כתיבה לרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:פדיון.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[הרבי]] קורא "[[פדיון נפש]]" ב[[האוהל|אוהל]] [[הרבי הריי"צ]]]]
-'''כתיבה לרבי''' אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ה[[התקשרות]] בין רבי ל[[חסיד]], בה מודיעים ל[[רבי]] על מצב הכותב ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]], מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות.
+'''כתיבה לרבי''' היא אבן נדבך ויסוד חשוב בצורת ה[[התקשרות]] בין רבי ל[[חסיד]], בה מודיעים ל[[רבי]] על מצב הכותב ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]], מבשרים בשורות טובות, שואלים שאלות ואף מבקשים ברכות.
 ==כתיבה לרבי==
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
 לא אחת מתייחס הרבי בתשובותיו לנכתב 'בין השיטין' במכתבו של הפונה - כמו, למשל, באגרת מ[[כ"ט תמוז]] [[תשי"ג]], "נהניתי ממה שבין השיטין של מכתבו ניכר...". וכן ב'יחידות' בשנת [[תשל"ו]]: "קיבלתי את כל מכתביך, קראתי אותם, וקראתי גם מה שכתבת בין השיטין..."{{הערה|'משבחי רבי' עמ' 100.}}.
+הרבי ביקש פעמים רבות שיכתבו לו באריכות מבלי לקצר ומבלי לכסות, והביע שביעות רצון כאשר כתבו לו בתדירות ובהרחבה{{הערה|1=ראו לדוגמא: "[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121196 כל מה שמאריך יותר בכתובים הרי זה משובח, ובודאי גם להבא יעשה כזה]", ממכתב לרב שמעון יעקובוביץ ז' אלול תשי"ד.}}, ואף ביאר שעצם הכתיבה מעוררת לפעולה.
+אבל, ראה שיחת ר”ח כסלו תשמ”ט ע”ד רבוי הכתיבה הבלתי-רצויה לרבי מלך המשיח.
 ==סוגי הכתיבה השונים==
@@ שורה 44: / שורה 48: @@
 {{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}
-כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]] ו[[יום הילולא|יום ההילולא]]. שלא כמו במכתב וכיוצא בזה, לפ"נ יש נוסח קבוע והוא: "פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר]] שליט"א [[מלך המשיח]], אנא לעורר רחמים רבים (יש שהוסיפו "ממקור הרחמים והחסדים האמיתים" או "ממקור הרחמים והסליחות" אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות {{הערה|[[תורת מנחם]] תש"י עמ' 34, ראה בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}} על [[נרנח"י]] של (השם הפרטי ושם האם)", ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.
+כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב [[ראש השנה]] ו[[יום הילולא|יום ההילולא]]. שלא כמו במכתב וכיוצא בזה, לפ"נ יש נוסח קבוע והוא: "פ"נ, לכ"ק [[אדמו"ר]], אנא לעורר רחמים רבים (יש שהוסיפו "ממקור הרחמים והחסדים האמיתים" או "ממקור הרחמים והסליחות" אולם הרבי הורה שלא לנהוג כן, כי אין זה מן הראוי לתת לרבי הסבר מפורט מאיפה להמשיך את ההמשכות {{הערה|[[תורת מנחם]] תש"י עמ' 34, ראו בספר ר' שלמה חיים ח"ב עמ' 665}} על [[נרנח"י]] של (השם הפרטי ושם האם)", ומוסיפים בקצרה בקשה לברכות מיוחדות.
 === מכתב ===
@@ שורה 61: / שורה 65: @@
 התבטאויות על הכתיבה "בקיצור הכי נמרץ" מצויות לרוב באגרותיו, והרבי מבקש עוד ועוד שיכתבו לו בפירוט ובהרחבה עד כדי כך ש"כל המפרט הרי זה משובח"{{הערה|[[כ"ו כסלו]] [[תשי"ט]].}}...
+עם זאת, כאשר מנהלי מוסדות חב"ד באירופה דיווחו לרבי כי בכוונתם לקבוע שכל תלמיד יתחייב לכתוב לרבי דו"ח תקופתי עם העתק להנהלת המוסד, השיב הרבי בשלילה, כיון שהדבר עלול להפחית ממידת המחוייבות שירגיש הצוות החינוכי כלפי התלמידים{{הערה|תצלום המענה לרב נחמן סודאק, הרב שמואל אזימוב, הרב גרשון מענדל גרליק והרב שמואל אזימוב: "מבטל בפועל האחריות דההנהלה . . היפך הוראות נישאינו...", נדפס עם הפיענוח בשבועון כפר חב"ד 1948 עמוד 13.}}.
 === בשורות טובות ו"צרות חסידים"===
@@ שורה 102: / שורה 108: @@
 לאחר פטירתו של הרב רודשטיין בשנת [[תשכ"ח]] צומצם בהדרגה היקף השימוש במענה בצורה מכתב בעוד והשימוש ב[[מענות קודש]] ב[[כתב יד קודש|כתב ידו של הרבי]] הלך ונעשה רחב יותר, עד שלקראת שנות המ"מים כמעט ולא נשלחו מכתבים שאינם מברקי ברכה לחגים או איחולים לאירועים. גם המכתבים שכן נשלחו מאז פטירת הרב רודשטיין - לא היה הרבי מכתיב את נוסח המכתב ל[[מזכירות|מזכיר]] שהיה אחראי על הקלדתו, אלא היה כותב את נוסח התשובה על גבי מכתבו של השואל, כשהמזכיר מקליד את תוכן התשובה במכתב, או במדה והתשובה קצרה היה מראה את נוסח התשובה לכותב או מטלפן אליו כשהוא מקריא את נוסח התשובה.
+עם זאת, הרבי הבהיר מספר פעמים שאת כל המכתבים הוא פותח בעצמו{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117615 אל הרה"ח נפתלי גלוסקין בבני ברק. בפתח מכתבו מתייחס הרבי לחשש שהביע מכותבו שמא מכתביו אינם נמסרים לרבי, ומשיב: "אין לחשש זה יסוד במציאות, כיון שכל המכתבים באים לידי, ואני הוא הפותחם"].}}, וכאשר הציעו לרבי להיעזר במכונה הפותחת את המכתבים, שלל זאת הרבי, ואף לאחר שהראו לו תמונה שחמיו, [[אדמו"ר הריי"צ]] השתמש במכונה כזו, השיב הרבי שלחותנו היו כתפיים רחבות, אך כאשר שולחים אליו עליו לפתוח את המכתבים בעצמו{{הערה|1=כפר חב"ד גליון 1921 עמוד 50.}}.
 הרבי הבהיר מספר פעמים, כי אין להמתין לקבלת תשובה ממנו בכתב או בטלפון, וכי הוא מודיע באופן כללי כי יזכיר את הפניות במכתבים ויתפלל עליהן ב[[אוהל]] (בלשון המפורסמת בה השתמש הרבי: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}).
-לעתים התבטא הרבי, כי תשובותיו כלולות ומרומזות בתוכן ה[[מכתב כללי]] אותו שלח בצורה פומבית לכל יהודי{{הערה|ראה למשל במכתב זה: '''ובמש"כ [=ובמה שכתב] שאיני כותב (עונה) לו כו' - כו"כ פעמים בשנה כתבתי לו (וכן לזוגתו תחי') ובארוכה באמצעות המכתבים שהתחלתם "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" שכו"כ מהם הגיעו אליהם (וקויתי שיגיע כפי' הלקו"ת ר"פ שמיני) והמצו"ב בכללם - ואף פעם לא הגעתני ידיעה מהם בתוכן מכתבי אלו. וכששאלתי מן הצד - המענה גם כן "אין ידוע"''' ([http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:מכתבים_כלליים.jpg צילום המכתב]).}}.
+לעתים התבטא הרבי, כי תשובותיו כלולות ומרומזות בתוכן ה[[מכתב כללי]] אותו שלח בצורה פומבית לכל יהודי{{הערה|ראה למשל במכתב זה: {{ציטוטון|1=ובמש"כ [=ובמה שכתב] שאיני כותב (עונה) לו כו' - כו"כ פעמים בשנה כתבתי לו (וכן לזוגתו תחי') ובארוכה באמצעות המכתבים שהתחלתם "אל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם" שכו"כ מהם הגיעו אליהם (וקויתי שיגיע כפי' הלקו"ת ר"פ שמיני) והמצו"ב בכללם - ואף פעם לא הגעתני ידיעה מהם בתוכן מכתבי אלו. וכששאלתי מן הצד - המענה גם כן "אין ידוע"}} ([[:קובץ:מכתבים כלליים.jpg|צילום המכתב]]).}}.
 מכתביו של הרבי מודפסים בסדרת [[אגרות קודש]], וה'מענות' מודפסים בין היתר בסדרת [[ליקוט מענות קודש]].
@@ שורה 124: / שורה 132: @@
 כיום, ב[[נצחיות חייו של הרבי|תקופה שלאחר ג' תמוז]] בה לא רואים את הרבי, נוהגים ה[[חסיד]]ים וה[[יהודי]]ם לכתוב לרבי ולקבל את עצתו וברכתו, באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], הכתיבה מתבצעת על ידי כתיבת הפ"נ, הבקשה או השאלה על דף חלק, [[ציור פני הרבי]] והכנסת המכתב לאחד מספרי ה"[[אגרות קודש]]". במכתביו של הרבי שבמקום האקראי בו הוכנס הדף, רואה הכותב את תשובת הרבי למכתבו. נהוג לקבל לפני הכתיבה לרבי [[החלטה טובה]].
-עם זאת, ישנם חסידים מעטים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם{{מקור}}. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט].}}.
+עם זאת, ישנם חסידים שאינם רואים הנהגה זו בעין יפה, וטוענים כי אין צורך להעניק לרבי שיטות איך לתת לחסידים תשובות למצוקותיהם והתלבטויותיהם. חיזוק לטענה זו מוצאים הם במכתב מהתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], בה מורה הרבי לשלוח שאלה ל[[האוהל|ציון הרבי הריי"צ]], והרבי ימצא את הדרך לענות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/579.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקעט].}}.
 כמו כן, ישנם המסתייגים משימוש רווח בספרי האגרות קודש לקבלת תשובות מהרבי, בטענה שהרבי בעצמו הפנה דברים אלו לשני רבנים, שני רופאים או שני יועצים לפי הצורך{{הערה|שיחת חמשה עשר בשבט, ועוד.}}, ולכן יש לכתוב בעיקר לצורך בקשת ברכה.
+==ראו גם==
+*[[מכתב לרבי (ניגון)]]
 ==קישורים חיצונים==