בכל דרכיך דעהו – הבדלי גרסאות

חבדפד770 (שיחה | תרומות)
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
"'''בכל דרכיך דעהו'''"{{הערה|משלי ג, ו}} הוא אחד מיסודות [[עבודת ה']] וה[[חסידות]]. ענינו, שכיוון ש[[הקב"ה]] מצוי בכל מקום, הרי שבכל דבר שאדם עושה עליו לכוון לעשותו לשם ה'. מבואר שגם לאחר ה[[תפילה]], כאשר אדם עוסק בצרכיו, יהיה "בכל דרכיך דעהו", שימשיך גם בדרכיו את ההתקשרות באלקות שבשעת התפילה.
"'''בכל דרכיך דעהו'''"{{הערה|משלי ג, ו}} הוא אחד מיסודות [[עבודת ה']] וה[[חסידות]]. ענינו, שכיוון ש[[הקב"ה]] מצוי בכל מקום, הרי שבכל דבר שאדם עושה עליו לכוון לעשותו לשם ה'. מבואר שגם לאחר ה[[תפילה]], כאשר אדם עוסק בצרכיו, יהיה "בכל דרכיך דעהו", שימשיך גם בדרכיו את ההתקשרות ב[[אלוקות|אלקות]] שבשעת ה[[תפילה]].


== פירוש הפסוק ==
== פירוש הפסוק ==
שורה 20: שורה 20:


== עוד ==
== עוד ==
{{לפשט}}
[[אדמו"ר הזקן]] אמר ל[[צמח צדק]]{{הערה|ב[[ו' אלול]] [[תקס"ד]], יום שני לפרשת כי תצא, כשהיה ה[[צמח צדק]] ב[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הזקן]]}}, כי בשבת [[פרשת תבוא]] [[תקכ"ח]] אמר [[המגיד ממעזריטש]] [[תורה]] על הפסוק "ושבת עד [[הוי"ה]] [[אלוקיך]]". תוכן התורה הוא ביאור על כך שעבודת ה[[תשובה]] צריכה להיות גבוהה כל כך, עד שדרגת '[[הוי"ה]]', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', [[אלהי"ם|אלוקים]] ב[[גמטריא]] ה[[טבע]]. כלומר: שהאור האלוקי שלמעלה מהעולם, יומשך ויאיר בתוך העולם.
ב[[יחידות]] ה[[צמח צדק]] אצל [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] ב' תצא ב[[ו' באלול|שישי באלול]] [[תקס"ד]] סיפר לו רבינו: שבת [[פרשת תבוא]] [[תקכ"ח]] אמר [[המגיד ממעזריטש|מורי ורבי]] [[תורה]], והתחלתה: "ושבת עד [[הוי"ה]] [[אלוקיך]]", וביאר כי עבודת ה[[תשובה]] צריכה להיות עד אשר '[[הוי"ה]]', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', [[אלהי"ם|אלוקים]] ב[[גמטריא]] ה[[טבע]], "בראשית ברא אלקים".


כל ה[[חבריא קדישא]] היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרב הצדיק [[רבי משולם זוסיא מאניפולי]] אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת [[תשובה]] כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות:
כל ה[[חבריא קדישא]] היו בהתעוררות גדולה מתורה זו. ר' [[משולם זושא מאניפולי]] אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת [[תשובה]] כזו. לכן יחלק את העבודה לחלקים, על פי ראשי תיבות של המילה "[[תשובה]]":


'''ת''', "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך". '''ש''', "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד". '''ו''', "[[ואהבת לרעך כמוך]]". '''ב''', "[[בכל דרכיך דעהו]]". '''ה''', "הצנע לכת עם אלוקיך"{{הערה|[[תבנית:היום יום/ג' תשרי|היום יום ג' תשרי]].}}.
'''ת''', "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך".


ביאור עבודה זו של "בכל דרכיך דעהו" - היא, [[אדם (יהודי)|האדם]] השׁם [[לב|לבו]] [[דעת|ודעתו]] על כל הנעשה עמו ומסביב לו, רואה הוא [[אלוקות]] במוחש, וכמו שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] ביתרון ה[[בעלי עסקים]] על ה[[יושבי אהל]] בענין ראיית אלקות במוחש. עבודת ה[[תשובה]] הבאה בראיית [[השגחה פרטית]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/ז' תשרי|היום יום ז' תשרי]].}}.
'''ש''', "[[שויתי הוי"ה לנגדי תמיד]]".
 
'''ו''', "[[ואהבת לרעך כמוך]]".
 
'''ב''', "[[בכל דרכיך דעהו]]".
 
'''ה''', "הצנע לכת עם אלוקיך"{{הערה|[[תבנית:היום יום/ג' תשרי|היום יום ג' תשרי]].}}.
 
משמעות ה[[עבודת השם|עבודה]] של "בכל דרכיך דעהו" היא, ש[[יהודי]] ששם לב שקרה עימו או סביבו דבר כל שהוא, רואה הוא בכך [[אלוקות]] במוחש. שברור לו שדבר זה לא אירע סתם, והוא רואה בכך את ה[[השגחה פרטית]] שיש במקרה זה. בדומה לכך אמר [[אדמו"ר האמצעי]] שיש יתרון אצל [[בעלי עסקים]], שאין אצל מי שלומד תורה כל חייו. כי בזמן עיסוק עם אנשים, רואים אלוקות במוחש יותר מאשר בזמן לימוד. מהתבוננות זו בהשגחה פרטית, מגיעה עבודת ה[[תשובה]], המקרבת את ה[[יהודי]] לה', וגורמת שכל מעשיו יהיו חלק ממצוות [[ידיעת ה']] {{הערה|[[תבנית:היום יום/ז' תשרי|היום יום ז' תשרי]].}}.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==