חסיד (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(42 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''פרצוף''' הוא התכללות של ספירה או של כמה ספירות.
'''פרצוף''' בקבלה הינו ביטוי ל[[התכללות]] של ספירה אחת או מספר ספירות.


ישנם שלוש מדרגות שונות בבניה של ספירה: נקודה ספירה פרצוף. נקודה היא בחינת עשייה שבספירה, ספירה הוא הספירה השלימה מ[[אבי"ע]] שבה, פרצוף הוא קשר עשר ספירות וכל ספרה שלימה מ[[אבי"ע]].
ישנן שלוש מדרגות שונות בבניתה של ספירה: [[נקודה]], [[ספירה]], ובאופן המיטבי–פרצוף. "נקודה" הוא בחינת ה[[עשייה]] שבספירה. "ספירה" הוא הספירה השלימה המתלבשת ב[[אבי"ע]]. "פרצוף" הוא קשר עם [[עשר ספירות]] וכל ספירה שלימה מ[[אבי"ע]]. פרצוף המלכות, למשל, נבנה מחדש על ידי התפילה שבכל יום.<!-- דברי הרב אביחצירא ב'מחשוף הלבן' על פרשת ויקרא (א) -->
 
== הפרצופים ב[[עולם האצילות]] ==
=== ששה פרצופי אצילות ===
[[עולם האצילות]] מוכלל מששה פרצופים: [[עתיק יומין]] (ע"י), [[אריך אנפין]] (א"א), [[אבא]] ו[[אמא]] (ביחד - או"א), [[זעיר אנפין]] (ז"א) ו[[נוקבא]] דז"א (נוק').
 
פרצופי '''אריך אנפין''' ו'''עתיק יומין''' הם שני פרצופים המשויכים אל [[ספירת הכתר]]. פרצוף עתיק יומין, הוא פנימיות הכתר, נחשב לחלק האחרון במאציל, ולעומתו פרצוף אריך אנפין, חיצוניות הכתר, נחשב לראש ה[[נאצל]]ים.
 
פרצוף '''אבא''' הוא הפרצוף של [[ספירת החכמה]], ופרצוף '''אמא''' הוא הפרצוף של [[ספירת הבינה]].
 
פרצוף '''ז"א''' הוא הפרצוף של שש הספירות מ[[ספירת החסד|חסד]] עד [[ספירת היסוד|יסוד]], ופרצוף '''נוקבא''' הוא הפרצוף של [[ספירת המלכות]].
 
=== י"ב פרצופי אצילות ===
בפרטות נכלל כל פרצוף משני פרצופים:
 
''פרצוף עתיק יומין'' מתחלק לפרצופים '''עתיק יומין''' ו'''נוקבא דעתיק יומין'''. הזכר הוא החצי ה'''ימני''' של פרצוף עתיק הכללי והנקבה היא ''הצד השמאלי'' שלו{{הערה|אף על פי שהנקבה היא בצד שמאל, אין זה מעיד על אופי של דין בפרצוף נוקבא דעתיק יומין, וכמאמר הזהר: "לית שמאלא בהאי עתיקא סתימאה, כלא ימינא" (זהר חלק ג' דקכ"ט ע"א).}}.
 
''פרצוף אריך אנפין'' מתחלק לפרצופים '''אריך אנפין''' ו'''נוקבא דאריך אנפין'''. הזכר הוא ''הצד הקדמי'' של פרצוף אריך הכללי, הפנים, והנקבה היא ''הצד האחורי'' שלו.
 
הפרצופים [[אבא]] ו[[אמא]] מתפרטים לארבעה פרצופים: '''אבא עילאה''', '''אמא עילאה''', '''[[ישראל סבא]]''' ו'''[[תבונה]]'''. חלוקת פרצופי או"א לשני פרצופים (כל אחד) היא שהפרצופים העליונים הם ה[[ג"ר]] של או"א הכלליים, והפרצופים התחתונים הם ה[[ז"ת]] שלהם. בחלק מהמקומות בקבלה ובחסידות מבואר שפרצוף אבא מתחלק לפרצופים '''אבא עילאה''' ו'''אמא עילאה''' ופרצוף אמא מתחלק לפרצופים '''[[ישראל סבא]]''' ו'''[[תבונה]]'''. במקומות אחרים מבוארת חלוקה אחרת, שפרצוף אבא מתחלק לפרצופים '''אבא עילאה''' ו'''[[ישראל סבא]]''', ואילו פרצוף אמא מתחלק לפרצופים '''אמא עילאה''' ו'''[[תבונה]]'''.
 
פרצוף ז"א נפרט לפרצופים '''ישראל''' ו'''לאה'''. על שם פרצוף "[[פרצוף ישראל|ישראל]]" נקראו ישראל "בני־ישראל", וכמו שכתב "בנים אתם להוי' אלקיכם"{{הערה|דברים יד, א.}}, ועל שמו נושאת [[ספירת המלכות]] בשם [[כנסת ישראל]].
 
פרצוף הנוקבא נפרט לפרצופים '''יעקב''' ו'''רחל'''. פרצוף הנוקבא מהוה את פרצוף המלכות, ושני הפרצופים המרכיבים אותו הן הם שני רכיבים שב[[דיבור]] - "מלכות פה"{{הערה|מתוך "[[פתח אליהו]]", הקדמה ל[[תיקוני זוהר|תקו"ז]].}}. לאור זאת, יעקב מהוה את ה[[קול]] ככתוב "הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב"{{הערה|בראשית כז, כב.}}, ורחל היא חיתוך האותיות - הדיבור{{הערה|גלות ה[[שכינה]] היא העלמת הדיבור העליון, ועליה נאמר "וכ'''רחל''' לפני גזזיה נאלמה" (ישעיהו נג, ז).}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[אריך אנפין]]
*[[אריך אנפין]]
*[[זעיר אנפין]]
*[[זעיר אנפין]]
*[[עתיק יומין]]
==לקריאה נוספת==
*'''תורת הפרצופים (א)''', בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 114
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
[[קטגוריה:ספירות]]
[[קטגוריה:עולמות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]