י"א בתשרי – הבדלי גרסאות
קישורים, פיסוק ועריכה |
קישורים |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==="עתה ביחוד צריך לעשות תשובה"=== | ==="עתה ביחוד צריך לעשות תשובה"=== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר כי פעם נכנס לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ביום זה ושאל אותו מה העבודה כעת, ונענה: "איצטער דארף מען [[תשובה]] טאן" [=עתה ביחוד צריך לעשות תשובה]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1226.htm אגרות קודש חלק ה' עמוד ד'] (נדפס גם בלקו"ש חלק י"ד ע' 400). וראה בנוסח אחר ב[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/1 סעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט].}}. הרבי הסביר שמכך שארבעת הימים שבין [[יום הכיפורים]] ל[[סוכות]] הם ימי שמחה, מובן, שעבודת | [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר כי פעם נכנס לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ביום זה ושאל אותו מה העבודה כעת, ונענה: "איצטער דארף מען [[תשובה]] טאן" [=עתה ביחוד צריך לעשות תשובה]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1226.htm אגרות קודש חלק ה' עמוד ד'] (נדפס גם בלקו"ש חלק י"ד ע' 400). וראה בנוסח אחר ב[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/1 סעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט].}}. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הסביר שמכך שארבעת הימים שבין [[יום הכיפורים]] ל[[סוכות]] הם ימי [[שמחה]], מובן, שעבודת ה[[תשובה]] צריכה להיעשות בשמחה{{הערה|אגרות קודש שם.}}. | ||
מאמר זה תמוה לכאורה, שהרי לאחר יום הכיפורים נקיים לחלוטין מעבירות - ועד ש[[בבא בן בוטא]], שהיה מביא בכל יום קרבן [[אשם תלוי]] כי חשש שמא חטא, לא הניחוהו חכמים להביא אשם ביום זה, שהרי יום הכיפורים כבר כיפר{{הערה|כריתות פרק ו משנה ג, ובמפרשי המשנה שם.}} - ומדוע זהו הזמן לעשות תשובה? | מאמר זה תמוה לכאורה, שהרי לאחר יום הכיפורים נקיים לחלוטין מעבירות - ועד ש[[בבא בן בוטא]], שהיה מביא בכל יום קרבן [[אשם תלוי]] כי חשש שמא חטא, לא הניחוהו חכמים להביא אשם ביום זה, שהרי יום הכיפורים כבר כיפר{{הערה|כריתות פרק ו משנה ג, ובמפרשי המשנה שם.}} - ומדוע זהו הזמן לעשות תשובה? | ||
ההסבר הוא, שדוקא לאחר שיהודי מתעלה לדרגות הגבוהות ביותר - הוא מרגיש שמדריגת העבודה שקודם לכן הספיקה עבורו כעת נחשבת לחטא, ועליו לעשות תשובה, משום שכעת נדרשת ממנו דרגא גבוהה יותר{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק א' ע' 13. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59216&st=&pgnum=128&hilite= שיחת ש"פ האזינו תשמ"ב] באריכות. וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/10/111.htm שיחת ליל שמחת תורה תשח"י].}}. וכיון שתשובה אמיתית היא "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", לכן התשובה שאחרי יום כיפור נעלית באין ערוך על התשובה שעד אז (כולל - ביום כיפור ואפילו ב[[תפילת נעילה]]), ולכן דוקא אז הוא הזמן לעשות תשובה{{הערה|1=לקוטי שיחות שם. וראה גם ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/6/index.htm שיחת ש"פ האזינו תשי"ט] באריכות על מעלת התשובה של ימים אלו.}}. | ההסבר הוא, שדוקא לאחר שיהודי מתעלה לדרגות הגבוהות ביותר - הוא מרגיש שמדריגת [[עבודת השם|העבודה]] שקודם לכן הספיקה עבורו כעת נחשבת לחטא, ועליו לעשות תשובה, משום שכעת נדרשת ממנו דרגא גבוהה יותר{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק א' ע' 13. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59216&st=&pgnum=128&hilite= שיחת ש"פ האזינו תשמ"ב] באריכות. וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/10/111.htm שיחת ליל שמחת תורה תשח"י].}}. וכיון שתשובה אמיתית היא "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", לכן התשובה שאחרי יום כיפור נעלית באין ערוך על התשובה שעד אז (כולל - ביום כיפור ואפילו ב[[תפילת נעילה]]), ולכן דוקא אז הוא הזמן לעשות תשובה{{הערה|1=לקוטי שיחות שם. וראה גם ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/6/index.htm שיחת ש"פ האזינו תשי"ט] באריכות על מעלת התשובה של ימים אלו.}}. | ||
ענין זה מתבטא בכך שבימים אלו עוסקים בהכנות | ענין זה מתבטא בכך שבימים אלו עוסקים בהכנות למצוות [[סוכות|חג הסוכות]] - עשיית ה[[סוכה]] ורכישת [[ארבעת המינים]] - כיון שבהכנה למצוה מתבטאת אהבה לה' עוד יותר מאשר במצוה עצמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/47/58.htm שיחת ש"פ האזינו תשכ"ו].}}. | ||
===אמירת חסידות=== | ===אמירת חסידות=== | ||
חלק מרבותינו נשיאינו נהגו לומר [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] ביום זה, כך לדוגמה [[אדמו"ר האמצעי]] אמר בקביעות מאמרים ביום זה, ואף אצל הרבי אירע שהרבי אמר מאמרי חסידות ביום זה. | חלק מרבותינו נשיאינו נהגו לומר [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] ביום זה, כך לדוגמה [[אדמו"ר האמצעי]] אמר בקביעות [[מאמר|מאמרים]] ביום זה, ואף אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] אירע שהרבי אמר [[מאמר|מאמרי חסידות]] ביום זה. | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ב'תמ"ח (-1313 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[משה רבינו]] הקהיל את כל עם ישראל לאחר ירידתו | *ב'תמ"ח (-1313 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[משה רבינו]] הקהיל את כל עם ישראל לאחר ירידתו מ[[הר סיני]]. | ||
*ד'רכ"ז (07/10/466 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רב הונא בריה דמר זוטרא, נפטר. | *ד'רכ"ז (07/10/466 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רב הונא בריה דמר זוטרא, נפטר. | ||
*ד'רכ"ז (07/10/466 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רב טביומי - מר בר רב אשי, ראש ישיבת סורא, נפטר. | *ד'רכ"ז (07/10/466 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רב טביומי - מר בר רב אשי, ראש ישיבת [[סוראז|סורא]], נפטר. | ||
*ד'תתצ"ג (29/09/1132 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבינו יצחק הלוי משפיירא, | *ד'תתצ"ג (29/09/1132 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבינו יצחק הלוי משפיירא, מ[[בעלי התוספות]], נפטר. | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*ה'[[תשי"ז]] (16/09/1956 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר מחשובי חסידי חב"ד | *ה'[[תשי"ז]] (16/09/1956 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר מחשובי חסידי חב"ד ב[[אודסה]], מסר את נפשו להרבצת [[תורה]] ו[[מצווה|מצוות]]. | ||
*ה'[[תשכ"ד]] (29/09/1963 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[לוי גרוסמן]], רב צפון [[תל אביב]] ומחבר הספר 'שם ושארית'. | *ה'[[תשכ"ד]] (29/09/1963 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[לוי גרוסמן]], רב צפון [[תל אביב]] ומחבר הספר 'שם ושארית'. | ||