אותיות (דבר ה') – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שולם ס. (שיחה | תרומות)
תיקון קישורים
 
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות - דבר ה'|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אותיות - דבר ה'|אחר=פירושים נוספים|ראו=[[אותיות (פירושונים)]]}}
'''אותיות דבר ה'''' הינם כמשל האותיות שהאדם משתמש בהם כדי לבטא את הצפון בלבו, כך גם הנמשל - [[אותיות]] דבר ה', הן התגלות אור ה[[ספירות]] העליונות דרך [[ספירת המלכות]], בחלוקה לעשרים ושנים מיני אורות אלוקיים, שענינן בשנים:
'''אותיות דבר ה'''' הינם כמשל האותיות שהאדם משתמש בהם כדי לבטא את הצפון בלבו, כך גם הנמשל - [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] דבר ה', הן התגלות אור ה[[ספירות]] העליונות דרך [[ספירת המלכות]], בחלוקה לעשרים ושנים מיני אורות אלוקיים, שענינן בשנים:


א) לברוא את ה[[נבראים]].
א) לברוא את ה[[נבראים]].
שורה 11: שורה 11:
אותיות אלו הן כ"ב אורות א-לקיים הנמשכים מ[[ספירת המלכות]], שצירופיהן השונים מאפשרות לברוא ולהחיות הנבראים [[מאין ליש]] - נבראים בעלי גבול, ש"אינם כלל בערך לגבי אור ה' שהוא בבחינת אין-סוף", ואין יכולים לקבל חיותם - אלא רק מבחינת דבר ה', שהוא כביכול בחינת "[[דומם]]" לגבי [[אור אין סוף]] ברוך הוא (על פי המבואר ב[[תניא]] חלק ב' ובספר יצירה פ"ד מי"ב: "שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים וכו'").
אותיות אלו הן כ"ב אורות א-לקיים הנמשכים מ[[ספירת המלכות]], שצירופיהן השונים מאפשרות לברוא ולהחיות הנבראים [[מאין ליש]] - נבראים בעלי גבול, ש"אינם כלל בערך לגבי אור ה' שהוא בבחינת אין-סוף", ואין יכולים לקבל חיותם - אלא רק מבחינת דבר ה', שהוא כביכול בחינת "[[דומם]]" לגבי [[אור אין סוף]] ברוך הוא (על פי המבואר ב[[תניא]] חלק ב' ובספר יצירה פ"ד מי"ב: "שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים וכו'").


בזה שוים [[אותיות]] "דבר הוי'" המהוים את הנבראים - לאותיות התורה, שגם אותיות התורה הן המשכות מבחינת [[חכמה עילאה]] דרך המדות העליונות, עד שמגיעות להתלבש בשכל הנבראים בלימוד התורה.
בזה שוים [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] "דבר הוי'" המהוים את הנבראים - לאותיות התורה, שגם אותיות התורה הן המשכות מבחינת [[חכמה עילאה]] דרך המדות העליונות, עד שמגיעות להתלבש בשכל הנבראים בלימוד התורה.


בשני מיני אותיות אלו - דבר הוי' זו הלכה (אותיות התורה), ודבר הוי' שממנו גם שמים נעשו (הכח הפועל בנבראים), הרי אין דיבורו של [[הקב"ה]] מובדל ממנו יתברך ח"ו - גם לאחר שנמשך ומתלבש בנברא. כי להיות [[עצמותו ומהותו יתברך|עצמותו יתברך]] בבחינת אין-סוף ובלתי בעל גבול אמיתי, הרי אין דבר חוץ ממנו, ו[[לית אתר פנוי מיניה]].
בשני מיני אותיות אלו - דבר הוי' זו הלכה (אותיות התורה), ודבר הוי' שממנו גם שמים נעשו (הכח הפועל בנבראים), הרי אין דיבורו של [[הקב"ה]] מובדל ממנו יתברך ח"ו - גם לאחר שנמשך ומתלבש בנברא. כי להיות [[עצמותו ומהותו יתברך|עצמותו יתברך]] בבחינת אין-סוף ובלתי בעל גבול אמיתי, הרי אין דבר חוץ ממנו, ו[[לית אתר פנוי מיניה]].
שורה 23: שורה 23:
נמצא כי האור והכח האלקי שממנו הווית עצם כל נברא, הרי הוא חלק מעצמותו בבחינת [[הויה הוא האלוקים]], וממילא אין שום מציאות מלבדו. וכמו כן ה[[תורה]] - על כל חלקיה ורבדיה - גם בצורתה הנגלית בבחינת [[חכמה]] ושכל מוגדר, וכן גם אותיותיה וכו', הרי היא מאוחדת בעצמותו יתברך בבחינת [[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]. והיינו שבפנימיותה היא בבחינת אין-סוף שלמעלה מכל שכל והגדרה.
נמצא כי האור והכח האלקי שממנו הווית עצם כל נברא, הרי הוא חלק מעצמותו בבחינת [[הויה הוא האלוקים]], וממילא אין שום מציאות מלבדו. וכמו כן ה[[תורה]] - על כל חלקיה ורבדיה - גם בצורתה הנגלית בבחינת [[חכמה]] ושכל מוגדר, וכן גם אותיותיה וכו', הרי היא מאוחדת בעצמותו יתברך בבחינת [[אורייתא וקוב"ה כולא חד]]. והיינו שבפנימיותה היא בבחינת אין-סוף שלמעלה מכל שכל והגדרה.


ובזה ההבדל שבין "אותיות החקיקה" ל"אותיות הכתיבה" שבתורה. שבחקיקה - על אף היותן [[אותיות]] מוגדרות (שכל אלקי מוגדר), הרי [[אין סוף ברוך הוא]] בגילוי בהן, ואילו בכתיבה - האין סוף שבאותיות הוא בבחינת העלם, והאותיות (שכל התורה) הן מציאות לעצמן כביכול, שעל-אף היותן אותיות התורה וכו', לא נרגש בהן [[אור אין סוף]] ברוך הוא כ"כ.
ובזה ההבדל שבין "אותיות החקיקה" ל"אותיות הכתיבה" שבתורה. שבחקיקה - על אף היותן [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] מוגדרות (שכל אלקי מוגדר), הרי [[אין סוף ברוך הוא]] בגילוי בהן, ואילו בכתיבה - האין סוף שבאותיות הוא בבחינת העלם, והאותיות (שכל התורה) הן מציאות לעצמן כביכול, שעל-אף היותן אותיות התורה וכו', לא נרגש בהן [[אור אין סוף]] ברוך הוא כ"כ.


==מקורות לעיון:==
==מקורות לעיון:==