שלמה אהרון קזרנובסקי – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
לוח אור זרוע (שיחה | תרומות) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בשנת [[תש"ב]] התעסק בקניית חלקת חב"ד בבית החיים מונטיפיורי (לאחר פטירת הרבנית שטערנא שרה, אשת אדמו"ר מהורש"ב נ"ע). | בשנת [[תש"ב]] התעסק בקניית חלקת חב"ד בבית החיים מונטיפיורי (לאחר פטירת הרבנית שטערנא שרה, אשת אדמו"ר מהורש"ב נ"ע). | ||
ב[[י"א ניסן]] [[תש"ט]], נכנס ל[[יחידות]] אל אדמו"ר הריי"צ, בה דיבר עמו משך זמן<ref> | ב[[י"א ניסן]] [[תש"ט]], נכנס ל[[יחידות]] אל אדמו"ר הריי"צ, בה דיבר עמו משך זמן<ref>[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=225 ספר המאמרים תש"ט עמ' 142. מהדורת תשמ"ו.] {{הב}} </ref>. באותו יום התפרסמה השיחה -בקונטרס לחג הפסח תש"ט, שתאריכו י"א ניסן, בעילום שם האדם שנכנס אז ליחידות. היו ששיערו שיחידות זו היתה עם [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], במיוחד, שבשיחה זו הופיע קטע שמיימי, שכותרתו היא ,,א מקובל'דיקער ווארט"<ref>קטע זה נדפס גם ב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] בהוצאות החדשות, (ההוצאה הראשונה (תש"ו), היתה שלוש שנים לפני המועד בו התקיימה היחידות) דבור המתחיל מצה.</ref> העוסק בכך שמצה שמורה היא מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא. וכיוון שבקטע זה נאמר שנקודה זו נמסרה מרבי לרבי, סברו החסידים שהשיחה נאמרה לרבי<ref>כך נדפס בריבוי מקומות, לדוגמה: [[ימי מלך]]{{מקור|באיזה כרך ובאיזה גליון?}}, [[התקשרות (גליון)|התקשרות]]{{מקור|באיזה גליון?}}.</ref>. מספר שנים לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], התפרסם{{מקור|היכן?}} בשמו של [[מזכיר]] הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]], שהיחידות התקיימה עם הרב שלמה אהרן קזרנובסקי. בעקבות עדותו, פרט זה צויין בספר השיחות תש"ט, ללא ציון מקור. | ||
בתחלת תקופת נשיאות [[הרבי]], התעסק בחיפוש ורכישת בית ל[[פרזידנט 1304|דירה עבור הרבי והרבנית]], עד שנקנה הבית בפרזידנט. | בתחלת תקופת נשיאות [[הרבי]], התעסק בחיפוש ורכישת בית ל[[פרזידנט 1304|דירה עבור הרבי והרבנית]], עד שנקנה הבית בפרזידנט. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
על מצבתו: "עסק במרץ בעד מוסדות חב"ד באה"ק, ומנוטעי כרם חב"ד בארה"ב, מקורב ופעל רבות בעד בית חיינו, וחיבה יתירה נודעת לו מנשיאינו, כהן בקודש על משמרתו ברבנות יותר מיובל שנים, הרביץ תורה וחסידות וקירב לבבות בפרט בין הנוער ליהדות עד יומו האחרון". | על מצבתו: "עסק במרץ בעד מוסדות חב"ד באה"ק, ומנוטעי כרם חב"ד בארה"ב, מקורב ופעל רבות בעד בית חיינו, וחיבה יתירה נודעת לו מנשיאינו, כהן בקודש על משמרתו ברבנות יותר מיובל שנים, הרביץ תורה וחסידות וקירב לבבות בפרט בין הנוער ליהדות עד יומו האחרון". | ||
חסידים מספרים, ש[[פרשת הספרים]] החלה בעקבות פטירתו: ידוע<ref>שיחות י"ב תמוז והתוועדויות שלאחרי זה תשמ"ה.</ref> שאחת הטענות המרכזיות שטען [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] שעל הספרים להשאר בספרי' ולא להתחלק בירושה הינן, שהספרים אינם שייכים לאדמו"ר הריי"צ, כיוון שאת הבעלות על הספרי' העביר -כאשר ניצל מאירופה- לאגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, במסמכים רשמיים. בין יתר התשובות שהשיבו על טענה זו הצד שכנגד, היתה האמירה כי ,,אגודת חסידי חב"ד אינה כלום" [ח"ו], כיוון שזהו ארגון עם יושב ראש בלבד, ללא אף חברי הנהלה, כיוון שכאשר נפטר האחרון -ר' שלמה אהרן- לא מונה תחתיו אף אחד<ref>שזה הסיבה גם לכך שעד שנפטר ר' שלמה אהרן לא השתמשו הללו בריבוי הטעמים שהי' להם לגניבה.</ref>. | |||
ובהמשך לזה, בראש חודש תמוז כינס הרבי את זקני החסידים [ביניהם: [[שניאור זלמן גוראריה|ר' שניאור זלמן גורארי']], ר' דוד ראסקין ועוד] ומינה אותם להיות חברי ועד הנהלת אגודת חסידי חב"ד, והודיע שבי"ב תמוז יספר בהתוועדות לכל הציבור על הפרשה. | |||
זוגתו מרת חי' פריידא נפטרה ב[[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]. | זוגתו מרת חי' פריידא נפטרה ב[[י"א בניסן]] [[תשמ"ז]]. | ||