נפש בהמית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''הנפש הבהמית''' היא הנפש המחיה את הגוף. אחד מ"חידושיו" של אדמו"ר הזקן{{הערה|למעשה אין זה חידוש כלל שכן מפורש הדבר בעץ חיים ולפני כן עוד במדרש תהילים, אלא שאדמו"ר הזקן פרסם והסביר זאת.}} הוא שליהודי יש '''שתי''' נפשות – נפש אחת מצד [[קליפה|הקליפות]]{{הערה|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק א'}}{{הערה|אדמו"ר הזקן מכנה דוקא את הנפש שמצד הקליפות "ראשונה" כי היא היא שכלו ורגשותיו, ואילו את הנפש הקדושה הוא מרגיש רק ע"י [[עבודת השם|עבודה]].}}, והשניה מצד הקדושה.
+[[קובץ:כחה של נפש בהמית.jpg|ממוזער|המחשה של הנפש הבהמית, ניתן להשתמש בכוחה הרב למימוש תאוות בהמיות כמו אכילה, אך ניתן גם לרתום את כחה כדי להתרומם ולהתעלות בעבודת הבורא. איור: שלום פייגין]]
+'''הנפש הבהמית''' היא הנפש המחיה את הגוף. אחד מ"חידושיו" של אדמו"ר הזקן{{הערה|למעשה אין זה חידוש כלל שכן מפורש הדבר בעץ חיים ולפני כן עוד במדרש תהלים, אלא שאדמו"ר הזקן פרסם והסביר זאת.}} הוא שליהודי יש '''שתי''' נפשות – נפש אחת מצד [[קליפה|הקליפות]]{{הערה|תניא, ספר של בינונים, סוף פרק א'}}{{הערה|אדמו"ר הזקן מכנה דוקא את הנפש שמצד הקליפות "ראשונה" כי היא היא שכלו ורגשותיו, ואילו את הנפש הקדושה הוא מרגיש רק ע"י [[עבודת השם|עבודה]].}}, והשניה מצד הקדושה.
 ==שרשה==
@@ שורה 35: / שורה 36: @@
 '''[[רצון]]''': בכמה מקומות בחסידות מובא שכשם שבנפש האלוקית ישנה גם בחינת "יחידה שבנפש" ש"[[אור מקיף|מקיפה]]" על הנשמה שבגוף{{הערה|היינו, [[עצם הנשמה|עצם הנפש]] שלמעלה מהתלבשות ב[[גוף]]}}, כך ישנה מעין "יחידה" כזו גם בנפש הבהמית{{הערה|היום יום יז תשרי ובכמה מקומות.}}. אלא שהשם 'יחידה' לגבי נפש הבהמית הוא רק בכללות '''ואינו ממש''' כדוגמת הנפש האלוקית, וכמאמר חז"ל"{{הערה|גמרא גיטין סו, ומבואר בכמה מקומות כגון ספר המאמרים תקס"ה עמ' תתל ועוד.}} "בבואה דבבואה לית להו. היינו, שאמנם גם לנפש הבהמית ישנו [[רצון]] שלמעלה מה[[מוחין]] שלה, אך בפרטיות הוא כנגד בחינת [[חיה (חלק הנפש)|'חיה']] שבנפש האלוקית בלבד (ולא כנגד 'יחידה').
-'''[[עשר כוחות הנפש|עשר כוחות]]''': כשם שנפש האלוקית כלולה מעשר כוחות הנחלקים בפרטיות לשלושה מוחין{{הערה|חכמה, בינה ודעת}} ושבע מידות{{הערה|חסד וגבורה כו'.}}, כך כלולה הנפש הבהמית מעשר "[[י"א כתרין דמסאבותא|כתרין דמסאבותא]]" (כתרים טמאים){{הערה|הלשון 'כתר' מורה על כוח מקיף. היינו, בקדושה החיות בפנימיות ומתאחד עם הכלי ביחוד גמור על דרך  התאחדות והתלבשות הנשמה בגוף שבאמצעות שניהם יחד נעשה מציאות האדם, אבל בקליפה לא יכול האור לבוא ולהתאחד בפנימיות ולכן נקרא 'כתרין' – לשון מקיף, שאינו מתאחד בפנימיות (ספר המאמרים תרנ"ב עמ' רפז.)}}, שגם בהם שכל המוליד מידות (אלא שבנפש האלוקית השכל הוא העיקר ולכן '''הוא''' מקור המידות, ואילו הנפש הבהמית עיקרה '''מידות''', ורק שהן "לפי ערך השכל"{{הערה|שם=תניא|תניא פרק ו', וראה הערה 2 בשיעורים בספר התניא שם.}}.
+'''[[עשר כוחות הנפש|עשר כוחות]]''': כשם שנפש האלוקית כלולה מעשר כוחות הנחלקים בפרטיות לשלושה מוחין{{הערה|חכמה, בינה ודעת}} ושבע מידות{{הערה|חסד וגבורה כו'.}}, כך כלולה הנפש הבהמית מעשר "[[כתרין דמסאבותא]]" (כתרים טמאים){{הערה|הלשון 'כתר' מורה על כוח מקיף. היינו, בקדושה החיות בפנימיות ומתאחד עם הכלי ביחוד גמור על דרך התאחדות והתלבשות הנשמה בגוף שבאמצעות שניהם יחד נעשה מציאות האדם, אבל בקליפה לא יכול האור לבוא ולהתאחד בפנימיות ולכן נקרא 'כתרין' – לשון מקיף, שאינו מתאחד בפנימיות (ספר המאמרים תרנ"ב עמ' רפז.)}}, שגם בהם שכל המוליד מידות (אלא שבנפש האלוקית השכל הוא העיקר ולכן '''הוא''' מקור המידות, ואילו הנפש הבהמית עיקרה '''מידות''', ורק שהן "לפי ערך השכל"{{הערה|שם=תניא|תניא פרק ו', וראה הערה 2 בשיעורים בספר התניא שם.}}.
 '''נפש השכלית''': אינה ממש "נפש" בפני עצמה אלא היא בחינת ה"טוב" שבנפש הבהמית, והיינו המוחין שלה. אך משום שמהותה שונה בתכלית מזה של נפש הבהמית עצמה (שהרי יש לה קשר לאלוקות ואינה היפך הקדושה) מתייחסים אליה פעמים רבות כנפש "עצמאית".
@@ שורה 50: / שורה 51: @@
 ==שלושת הסוגים שלה==
-הנפש המחיה את הגוף היא אמנם "בהמה", אבל בישראל היא בהמה '''טהורה''', ולכן יש בה שלושה אופנים: שור, כבש ועז{{הערה|קונטרס התפילה לאדמו"ר הרש"ב, ספר המאמרים תש"ג עמ' 107.}}. הצד השוה שבהם שכולם הם כטבעי הבעלי חיים שהם בתוקף גדול, אבל בפרטיות יש בהם אופנים שונים{{הערה|וראה רמבם הלכות דיעות א' א'.}} ולכן בשביל להתגבר עליהן צריך כח גדול.
+הנפש המחיה את הגוף היא אמנם "בהמה", אבל בישראל היא בהמה '''טהורה''', ולכן יש בה שלושה אופנים: שור, כבש ועז{{הערה|קונטרס התפילה לאדמו"ר הרש"ב, ספר המאמרים תש"ג עמ' 107.}}. הצד השוה שבהם שכולם הם כטבעי הבעלי חיים שהם בתוקף גדול, אבל בפרטיות יש בהם אופנים שונים{{הערה|וראה [[רמב"ם]] הלכות דיעות א' א'.}} ולכן בשביל להתגבר עליהן צריך כח גדול.
@@ שורה 70: / שורה 71: @@
 *[[שלוש קליפות הטמאות]]
 *[[יצר הרע]]
+*[[הונאה בנפש]]
 ==קישורים חיצוניים==