מבשרי אחזה אלוקה – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וְאַחַר עוֹרִי נִקְּפוּ זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱ־לוׁהַּ|מקור=[[ספר איוב]] פרק יט, כו}}

ההבנה הפשוטה בהקשרו המקומי של הפסוק היא:

==מצוות מילה==

==בקבלה==

המשמעות הפשוטה של הפסוק היא כי מהחכמה העמוקה הטמונה בבריאת האדם ובכל פרט מפרטיו, האדם יכול לראות ולהבין את מציאות הקב"ה בבהירות גדולה כל כך הנקראת [[ראיה]], באופן שאין כל ספק וספק ספיקא.

בתורת הקבלה של ה[[אר"י]] הקדוש {{מקור}} למדו מפסוק זה יסוד מרכזי בפנימיות התורה. כי מכיון שה[[אדם]] נקרא בשם זה על שם היותו דומה לעליון לעולמות העליונים ומלשון הפסוק "אדמה לעליון", דהיינו שהיות ובריאת כל העולמות היה בשביל ישראל שיעבדו את הקב"ה כמאמר חז"ל ישראל עלו במחשבה תחילה, על כן ברא הקב"ה את האדם הגשמי באופן שכל פרט ופרט מאיבריו נמשל לענינים רוחנים שעל האדם להפך מרכבה אליהם, כגון האיברים שבראש [[עינים]] [[אזנים]] [[חוטם]] [[פה]], שעל פי המבואר ב[[עץ חיים]] הם מרמזים לעניינים נעלים ב[[עולם העקודים]], ו[[עולם הנקודים]], ולאחר מכן בכל פרצוף ופרצוף שב[[סדר ההשתלשלות]]. כמו כן כל החושים שבאדם כגון [[ראיה]] [[שמיעה]] [[ריח]] ו[[טעם]] נמשלים לענינים עמוקים באלקות.  

[[קטגוריה:האדם וגופו|*]]

[[קטגוריה:ספר איוב]]