תספורת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מפנה|תספורת|מנהג האפשערניש לילד בגיל 3|תספורת ראשונה}}
 '''תספורת''' היא גזיזת [[שערות הראש והזקן|שערות הראש]], פעולה שבקשר אליה ישנם דינים ומנהגים רבים.
+לאחר התספורת, חובה ליטול ידיים כאדם שנגע במקומות המכוסים, וזאת על אף שלא נגע בידיו בשערות{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן ד סעיף יט.}}.
 ==זהירות מגזיזת פאות הראש==
 בשל חוסר ידיעה, רבים טועים ונכשלים בגזיזת פאות הראש העליונות שהמיקום שלהם הוא במשולש הנוצר כאשר מותחים קו לאורך הראש מקו המצח ועד האוזן. מבחינת אורך השער, מספיק להשאיר שער באורך של 5 מילימטר, ועל מנת שהפאות יהיו ניכרות, צריכות להיות השערות באזור זה באורך של 5 מ"מ יותר מאשר שאר שערות הראש.
-==אצל נזיר==
-{{ערך מורחב|ערך=[[נזיר]]}}
-אדם שקיבל על עצמו נזירות, אסור בשתיית יין וכן אסור לו להסתפר במשך כל זמן הנזירות.
-הזמן המנינמלי של נזירות הוא שלושים יום, וישנו גם אופן של נזירות עולם.
-עם סיום זמן הנזירות צריך הנזיר להביא עמו קרבן מיוחד לבית המקדש.
 ==שבת ומועדים==
@@ שורה 20: / שורה 14: @@
 לעומת זאת, יש מצווה להסתפר לכבוד החג, וכן לכבוד שבת.
-ב[[חז"ל]] מופיע האיסור להסתפר בערב שבת 'סמוך למנחה', ועל פי קבלת האריז"ל{{הערה|שער המצוות פרשת קדושים (כד,א). טעמי המנהגים (ס"ע קכב) בשם ס' "לחם מן השמים להאריז"ל" (והוא מהרב יעקב צמח בעהמח"ס נגיד ומצוה והגהות בכתבי האריז"ל, מתלמידי גורי האריז"ל)שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' קל. כף החיים סי' רלב ס"ק טו.}} יש להסתפר קודם חצות, והרבי הביא הנהגה זו בפשטות{{הערה|תורת מנחם – התוועדויות' (לד)  תשכ"ב ח"ג עמ' 320 הערה 66.}}.
+ב[[חז"ל]] מופיע האיסור להסתפר בערב שבת 'סמוך למנחה', ועל פי קבלת האריז"ל{{הערה|שער המצוות פרשת קדושים (כד,א). טעמי המנהגים (ס"ע קכב) בשם ס' "לחם מן השמים להאריז"ל" (והוא מהרב יעקב צמח בעהמח"ס נגיד ומצוה והגהות בכתבי האריז"ל, מתלמידי גורי האריז"ל)שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' קל. כף החיים סי' רלב ס"ק טו.}} יש להסתפר קודם חצות, והרבי הביא הנהגה זו בפשטות{{הערה|תורת מנחם – התוועדויות' (לד) תשכ"ב ח"ג עמ' 320 הערה 66.}}.
-==אצל מלך==
-המשנה במסכת תענית קובעת כי על המלך להסתפר בכל יום, וכהן גדול בכל ערב שבת.
-הדבר נפסק להלכה{{הערה|רמבם הלכות מלכים ב, ה.}} ברמב"ם: "המלך מסתפר בכל יום ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך".
 ==תספורת ראשונה==
@@ שורה 44: / שורה 34: @@
 אחרי פטירת אמו הסתפר הרבי כעבור שלושה חודשים, אור לט"ו כסלו. אחרי פטירת רעייתו, הסתפר הרבי כמה ימים אחרי השלושים, באור לכ"ח אדר{{הערה|מעשה מלך חלק ראשון פרק כ"ו סעיף מ'.}}.
+==אבלות==
+{{ערך מורחב|ערך=[[אבלות]]}}
+אצל אדם המתאבל על שבעת הקרובים, אסור לו להסתפר במשך זמן האבלות, ולכל הפחות שלושים יום.
+לאחר מכן, צריך הוא להמשיך לגדל שיער עד שיהיה מנוול ו"יגערו בו חבריו".
+==נזיר ומצורע==
+{{ערך מורחב|ערך=[[נזיר]], [[מצוות תגלחת מצורע]]}}
+אדם שקיבל על עצמו נזירות, אסור בשתיית יין וכן אסור לו להסתפר במשך כל זמן הנזירות.
+הזמן המנינמלי של נזירות הוא שלושים יום, וישנו גם אופן של נזירות עולם.
+עם סיום זמן הנזירות צריך הנזיר להביא עמו קרבן מיוחד לבית המקדש.
+גם המצורע, צריך לגלח שערות ראשו כשבא להיטהר.
+==אצל אשה נשואה==
+בקהילות חרדיות רבות נהוג להורות לאשה נשואה להסיר לחלוטין את שער ראשה לאחר החתונה{{הערה|על פי משמעות דברי הזוהר (ספר הזוהר פרשת אחרי מות דף עט ע"א ד"ה תאנא מאי), ותקנת החתם סופר (אף שנהגו בזה עוד לפניו). כשהטעם הוא כפול: משום צניעות, שלא תצא אפילו שערה אחת מחוץ לכיסוי הראש, וכדי להימנע מחששות הלכתיים של חציצה בטבילה. היו שהביאו למנהג טעמים נוספים כגון למנוע מהאשה להוריד את כיסוי הראש בביתה או בין הגויים, או להמאיס את נשות ישראל על הגויים שלא ירצו לטמא אותן}}.
+הרבי מביא מאחד מגדולי הפוסקים בדורות הקודמים שאין לאשה לגלח שערות הראש לגמרי, משום שהדבר הוא ניוול עבורה, ואסור לאשה לעשות כך שלא תתגנה על בעלה{{הערה|שערי הלכה ומנהג חלק ד' עמוד קמ"א. ושם: "להעיר מנזיר כח, א ושם ורק בגילוח. ובשולחן ערוך יורה דעה סי' קפ"ב סעיף ה' (משום לא תעדה עדי האיש). אבל בזוהר ח"ג רסח, ב. מקדש מלך לזח"ג עט,א - הובאו באחרונים להלכה - דגם במספרים רק מקצת גוזזת...".}}.
+וראה בקובץ [[יגדיל תורה (קובץ - ניו יורק)|יגדיל תורה]]{{הערה|[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13451&st=&pgnum=153 יגדיל תורה - ניסן תשל"ח עמוד תקעז].}} שהרבי ענה שלא יגלחו אלא ישאירו חצי טפח, וכשנשאל האם זוהי מידה מדוייקת, השייב הרבי שאין צורך לדייק 'על המילימטר'{{הערה|לשון הרבי במקור "גילוח נישט, נאר זאל זיין א האלבן טפח" [=גילוח לא, אלא שיהיה חצי טפח]. ועל השאלה האם צריך להיות בדיוק: "עס מוז נישט זיין אויפן מילימטר" [=לא חייב להיות על המילימטר].}}.
+==אצל מלך==
+המשנה במסכת תענית קובעת כי על המלך להסתפר בכל יום, וכהן גדול בכל ערב שבת.
+הדבר נפסק להלכה{{הערה|[[רמב"ם]] הלכות מלכים ב, ה.}} ברמב"ם: "המלך מסתפר בכל יום ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך".
+{{אירועים יהודיים}}
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:הלכה ומנהג]]
+[[קטגוריה:הלכה]]