ה[[דרש]]ה שלפי שיטה זו{{הערה|וכך כותב: {{ציטוטון|כִּי יַרְחִיב וְגוֹמֵר – לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה אָדָם לֶאֱכֹל בָּשָׂר אֶלָּא מִתּוֹךְ רַחֲבַת יָדַיִם וְעֹשֶׁר (חולין פ"ד ע"א)}}.}}. | ||
[[הרבי]] ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/19e7qw75Dlpj4pzJqroPXbEQw_2Brl-Q4/view חלק ד' עמוד 1108 ואילך].}} מתווך את שתי השיטות{{הערה|הוכחת הרבי היא מכך שרש"י בפירושו לתורה מביא את שתי השיטות יחדיו. וראה ביאור נוסף, ב[[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת ראה]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&st=&pgnum=428&hilite= עמוד 408].}}, ומסביר שבמדבר בני ישראל היו מובדלים מ[[גשמיות]], ולכן לא היתה להם אכילה מגושמת, ואכלו רק את ה[[מן]] שהיה לחם מן השמיים ובשר קדוש מה[[קרבנות]], ושתו מ[[בארה של מרים]]. אבל בבואם ל[[ארץ ישראל]] הוטל עליהם [[עבודת הבירורים|לברר את הגשמיות]], ולצורך זה הותר להם לאכול בשר חולין לשם שמים, וכך לברר גם את ה[[תאוה]] הטבעית לאכילת בשר. | [[הרבי]] ב[[ליקוטי שיחות]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/19e7qw75Dlpj4pzJqroPXbEQw_2Brl-Q4/view חלק ד' עמוד 1108 ואילך].}} מתווך את שתי השיטות{{הערה|הוכחת הרבי היא מכך שרש"י בפירושו לתורה מביא את שתי השיטות יחדיו. וראה ביאור נוסף, ב[[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת ראה]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&st=&pgnum=428&hilite= עמוד 408].}}, ומסביר שבמדבר בני ישראל היו מובדלים מ[[גשמיות]], ולכן לא היתה להם אכילה מגושמת, ואכלו רק את ה[[מן]] שהיה לחם מן השמיים ובשר קדוש מה[[קרבנות]], ושתו מ[[בארה של מרים]]. אבל בבואם ל[[ארץ ישראל]] הוטל עליהם [[עבודת הבירורים|לברר את הגשמיות]], ולצורך זה הותר להם לאכול בשר חולין לשם שמים, וכך לברר גם את ה[[תאוה]] הטבעית לאכילת בשר. הכוח לזה נוסף להם כשעלו לארץ, "כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך", כלומר: הרחבה בכוחות רוחניים. | ||
אבל לדעת רבי עקיבא גם בהיותם במדבר הותר להם בשר תאוה, כי גם אז יכלו לברר קצת את הבשר, אבל הסדר הרגיל היה באכילת המן. ולכן גם אם מישהו בחר לברר את הבשר לא היה צריך שחיטה, כי לא היתה זו האכילה הרגילה. | אבל לדעת רבי עקיבא גם בהיותם במדבר הותר להם בשר תאוה, כי גם אז יכלו לברר קצת את הבשר, אבל הסדר הרגיל היה באכילת המן. ולכן גם אם מישהו בחר לברר את הבשר לא היה צריך שחיטה, כי לא היתה זו האכילה הרגילה. | ||
[[הרבי]] מסביר זאת ב[[עבודת השם]] (ראו פיסקה [[ | [[הרבי]] מסביר זאת ב[[עבודת השם]] (ראו פיסקה [[#אכילת בשר בתורת החסידות|אכילת בשר בתורת החסידות]]): כדי לברר את הבשר היה על בני ישראל להיות בדרגה נעלית, שהבשר לא יוריד אותם. ולכן בהיות בדרגת [[מדבר (מקום)|מדבר]] לא יכלו לעשות זאת בבשר חולין, רק בבשר קדושה שאין חשש שיוריד אותם מדרגתם והבירור שלו קל יותר. אבל כאשר מתעלים לדרגת [[ארץ ישראל]] ניתן לברר גם בשר חולין{{הערה|שם=לד|ראו [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת ראה]] [[תשל"ד]], [[שיחות קודש]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&st=&pgnum=420 עמוד 400].}}. | ||
===חשיבות אכילת בשר ביהדות=== | ===חשיבות אכילת בשר ביהדות=== | ||