הצ'רטר הראשון: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב}}
[[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[איצ'ה מענדל ליס]] מוזג [[לחיים]] לר' [[משה זלמן קמינצקי]] במהלך הטיסה]]
[[קובץ:קמינצקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' [[איצ'ה מענדל ליס]] מוזג [[לחיים]] לר' [[משה זלמן קמינצקי]] במהלך הטיסה]]
'''ה"צ'רטר" הראשון''' הינו ה[[נסיעה לרבי]] המאורגנת הראשונה של חסידי חב"ד בארץ. את הנסיעה ארגן הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] בשנת [[תש"כ]].
'''ה"צ'רטר" הראשון''' הינו ה[[נסיעה לרבי]] המאורגנת הראשונה של חסידי חב"ד בארץ. את הנסיעה ארגן הרב [[איצ'ה מענדל ליס]] בשנת [[תש"כ]].


הנסיעה דרך הצ'רטר הייתה במחיר ממש מוזל, כמחצית מהמחיר הרגיל, ומובן שהמחיר הזול המריץ רבים מ[[אנ"ש]] לעשות מאמצים מרובים ולחסוך פרוטה לפרוטה בכדי להצטרף להזדמנות זו.
הנסיעה דרך הצ'רטר הייתה במחיר מוזל, כמחצית מהמחיר הרגיל, ומובן שהמחיר הזול המריץ רבים מ[[אנ"ש]] לעשות מאמצים מרובים ולחסוך פרוטה לפרוטה בכדי להצטרף להזדמנות זו.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
בשנת [[תש"כ]] הרב ליס, אשר רצה לנסוע לרבי, אך היו לו בעיות כלכליות, העלה הצעה, לארגן צ'רטר למאה חסידים שיבואו לשהות במשך כל [[חודש תשרי]] אצל הרבי.
[[קובץ:הכנות לצ'רטר.jpeg|250px|שמאל|ממוזער|חסידי חב"ד אצל שגריר ארצות הברית בקבלת הויזה לצ'רטר]]
בשנת [[תש"כ]], הרב ליס רצה לנסוע לרבי, אך היו לו בעיות כלכליות, העלה הצעה, לארגן צ'רטר למאה חסידים שיבואו לשהות במשך כל [[חודש תשרי]] אצל הרבי.


ואכן, הצ'רטר עלה סכום מסויים והיו על המטוס מאה ואחת מקומות. הרב ליס חילק את הסכום למאה, כך שמאת הנוסעים יכסו את כל הוצאות הנסיעה, ואילו הוא, הנוסע המאה ואחד - יסע בחינם.
ואכן, הצ'רטר עלה סכום מסויים והיו על המטוס מאה ואחת מקומות. הרב ליס חילק את הסכום למאה, כך שמאת הנוסעים יכסו את כל הוצאות הנסיעה, ואילו הוא, הנוסע המאה ואחד - יסע בחינם.


הרעיון התגבש לקראת [[חג הפסח]]. בכדי ש[[אנ"ש]] לא יחששו שהם משקיעים את כספם על קרן הצבי, פנה הרב ליס לרב [[אפרים וולף]] וביקש ממנו לפרוס את חסותו על הצ'רטר. בקשתו הייתה רק זאת, שעל גבי המודעות יתנוסס שמו של הרב וולף, דבר שיוריד את הרתיעה של אנ"ש מנסיעה כזאת.
הרעיון התגבש לקראת [[חג הפסח]]. בכדי ש[[אנ"ש]] לא יחששו שהם משקיעים את כספם על קרן הצבי{{הבהרה}}, פנה הרב ליס לרב [[אפרים וולף]] וביקש ממנו לפרוס את חסותו על הצ'רטר. בקשתו הייתה רק זאת, שעל גבי המודעות יתנוסס שמו של הרב וולף, דבר שיוריד את הרתיעה של אנ"ש מנסיעה כזאת.


הרב וולף סירב לתת את חסותו לארגון הצ'רטר והרב ליס ניסה לפנות לרב [[ישראל לייבוב]], שהיה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], אך גם הוא לא הסכים לבקשתו. רק לאחר הפצרות רבות ניאות הרב לייבוב לכתוב על כך לרבי. הוא שלח מכתב מפורט לרבי, כשבמכתב היו שבעה נושאים שונים, שהשביעי היה נושא הצ'רטר.
הרב וולף סירב לתת את חסותו לארגון הצ'רטר והרב ליס ניסה לפנות לרב [[ישראל לייבוב]], שהיה יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]], אך גם הוא לא הסכים לבקשתו. רק לאחר הפצרות רבות ניאות הרב לייבוב לכתוב על כך לרבי. הוא שלח מכתב מפורט לרבי, כשבמכתב היו שבעה נושאים שונים, שהשביעי היה נושא הצ'רטר.
שורה 17: שורה 19:
בלית ברירה אחרת, החליט הרב ליס לצאת עם הודעה לציבור ללא כל חסות מגוף זה או אחר. הוא פרסם על כך בכל העיתונים הישראלים בארץ, ורבים מאנ"ש הזדרזו להזמין מקום בצ'רטר.
בלית ברירה אחרת, החליט הרב ליס לצאת עם הודעה לציבור ללא כל חסות מגוף זה או אחר. הוא פרסם על כך בכל העיתונים הישראלים בארץ, ורבים מאנ"ש הזדרזו להזמין מקום בצ'רטר.


כשהגיע מספר הנרשמים לשישים ומעלה, החליט הרב ליס לתת לעניין יותר תוקף וכינס וועדה מארגנת. בוועדה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[אייזיק קרסיק]] והרב [[לייבל כהן]], ויחד אתו היו וועדה מארגנת בת ארבעה אנשים.
כשעבר מספר הנרשמים את השישים אנשים, החליט הרב ליס לתת לעניין יותר תוקף וכינס וועדה מארגנת. בוועדה היו הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[אייזיק קרסיק]] והרב [[לייבל כהן]], ויחד אתו הם היו ארבעה אנשים בוועדה.


=== תגובת המשרדים השונים ===
=== תגובת המשרדים השונים ===
מסופר שכאשר הגיע הרב ליס למשרדי חברת התעופה אל-על והציג בפניהם את תוכניותיו, הפקידים היו המומים לוא האמינו שיצליח לארגן צ'רטר עד ל[[ארצות הברית]].
מסופר{{מקור}} שכאשר הגיע הרב ליס למשרדי חברת התעופה אל-על והציג בפניהם את תוכניותיו, הפקידים היו המומים ולא האמינו שיצליח לארגן צ'רטר עד ל[[ארצות הברית]].


לאחר שראו שהעניין רציני, ומצליחים לארגן את הכל בצורה יוצאת מהכלל, הנושא המריץ אותם לאשר כמה סוגי הטבות, וכששלח להם הרב ליס מכתב שבו הוא כותב להם שהחסידים מרגישים את עצמם כשגרירים של ארץ ישראל הנוסעים לנשיא הדור, העניקה חברת אל-על לכל נוסע מזוודה קטנה עם סמל של חברת התעופה אל-על, כיאה וכיאות לשגרירי המדינה.
לאחר שראו שהעניין רציני, ומצליחים לארגן את הכל בצורה יוצאת מהכלל, הנושא המריץ אותם לאשר כמה סוגי הטבות, וכששלח להם הרב ליס מכתב שבו הוא כותב להם שהחסידים מרגישים את עצמם כשגרירים של ארץ ישראל הנוסעים לנשיא הדור, העניקה חברת אל-על לכל נוסע מזוודה קטנה עם סמל של חברת התעופה אל-על, כיאה וכיאות לשגרירי המדינה.
שורה 51: שורה 53:
*[[משה אהרן טייכמן]]
*[[משה אהרן טייכמן]]
*[[מאיר צבי גרוזמן]]
*[[מאיר צבי גרוזמן]]
*[[משה זלמן קמינצקי]]


== קירובים מהרבי לחברי הצ'רטר ==
== קירובים מהרבי לחברי הצ'רטר ==
שורה 72: שורה 75:
==הצ'רטר השני==
==הצ'רטר השני==


לאחר הצ'רטר הראשון החלו לארגן את הצ'רטר השני, הפעם הוא אורגן באופן רשמי וממוסד על ידי הרב אפרים וולף מטעם ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], לחודש תשרי תשכ"ב.
לאחר הצ'רטר הראשון החלו לארגן את הצ'רטר השני, הפעם הוא אורגן באופן רשמי וממוסד על ידי הרב אפרים וולף מטעם ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית]], לחודש תשרי [[תשכ"ב]].


הרבי כתב אגרת קודש מיוחדת ובה הנחיות לאלו שנוסעים לתשרי, ובין ההוראות הייתה ההוראה שיסעו לאהל הרבי הריי"צ, בשביל היתר הלכתי לצאת מהארץ.
הרבי כתב אגרת קודש מיוחדת ובה הנחיות לאלו שנוסעים לתשרי, ובין ההוראות הייתה ההוראה שיסעו ל[[אוהל הרבי הריי"צ]], בשביל היתר הלכתי לצאת מהארץ.


לצרטר נרשמו עשרות חסידים, הוא יצא בחודש אלול תשכ"א דרך צרפת ולונדון לניו יורק.  
לצ'רטר נרשמו עשרות חסידים, הוא יצא בחודש אלול תשכ"א דרך צרפת ולונדון לניו יורק.  


הרבי נתן להם הרבה יחס מיוחד. מיד בבואם הודיעו שביום חמישי כ"ו באלול יכנסו כולם ליחידות.
הרבי נתן להם הרבה יחס מיוחד. מיד בבואם הודיעו שביום חמישי כ"ו באלול יכנסו כולם ליחידות.


בהתוועדות צאתכם לשלום בסיום החודש ביקש הרבי מהאורחים שישירו שיר מזמרת ארץ ישראל.
בהתוועדות 'צאתכם לשלום' בסיום החודש ביקש הרבי מהאורחים שישירו שיר מזמרת ארץ ישראל.
 
מאז הרב אפרים וולף היה מארגן אל הצ'רטרים בצורה מסודרת.


מאז הרב [[אפרים וולף]] היה מארגן אל הצ'רטרים בצורה מסודרת.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==