מ החלפת טקסט – " " ב־" "
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|מים}}
{{מפנה|מים}}
[[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]]
[[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]]
'''מים''' הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור ה[[אהבה]] העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו [[מים העליונים]] ו[[מים התחתונים]].
'''מים''' הם אחת מ[[ארבע יסודות|ארבעת היסודות]] הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור ה[[אהבה]] העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו [[מים העליונים]] ו[[מים התחתונים]].


== תוכנו ==
== תוכנו ==
שורה 31: שורה 31:




במקום אחד{{הערה|אמרי בינה שער ק"ש עט ד.}} מביאה החסידות את המים כמשל '''לפעולת''' התורה על הנפש: התורה נקראת "מי הדעת{{הערה|רמבם הל' מקוואות יא יב.}}. הדעת היא המולידה ומקיימת את המידות{{הערה|תניא ספ"ג.}}, ו[[ה' חסדים]] הנשפעים ממנה הם "מים המגדלים את הוולד" (כדוגמת מי ה[[חלב]] המגדלים את איברי התינוק). היינו, כשם שהחלב מגדל את האיברים כך מי התורה מגדלים את אברי הנשמה{{הערה|תורה אור תרומה דף פ' ע"א.}} (ולכן מי שאינו לומד תורה נשאר גם בגדלותו בגדר '''תינוק''' (שנשבה)).
במקום אחד{{הערה|אמרי בינה שער ק"ש עט ד.}} מביאה החסידות את המים כמשל '''לפעולת''' התורה על הנפש: התורה נקראת "מי הדעת{{הערה|[[רמב"ם]] הל' מקוואות יא יב.}}. הדעת היא המולידה ומקיימת את המידות{{הערה|תניא ספ"ג.}}, ו[[ה' חסדים]] הנשפעים ממנה הם "מים המגדלים את הוולד" (כדוגמת מי ה[[חלב]] המגדלים את איברי התינוק). היינו, כשם שהחלב מגדל את האיברים כך מי התורה מגדלים את אברי הנשמה{{הערה|תורה אור תרומה דף פ' ע"א.}} (ולכן מי שאינו לומד תורה נשאר גם בגדלותו בגדר '''תינוק''' (שנשבה)).


==בהלכה ומנהג==
==בהלכה ומנהג==
שורה 91: שורה 91:


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[ארבע יסודות]]
*[[גשם]]
*[[גשם]]
*[[נהר]]
*[[נהר]]