י"א בתשרי – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ימי חב"ד" ב־"ימי חב"ד" |
קישורים |
||
| (31 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{פתיח יום|ללא רווח=כן|. יום זה נקרא "בשם השם"{{הערה|1=[[ספר המנהגים]]. להרחבה, ראו [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=273 אוצר מנהגי חב"ד חלק א' עמוד רנו].}}}} | ||
''' | [[קובץ:בשם השם.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שמו וכינויו של היום כפי שנכתב על ידי הרבי בפתח דבר לקונטרס שיצא לאור בתאריך זה]] | ||
==בתורת החסידות== | |||
[[קובץ:למחרת יוהכ"פ.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר: פעם למחרת יוהכ"פ נכנסתי אל הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואשאל אותו: ומה עתה? ויענני: עתה ביחוד צריך לעשות תשובה (איצטער ערשט דארפן תשובה טאן). (מהקדמת לקונטרס צז "מחרת יום הכיפורים תשי"ב")]] | |||
מנהג חב"ד להקדים ולהתפלל ביום זה מעט יותר מוקדם, כדי לבטא את רצוננו להוסיף ב[[עבודת השם|עבודת ה']] לאחר עבודת ה[[תשובה]] ב[[יום הכיפורים|יום כיפור]]. | |||
[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] מבאר כי יום זה נקרא בשם 'גא-ט'ס נאמען', היות וב[[יום הכיפורים]] האדם מתעלה דרגה למעלה מדרגה עד שהוא עומד בדרגה של 'לפני [[הוי"ה (שם)|הוי']] תטהרו', למעלה מ[[הוי"ה (שם)|שם ה']], ובפרט לאחר אמירת 7 פעמים "ה' הוא האלוקים" בסיום [[תפילת נעילה]] שבכל פעם הוא מתעלה לדרגה גבוה יותר עד ששם [[הוי"ה (שם)|הוי']] לגביו הוא כמו שם [[אלקים|אלוקים]] שמעלים ומסתיר. ולכן היום שלאחר מכן נקרא בלשון העם שבחוצות 'גא-ט'ס נאמען', היות והוא למעלה מכל שם או דרגה{{הערה|שיחת מחרת יום הכיפורים תשמ"ט.}}. | |||
טעם נוסף ופשוט יותר לשם המיוחד של יום זה, הוא כיון שלאחר עשרה ימים שאמרנו 'המלך הקדוש' אנו חוזרים לומר את שמו של השם, 'הא-ל הקדוש', ובשל כך מכונה יום זה בשם 'שם השם'{{הערה|בשם [[הבעל שם טוב]], מובא בהערה ב[[ספר המנהגים]].}}. | |||
מבואר, שד׳ הימים בין [[יום הכיפורים|יום כיפור]] ל[[סוכות|חג הסוכות]] הם כנגד ד׳ אותיות שם [[הוי"ה (שם)|הוי׳]] , כלומר, שבכל יום מתגלה ומאירה אות אחת משם הוי׳ שבנפש, וביום זה מאירה ומתגלה בחי׳ אות י׳ דשם הוי׳ שבנפש, ומבואר שזהו אחד הביאורים לכך שיום זה נקרא בשם ה׳.{{הערה|אגרות־קודש מוהריי״צ' חלק א׳ עמ׳ קצ"ד, ובספר לשמע־אזן עמ׳ 145 (בשם כ״ק מוהריי״צ), הובא באוצר מנהגי חב"ד - אלול-תשרי - (מונדשיין יהושע) וש״נ.}} | |||
בנוגע לתוכן העבודה של יום זה, מסביר [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שלאחר שיהודי התעלה לכזו דרגה נעלית, הוא צריך להמשיך את העליות שהשיג ביום הכיפורים אל תוך ימי החול, שזוהי תכלית כל העבודה בחציו השני של חודש [[חודש תשרי|תשרי]] - להמשיך את הגילוי האלוקי אל תוך [[עולם העשייה הגשמי|העולם]], עד הקליטה בפנימיות ב[[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]]. | |||
==="עתה ביחוד צריך לעשות תשובה"=== | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר כי פעם נכנס לאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ביום זה ושאל אותו מה העבודה כעת, ונענה: "איצטער דארף מען [[תשובה]] טאן" [=עתה ביחוד צריך לעשות תשובה]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1226.htm אגרות קודש חלק ה' עמוד ד'] (נדפס גם בלקו"ש חלק י"ד ע' 400). וראה בנוסח אחר ב[http://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/5/1 סעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט].}}. [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] הסביר שמכך שארבעת הימים שבין [[יום הכיפורים]] ל[[סוכות]] הם ימי [[שמחה]], מובן, שעבודת ה[[תשובה]] צריכה להיעשות בשמחה{{הערה|אגרות קודש שם.}}. | |||
מאמר זה תמוה לכאורה, שהרי לאחר יום הכיפורים נקיים לחלוטין מעבירות - ועד ש[[בבא בן בוטא]], שהיה מביא בכל יום קרבן [[אשם תלוי]] כי חשש שמא חטא, לא הניחוהו חכמים להביא אשם ביום זה, שהרי יום הכיפורים כבר כיפר{{הערה|כריתות פרק ו משנה ג, ובמפרשי המשנה שם.}} - ומדוע זהו הזמן לעשות תשובה? | |||
ההסבר הוא, שדוקא לאחר שיהודי מתעלה לדרגות הגבוהות ביותר - הוא מרגיש שמדריגת [[עבודת השם|העבודה]] שקודם לכן הספיקה עבורו כעת נחשבת לחטא, ועליו לעשות תשובה, משום שכעת נדרשת ממנו דרגא גבוהה יותר{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק א' ע' 13. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59216&st=&pgnum=128&hilite= שיחת ש"פ האזינו תשמ"ב] באריכות. וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/10/111.htm שיחת ליל שמחת תורה תשח"י].}}. וכיון שתשובה אמיתית היא "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", לכן התשובה שאחרי יום כיפור נעלית באין ערוך על התשובה שעד אז (כולל - ביום כיפור ואפילו ב[[תפילת נעילה]]), ולכן דוקא אז הוא הזמן לעשות תשובה{{הערה|1=לקוטי שיחות שם. וראה גם ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/24/6/index.htm שיחת ש"פ האזינו תשי"ט] באריכות על מעלת התשובה של ימים אלו.}}. | |||
ענין זה מתבטא בכך שבימים אלו עוסקים בהכנות למצוות [[סוכות|חג הסוכות]] - עשיית ה[[סוכה]] ורכישת [[ארבעת המינים]] - כיון שבהכנה למצוה מתבטאת אהבה לה' עוד יותר מאשר במצוה עצמה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/47/58.htm שיחת ש"פ האזינו תשכ"ו].}}. | |||
===אמירת חסידות=== | |||
חלק מרבותינו נשיאינו נהגו לומר [[מאמר חסידות|מאמרי חסידות]] ביום זה, כך לדוגמה [[אדמו"ר האמצעי]] אמר בקביעות [[מאמר|מאמרים]] ביום זה, ואף אצל [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] אירע שהרבי אמר [[מאמר|מאמרי חסידות]] ביום זה. | |||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ד'רכ"ז - רב הונא בריה דמר זוטרא, נפטר. | *ב'תמ"ח (-1313 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - [[משה רבינו]] הקהיל את כל עם ישראל לאחר ירידתו מ[[הר סיני]]. | ||
*ד'רכ"ז - רב טביומי - מר בר רב אשי, ראש ישיבת סורא, נפטר. | *ד'רכ"ז (07/10/466 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רב הונא בריה דמר זוטרא, נפטר. | ||
*ד'תתצ"ג - רבינו יצחק הלוי משפיירא, | *ד'רכ"ז (07/10/466 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רב טביומי - מר בר רב אשי, ראש ישיבת [[סוראז|סורא]], נפטר. | ||
*ד'תתצ"ג (29/09/1132 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבינו יצחק הלוי משפיירא, מ[[בעלי התוספות]], נפטר. | |||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
*[[תקנ"ג]] - [[אדמו"ר הצמח צדק]] | ===אירועים=== | ||
*ה'[[תקנ"ג]] (27/09/1792 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - התקיים טקס ה[[הכנסה ל'חדר']] של [[אדמו"ר הצמח צדק]], על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]]. | |||
=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
*[[תשכ" | *ה'[[תשכ"ז]] (25/09/1966 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[חיים וולף]], שליח הרבי בירוחם. | ||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | |||
*ה'[[תשי"ז]] (16/09/1956 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב עזריאל שלום חיים ברוך לבקיבקר מחשובי חסידי חב"ד ב[[אודסה]], מסר את נפשו להרבצת [[תורה]] ו[[מצווה|מצוות]]. | |||
*ה'[[תשכ"ד]] (29/09/1963 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[לוי גרוסמן]], רב צפון [[תל אביב]] ומחבר הספר 'שם ושארית'. | |||
{{להיום יום|י"א|תשרי}} | |||
{{כיפור}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב יא]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש תשרי|ב יא]] | ||