משה רוזנבלט – הבדלי גרסאות

הרב '''משה רוזנבלט''' (מכונה גם: '''מאָשע דער חוזר''' או '''משה זעמבינער''') היה [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומראשי ה[[חוזר]]ים של [[מאמר]]י החסידות של [[אדמו"ר הרש"ב]].

נולד בעיירה החסידית [[ז'עמבין]] והתקרב לחסידות על ידי רב העיירה [[אברהם לנדא]] (אברהמק'ה ז'עבינער) והפך לתלמידו המובהק, שם גם התידד עם תלמיד מובהק נוסף של הרב לנדא, הרב [[שמואל גרונם אסתרמן]]. עם הקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים]] הראשונה בל[[ליובאוויטש]] התמנה ל[[משפיע]], והיה אחראי על חינוכם של תלמידי השכבה הבוגרת{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_15741_55.pdf נזכר בקונטרס עץ החיים] בתור אחד מהמשפיעים בישיבה.}}.

במקביל לתפקידו כ[[משפיע]], שימש גם כאחד מצוות ה'[[חוזר|חוזרים]]' על תורתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערה|בספר [[ליובאוויטש וחייליה (ספר)|ליובאוויטש וחייליה]] מסופר שתלמידי הישיבה לא היו סומכים על החזרה שלו, כי לא היה מדייק לחזור בדיוק בלשון בו [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר את המאמר.}}, והיה מופקד על התחלת הניגונים ב[[התוועדות|התוועדויות]] שהיו מתקיימות בחצרו{{הערה|כך מסופר בספר 'רשימות דברים' (חיטריק) בהוצאה החדשה בעמוד 273.}}.

מפאת הזמן הקצר, לא הספיקו לערוך לו את ההלוויה בערב שבת, והוא נשאר מונח כל השבת בחדר שני של בית הכנסת, כשתלמידיו עורכים סביבו משמרות של אמירת תהילים, וב[[מוצאי שבת]] נערכה הלוויה בהשתתפותם של [[אדמו"ר הרש"ב]] (שהלך לכבודו מרחק שתי רחובות{{הערה|רשימות הרב"ש מתאריך כ"ג שבט [[תרע"ה]].}}) ו[[אדמו"ר הריי"צ]] שהמשיך ללוות את מיטתו עד ל[[בית עלמין|בית העלמין]] ונשאר עד לאחר סיום הקבורה{{הערה|1= אודות פטירתו ראו בספר [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_23789_66.pdf זכרון לבני ישראל].}}.