רקיעים – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 11: שורה 11:
==רוחניים או גשמיים==
==רוחניים או גשמיים==
===הרוחניים===
===הרוחניים===
כשנכנסו ארבע מהתנאים ל"פרדס", אמר [[רבי עקיבא]] לחבריו שנכנסו כמותו: {{ציטוטון|כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו '[[מים]]! מים!', שכך כתוב{{הערה|[[תהלים פרק ק"א]], ז׳.}} "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי"}}{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[מסכת חגיגה]] יד, ב.}} ה[[רמב"ם]] מסביר שבכך התכוון רבי עקיבא להזהיר שבעלייתם הרוחנית לא יטעו לחשוב שמדובר במים [[גשמיות|גשמיים]].
ה[[רמב"ם]] מסביר שהרקיעים שראו ארבעת התנאים שנכנסו ל"פרדס" היו רוחניים. אמר [[רבי עקיבא]] לחבריו שנכנסו כמותו: {{ציטוטון|כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו '[[מים]]! מים!', שכך כתוב{{הערה|[[תהלים פרק ק"א]], ז׳.}} "דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי"}}{{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[מסכת חגיגה]] יד, ב.}}. היינו, רבי עקיבא התכוון להזהיר את חביריו שבעלייתם הרוחנית לא יטעו לחשוב שמדובר במים [[גשמיות|גשמיים]].


'''מהותם:''' במאמר ד"ה באתי לגני (והמדרש רבה) מדבר על הסתלקות השכינה מרקיע לרקיע ע"י החטאים (והמשכתה חזרה ע"י הצדיקים), ומשמע שסילוק זה הוא בשבע הספירות דהמידות (דעשיה?){{הערה|כפי שמבואר בתורת החסידות שמלבד גן עדן העליון והתחתון (שבבריאה ויצירה) ישנם גם ג"ע בעשיה ולמטה יותר (בעולם הזה הגשמי, ונקרא "גן עדן ארץ" (מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ג' תש"ג)) ושם נברא אדם הראשון [[גן עדן|בגן עדן ארץ]], ושם הייתה השכינה. וע"י החטאים הסתלקה לרקיעים הרוחניים ש"מעליו"}}, וכן משמע בד"ה להבין עניין הברכות{{הערה|בלקו"ת לג' פרשיות, אות ח'.}}. אבל הקשר הפרטי של כל אחד מה"רקיעים" שבגמרא למידה פרטית לא התבאר.
'''מהותם:''' במאמר ד"ה באתי לגני (והמדרש רבה) מדבר על הסתלקות השכינה מרקיע לרקיע ע"י החטאים (והמשכתה חזרה ע"י הצדיקים), ומשמע שסילוק זה הוא בשבע הספירות דהמידות (דעשיה?){{הערה|כפי שמבואר בתורת החסידות שמלבד גן עדן העליון והתחתון (שבבריאה ויצירה) ישנם גם ג"ע בעשיה ולמטה יותר (בעולם הזה הגשמי, ונקרא "גן עדן ארץ" (מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ג' תש"ג)) ושם נברא אדם הראשון [[גן עדן|בגן עדן ארץ]], ושם הייתה השכינה. וע"י החטאים הסתלקה לרקיעים הרוחניים ש"מעליו"}}, וכן משמע בד"ה להבין עניין הברכות{{הערה|בלקו"ת לג' פרשיות, אות ח'.}}. אבל הקשר הפרטי של כל אחד מה"רקיעים" שבגמרא למידה פרטית לא התבאר.
שורה 33: שורה 33:
[[הרבי]] מבאר{{הערה|התוועדויות חלק יח עמ' 276 ועוד.}}, שהרקיע השני נחלק בעצמו לשבעה רקיעים, והם הגלגלים שמוזכרים ברמב"ם הלכות יסודי התורה שם, שכל כוכב קבוע בגלגל אחר, וכל הכוכבים נמצאים ברקיע השני שבשבעת הרקיעים (כמבואר גם בגמרא חגיגה שם). ובלשונו: "הכוכבים הם ברקיע השני; אלא שרקיע זה גופא נחלק לשבעה רקיעים שהם שבעה כוכבי לכת (ומוסיף גם:) ומלבדם ישנו רקיע השמיני שבו כל שאר הכוכבים שנראים ברקיע".
[[הרבי]] מבאר{{הערה|התוועדויות חלק יח עמ' 276 ועוד.}}, שהרקיע השני נחלק בעצמו לשבעה רקיעים, והם הגלגלים שמוזכרים ברמב"ם הלכות יסודי התורה שם, שכל כוכב קבוע בגלגל אחר, וכל הכוכבים נמצאים ברקיע השני שבשבעת הרקיעים (כמבואר גם בגמרא חגיגה שם). ובלשונו: "הכוכבים הם ברקיע השני; אלא שרקיע זה גופא נחלק לשבעה רקיעים שהם שבעה כוכבי לכת (ומוסיף גם:) ומלבדם ישנו רקיע השמיני שבו כל שאר הכוכבים שנראים ברקיע".


דהיינו, יש שני רקיעים גשמיים- אבל גם הם לא גשמיים ממש (כי גשמיותן מזוככת מאד, וקרובה לרוחניות), ובהם נמצא צבא השמים (כל הכוכבים). ולמעלה מהם יש חמישה רקיעים רוחניים ו'דקים' עוד יותר.
דהיינו, יש שני רקיעים גשמיים (והם "וילון" ו"רקיע")- אבל גם הם לא גשמיים ממש (כי גשמיותן מזוככת מאד, וקרובה לרוחניות), ובהם נמצא צבא השמים (כל הכוכבים). ולמעלה מהם יש חמישה רקיעים רוחניים ו'דקים' עוד יותר.


==עניינם הפרטי==
==עניינם הפרטי==