ארבעה זוגות תפילין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
-'''ארבעה זוגות תפילין''' הוא כינוי לארבע השיטות בסידור הפרשיות בתפילין: [[רש"י]], [[ר"ת]], [[שימושא רבא]] ו[[ראב"ד]].
+'''ארבעה זוגות תפילין''' הוא כינוי לארבע השיטות בסידור הפרשיות בתפילין: [[רש"י]], [[רבינו תם|ר"ת]], [[שימושא רבא]] ו[[ראב"ד]].
 ==רקע==
-ישנן ארבע שיטות בסידור הפרשיות ב[[תפילין]] של ראש - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא. בפועל, נפסקה ההלכה המקובלת כשיטת רש"י, והן התפילין שאותן מניחים כל ישראל. יש המהדרים להניח בנוסף לכך גם [[תפילין דרבינו תם|תפילין כשיטת רבינו תם]], ו[[הרבי]] הורה כך לכלל חסידי חב"ד. יחידי סגולה נוהגים להניח גם תפילין כשיטת הראב"ד והשימושא רבה, שמדרגתם הרוחנית גבוהה ונדרשת זהירות מיוחדת עבור הנחתם, ובסך הכל - ארבעה זוגות תפילין. כך הוא מנהגם של רבותינו נשיאנו. בגאולה יניחו כל ישראל ארבעה זוגות תפילין{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת תרומה ה'תשנ"ב (שיחות קודש תשנ"ב, ח"ב, ע' 708, בלתי מוגה): "שלמות הענין דשעבוד הלב והמוח תהיה בגאולה האמיתית והשלמה דווקא. ונוסף להשלמוּת בכוונת המצווה, הרי גם קיום מצוות תפילין יהיה אז בשלמות - "כמצוות רצונך", כיון שאז יניחו כל בני ישראל ב' זוגות תפילין, ויתירה מזו - ד' זוגות תפילין, ראב"ד ושימושא רבא, ר"ת ורש"י".}}.
+ישנן ארבע שיטות בסידור הפרשיות ב[[תפילין]] של ראש - שיטת [[רש"י]], שיטת [[רבינו תם]], שיטת [[הראב"ד]] ושיטת השימושא רבא. בפועל, נפסקה ההלכה המקובלת כשיטת רש"י, והן התפילין שאותן מניחים כל ישראל. יש המהדרים להניח בנוסף לכך גם [[תפילין דרבינו תם|תפילין כשיטת רבינו תם]], ו[[הרבי]] הורה כך לכלל חסידי חב"ד. יחידי סגולה נוהגים להניח גם תפילין כשיטת הראב"ד והשימושא רבא, שמדרגתם הרוחנית גבוהה ונדרשת זהירות מיוחדת עבור הנחתם. וגם רבותינו נשיאנו נוהגים להניח. בגאולה יניחו כל ישראל ארבעה זוגות תפילין{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת תרומה ה'תשנ"ב (שיחות קודש תשנ"ב, ח"ב, ע' 708, בלתי מוגה): "שלמות הענין דשעבוד הלב והמוח תהיה בגאולה האמיתית והשלמה דווקא. ונוסף להשלמוּת בכוונת המצווה, הרי גם קיום מצוות תפילין יהיה אז בשלמות - "כמצוות רצונך", כיון שאז יניחו כל בני ישראל ב' זוגות תפילין, ויתירה מזו - ד' זוגות תפילין, ראב"ד ושימושא רבא, ר"ת ורש"י".}}.
 ===התפילין===
 {{ערך מורחב|תפילין}}
@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 ===שיטת [[תפילין רבינו תם|רבינו תם]]===
-סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, '''מימין הקורא.''' לשיטת ר"ת הפירוש "קדש והיה כי יביאך מימין", הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, "שמע והי' אם שמוע משמאל", הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין. ר"ת מוכיח את דבריו מהגמרא במסכת מנחות.<ref>מנחות צח ע"ב.</ref>
+סדר הפרשיות הינו מן החוץ אל הפנים כלומר סדר הפרשיות הוא: קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, '''מימין הקורא.''' לשיטת ר"ת הפירוש "קדש והיה כי יביאך מימין", הוא שמסדרים את קדש ווהי' מימין לשמאל, "שמע והי' אם שמוע משמאל", הכוונה שמסדרים אותם משמאל לימין. ר"ת מוכיח את דבריו מהגמרא במסכת מנחות.{{הערה|מנחות צח ע"ב.}}
 הסימן שמשתמשים בו פעמים רבות לסדר הפרשיות לשיטת רבינו תם (וראב"ד) הוא{{הערה|סימנים אלו קדומים ביותר ומופיעים לדוגמה בזהר (רע"מ פרשת פנחס רנ"ח א, הקדמה לתוק"ז דף ט' ע"א וע"ב, זהר חדש-תיקונים כרך ב' דף סט ע"ב) ובשו"ע אדמוה"ז (הלכות תפילין לד ג), בזהר מבואר גם העניין של "הוויות באמצע" בפנימיות העניינים שמורה על סדר נעלה באותיות שם הוי' עיין שם}} "הוויות באמצע" כלומר פרשיות "והיה אם שמוע", ו"והי' כי יביאך" הם באמצע. וכן יש סימן ב"שיני"ן" – שפרשיות '''ש'''מע וקד'''ש''' מופיעות בסמיכות ל"שיני"ם" שבולטים על גבי תפילין ששל ראש.
@@ שורה 59: / שורה 59: @@
 ===שיטת השימושא רבא===
-דעת{{הערה|בחיבור "שימושא רבא" המופיע ברא"ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין}} השמושא רבא{{הערה|מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות. יש אומרים שהוא רב שר שלום גאון.}} היא שסדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה ( קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אמנם ישנה מחלוקת האם שיטתו היא 'מימין הקורא' או 'מימין המניח'. התוס', הגהות מיימוניות, ספר התרומה, המרדכי , הבית יוסף ועוד למדו ששיטתו היא כרש"י לגמרי, אך בשו"ת רמ"ע מפאנו, מצת שמורים, משמרת שלום אות חיים כתבו ששיטתו היא 'מימין המניח', וכן היא שיטתו של הרבי{{הערה|ראה לדוגמה אג"ק חי"א ע' שסא, חי"ד ע' שפא}}, כמו כן נחלקו בשיטת האריז"ל: עולת תמיד, משנת חסידים, סידור האריז"ל (להר"ר שבתי) הרמ"ז (בלחמי תודה), אות חיים והבן איש חי סוברים שדעת האר"י היא ששמושא רבא הינו כרש"י ממש, לעומתם הרמ"ע מפאנו, מצת שמורים, לחמי תודה, משמרת שלום, הרמ"ז כפי שנלמד על ידי האות חיים, ואשכבתא דרבי סוברים שדעת האריז"ל בשמושא רבא היא "מימין המניח".
+דעת{{הערה|בחיבור "שימושא רבא" המופיע ברא"ש במס' מנחות בסוף הלכות תפילין}} השמושא רבא{{הערה|מחברו עדיין לא ידוע לנו, אם כי רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות. יש אומרים שהוא רב שר שלום גאון.}} היא שסדר הפרשיות הינו מן הפנים אל החוץ - דהיינו הסדר הוא כפי סדרם בתורה ( קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), אמנם ישנה מחלוקת האם שיטתו היא 'מימין הקורא' או 'מימין המניח'. התוס', הגהות מיימוניות, ספר התרומה, המרדכי , הבית יוסף ועוד למדו ששיטתו היא כרש"י לגמרי, אך בשו"ת רמ"ע מפאנו, מצת שמורים, משמרת שלום אות חיים כתבו ששיטתו היא 'מימין המניח', וכן היא שיטתו של הרבי{{הערה|ראו לדוגמה אג"ק חי"א ע' שסא, חי"ד ע' שפא}}, כמו כן נחלקו בשיטת האריז"ל: עולת תמיד, משנת חסידים, סידור האריז"ל (להר"ר שבתי) הרמ"ז (בלחמי תודה), אות חיים והבן איש חי סוברים שדעת האר"י היא ששמושא רבא הינו כרש"י ממש, לעומתם הרמ"ע מפאנו, מצת שמורים, לחמי תודה, משמרת שלום, הרמ"ז כפי שנלמד על ידי האות חיים, ואשכבתא דרבי סוברים שדעת האריז"ל בשמושא רבא היא "מימין המניח".
 ישנם חידושים נוספים בתפילין לפי שיטת השימושא רבא: א. בתגין – שלפי שיטתו מתייגים אותיות נוספות (אפילו מאותיות 'מלאכ"ת סופ"ר'), ומוסיפים תגין (יותר מ3 תגין לאותיות 'שעטנ"ז ג"ץ', ויותר מתג 1 לאותיות בד"ק חי"ה). ב. גודל התפילין צריך להיות "אצבעיים על אצבעיים" (=4 ס"מ על 4 ס"מ).
@@ שורה 74: / שורה 74: @@
 *'''תפילין דר"ת''' - [[מוחין דאבא]] - מוחין הנמשכים ל[[ז"א]] מספירת החכמה דאצילות{{הערה|[[פרי עץ חיים]] שער התפילין פרק ט', דרך מצוותיך מצוות תפילין ע' י"ז}}.
 *'''תפילין דשמו"ר''' - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[אריך אנפין]].
-*תפילין דראב"ד - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[עתיק יומין]]{{הערה|בלקו"ש חלק ב' ע' 507 הרבי כותב ששמו"ר וראב"ד הם כתר. ומציין לעמק המלך (שער קריית ארבע פרק ס"ח) שכותב: "והתפילין השלישית הם תפילין של אריך שמשיג זעיר אנפין וזהו סברת בעל שמושא רבא". ומוסיף שם הרבי: "ואולי אפשר לומר:עתיק ואריך". ובפשטות הכוונה ששמו"ר הינם בחי' אריך, וראב"ד הינם בחי' עתיק}}.
+*'''תפילין דראב"ד''' - משמע משיחה של הרבי שדרגתם [[עתיק יומין]]{{הערה|בלקו"ש חלק ב' ע' 507 הרבי כותב ששמו"ר וראב"ד הם כתר. ומציין לעמק המלך (שער קריית ארבע פרק ס"ח) שכותב: "והתפילין השלישית הם תפילין של אריך שמשיג זעיר אנפין וזהו סברת בעל שמושא רבא". ומוסיף שם הרבי: "ואולי אפשר לומר:עתיק ואריך". ובפשטות הכוונה ששמו"ר הינם בחי' אריך, וראב"ד הינם בחי' עתיק}}.
 ===ארבעה אופני המשכת שם הוי'===
-פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם הוי', פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי"ט ע"ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י"ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם הוי'{{הערה|ראה סידור עם דא"ח שער התפילין (ע' 14) ועוד}}. אמנם בהמשכת שם הוי' ישנם כמה אופנים לפי אופן הצירוף של שם הוי', המתבטאים בארבעת זוגות התפילין:
+פרשיות התפילין מקבילות ל[[הוי']]: פרשת קדש לי כנגד אות י' דשם [[הוי'|הוי',]] פרשת והי' כי יביאך כנגד אות ה' ראשונה דשם הוי', פרשת שמע כנגד אות ו' דשם הוי', ופרשת והיה אם שמוע כנגד אות ה' דשם הוי'{{הערה|זהר משפטים קי"ט ע"ב. וראה גם הקדמת הזהר בראשית י"ג ב. זהר פרשת פנחס רנב, ב}}. נמצא שעל ידי הנחת תפילין האדם ממשיך את שם הוי'{{הערה|ראה סידור עם דא"ח שער התפילין (ע' 14) ועוד}}. אמנם בהמשכת שם הוי' ישנם כמה אופנים לפי אופן הצירוף של שם הוי', המתבטאים בארבעת זוגות התפילין:
 '''תפילין דרש"י''' - צירוף שם הוי' באופן של י-ה-ו-ה. סדר הפרשיות בתפילין דרש"י הינם כסדרן בתורה ולכן גם המשכת שם הוי' בהם הוא בצירוף הרגיל בו אותיות שם הוי' הם כסדרן. סדר זה מבטא את הסדר הרגיל בכל השפעה אלוקית של צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|ראה המשך תרס"ו ע' ט}}. ומכיוון שזהו הסדר הרגיל בהשתלשלות השפע לעולם ההלכה היא כרש"י. זהו בפשטות הצירוף בתפילין דשמו"ר.
@@ שורה 97: / שורה 97: @@
 הרבי בעצמו סיפר שחשש להניחם, ועשה זאת רק לאחר הוראה מפורשת מ[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|שם=חב|לקו"ש ח"ב ע' 507.}}. הרבי הריי"צ הזמין עבור הרבי את התפילין דשמו"ר וראב"ד על מנת שהדבר ייעשה בחשאיות. ממכתבו של אביו של הרבי - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] מובן שהרבי החל להניחם בסביבות שנת [[תרצ"ט]]. אמנם, הרבי הריי"צ כתב לרבי מכתב על אופן ההנהגה בהנחת ד' זוגות לפני מוסף כבר ב[[ג' ניסן]] [[תרצ"ו]]. כאשר כתב לאביו רבי לוי יצחק שהתחיל להניח, כתב לו רבי לוי יצחק שהלוואי שנשמור מהיסח דעת בתפילין של רש"י ור"ת{{הערה|לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמוד תכב.}}.
-בלוח [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט מנחם אב|פתגם ליום י"ט מנחם אב.]]}} שהינו לוח אור זרוע לחסידי חב"ד מביא הרבי את סדר ההנחה למתפללים בארבעה זוגות תפילין{{הערה|בלקו"ש ח"ב הנ"ל, הרבי מספר שבשעה שהדפיסו את היום יום הסכים [[הרבי הריי"צ]] לפרסם את סדר הנחת ד' זוגות תפילין.}}.
+בלוח [[היום יום]]{{הערה|[[תבנית:היום יום/י"ט מנחם אב|פתגם ליום י"ט מנחם אב.]]}} שהינו לוח אור זרוע לחסידי חב"ד, והרבי העיד שלא הובאו בו אלא דברים שהם הוראות לרבים מביא הרבי את סדר ההנחה למתפללים בארבעה זוגות תפילין{{הערה|בלקו"ש ח"ב הנ"ל, הרבי מספר שבשעה שהדפיסו את היום יום הסכים [[הרבי הריי"צ]] לפרסם את סדר הנחת ד' זוגות תפילין.}}.
 בשיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ט אומר הרבי: "ובפרט שגם בנוגע לזהב ופז, הרי הצורך בהם בשביל יהודי הוא בשביל ענייני תומ"צ . . כמו לקנות תפילין מהודרים, ולא רק תפילין דרש"י ור"ת מהודרים, אלא גם תפילין דראב"ד ושמו"ר מהודרים (כידוע גודל העניין דהנחת ד' זוגות תפילין)"{{הערה|לפי הנוסח שבהשלמות לשיחה - בלתי מוגה (התוועדויות תשמ"ט ח"ד ע' 147).}}.
@@ שורה 116: / שורה 116: @@
 *[[איסר שפרינגר]] '''[https://drive.google.com/open?id=1h1QgEcWeTHa58G322G3gT5rcsXHRaoC- סדר הפרשיות בתפילין]''', בתוך מוסף שבועון בית משיח, 'התמים' גליון מ"ה
 *'''[https://chabad.info/beis-medrash/584896/ האם אפשר להניח ד' זוגות תפילין בכל יום?]''' - הרב [[יוסף ישעיה ברוין]].
-*'''[https://hamishpatim.co.il/shut/0 הנחת תפילין דשימושא רבא והראב"ד]''' - הרב [[יהודה לייב נחמנסון]].
+*'''[https://hamishpatim.co.il/shut/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f-%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%a8%d7%91%d7%90-%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%91%d7%93/ הנחת תפילין דשימושא רבא והראב"ד]''' - הרב [[יהודה לייב נחמנסון]].
 *[https://drive.google.com/drive/folders/1dEN_xvWW-JkGceKhw8vzbakJ_h_opg9u נאומי הרבנים בכינוס השקת הספר "תפילין של ימות המשיח"].