משה פיינשטיין – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
|השתייכות=[[ליטא]] | |השתייכות=[[ליטא]] | ||
}} | }} | ||
הרב '''משה פיינשטיין''' ([[ז' באדר]] [[תרנ"ה]] - [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]) היה נשיא '[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה ב[[ארצות הברית]]', ראש מתיבתא תפארת [[ירושלים]] ב[[ניו יורק]] ומגדולי הפוסקים בדורו. היה בקשר עם [[הרבי]] במאבקיו ל[[שלימות התורה]] וניהל עימו דיונים תורניים. | הרב '''משה פיינשטיין''' ([[ז' באדר]] [[תרנ"ה]] - [[י"ג באדר]] שני [[תשמ"ו]]) היה נשיא '[[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה]]', יושב ראש 'מועצת גדולי התורה ב[[ארצות הברית]]', ראש מתיבתא תפארת [[ירושלים]] ב[[ניו יורק]] ומגדולי הפוסקים בדורו. היה בקשר עם [[הרבי]] במאבקיו ל[[שלימות התורה]] וניהל עימו דיונים תורניים. | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק, אז ברוסיה, לרב דוד פיינשטיין רבה של קהילת החסידים בעיירה, ומצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערה|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת נכדי הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5.}}, ואמו פייא גיטל מצאצאי ה[[של"ה]]. | נולד ביום [[ז' באדר]] שנת [[תרנ"ה]] בפלך אוזדה שליד מינסק, אז ברוסיה, לרב דוד פיינשטיין רבה של קהילת החסידים בעיירה, ומצאצאי משפחת [[הגאון מוילנא]]{{הערה|אביו היה נינו של רבי אברהם מווילנא, אחיו של הגר"א. על פי הקדמת נכדי הרב פיינשטיין לספרו "אגרות משה" חלק ח' ע' 5.}}, ואמו פייא גיטל מצאצאי ה[[של"ה]]. | ||
בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלוש מסכתות ה[[גמרא]] העוסקות בדיני ממונות | בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלוש מסכתות ה[[גמרא]] העוסקות בדיני ממונות - [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]. בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' [[איסר זלמן מלצר]]. בשנת [[תר"ע]], בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל ה[[ש"ס]] ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי בארבעת חלקי ה[[שולחן ערוך]] עם מפרשיהם. | ||
בשנת [[תרע"ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ"א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ"ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענה להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו. | בשנת [[תרע"ו]] התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת [[תרפ"א]] התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת [[תרצ"ז]], בה הגיע ל[[ארצות הברית]]. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענה להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו. | ||
| שורה 27: | שורה 26: | ||
הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספריו "אגרות משה". הוא היה נערץ על גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה"לב שמחה") מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה"[[חפץ חיים]]" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה"פרי מגדים" (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב"ן]] וה"אור החיים הקדוש" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינשטיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו. | הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספריו "אגרות משה". הוא היה נערץ על גדולי ישראל ורבבות יהודים. ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמחה בונים אלתר]] (ה"לב שמחה") מ[[גור]] התבטא עליו שהוא ה"[[חפץ חיים]]" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה"פרי מגדים" (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, [[פרשת השבוע]] עם פירוש ה[[רמב"ן]] וה"אור החיים הקדוש" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינשטיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו. | ||
בחודש [[אדר שני]] בשנת [[תשכ"ט]], התמנה לנשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית]]{{הערה|באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] | בחודש [[אדר שני]] בשנת [[תשכ"ט]], התמנה לנשיא [[אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה|אגודת הרבנים בארצות הברית]]{{הערה|באירוע המינוי נכחו; האדמו"ר מבלוז'וב, רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק]] ועוד רבנים חשובים רבים.}}, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת [[תשמ"ג]] החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת [[ספר תורה]] לזכות הרב פיינשטיין. | ||
בסוף ימיו חלה במחלה קשה, נפטר ב[[י"ג באדר]] שני בשנת [[תשמ"ו]] בהיותו בן תשעים שנה. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל. ההלוויה יצאה מ[[ארצות הברית]] והמשיכה ל[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] שם נטמן. | בסוף ימיו חלה במחלה קשה, נפטר ב[[י"ג באדר]] שני בשנת [[תשמ"ו]] בהיותו בן תשעים שנה. בהלוויתו השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל. ההלוויה יצאה מ[[ארצות הברית]] והמשיכה ל[[הר המנוחות]] ב[[ירושלים]] שם נטמן. | ||
| שורה 76: | שורה 75: | ||
הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל "פרה אדומה" ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: "על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות". ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בוודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכל{{הערה|בספרו "פרקי תשובה וגאולה".}}. | הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל "פרה אדומה" ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: "על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות". ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בוודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכל{{הערה|בספרו "פרקי תשובה וגאולה".}}. | ||
בז' אדר תשמ"ו, בימיו חוליו האחרונים טרם פטירתו, התקיימה ב-770 אמירת | בז' אדר תשמ"ו, בימיו חוליו האחרונים טרם פטירתו, התקיימה ב-770 אמירת תהלים לרפואתו בהוראת מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ}}. | ||
==קבוצות אצל הרב פיינשטיין== | ==קבוצות אצל הרב פיינשטיין== | ||
מספר פעמים ביקרו בחורי [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי. | מספר פעמים ביקרו בחורי [[תומכי תמימים|ישיבות חב"ד]] אצל הרב פיינשטיין, ומהם בהוראת הרבי. | ||
כאשר יצאו קבוצת בחורים מסמרקנד והגיעו לרבי בשנת [[תשל"א]], הרבי שלח אותם לדבר בלימוד עם הרב פיינשטיין, הרב שבעצמו היה תקופה תחת שלטון הקומוניסטים התפעל עמוקות משיעור קומתם הרוחנית בתורה ויראה. | |||
באחד מימי [[חול המועד סוכות]] [[תשל"ב]] הכריזו ב[[זאל הקטן]] שהרבי קורא לכל אלו שהגיעו מ[[רוסיה]] לאחרונה, לחדרו. הגיעו לערך עשרים וחמשה אנשים. הרבי היה עם משקפיים ועיין בספר. לאחר זמן, פנה הרבי למזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]] ושאל אם כולם נמצאים וכאשר נענה שכן, פנה הרבי לנוכחים ואמר שהוא רוצה שיסעו לרב פיינשטיין ויספרו לו על החיים ברוסיה כשהרבי מתבטא (בין השאר) "ספרו לו הכל, בלי עניוות"{{הערה|"דערציילט אים אלץ, אן עניוות"}}. כאשר יצאו מחדר הרבי, חיכו המזכירים הרב [[ירחמיאל בנימין קליין]] ור' [[חיים יהודה קרינסקי]] עם שתי מכוניות, שתי המכוניות שהרבי נוסע בהן, ועימן נסעו לרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין התפעל מאוד לראות אברכים ובחורים צעירים, שרובם נולדו שנים רבות לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]], כולם יראים ושלמים ויודעים ללמוד דף [[גמרא]], לא פחות מבחור ממוצע בארצות הברית. כשאמרו לו שהרב [[יעקב נוטיק]] בקי בחצי מה[[ש"ס]], הוא יצא מכליו ושאל אותו: "איך עשיתם את זה? איך הצלחתם לעמוד בניסיונות?!". הרב נוטיק ענה לו: "הייתה לנו ברירה?...". לאחר מכן פנה ר' משה אל הבחורים הצעירים ושאל אותם מה הם לומדים ושאלות בפרק "האומר" ב[[מסכת קידושין]]. כאשר ענו על השאלות ברהיטות, הרב פיינשטיין החל לבכות ולנגב את עיניו{{הערה|מפי הרב יוסף יצחק זלצמן - בתוך מוסף [[התמים (בית משיח)|התמים]], '''[https://drive.google.com/file/d/1R3ENF_y8yO0VgdpSiEDoC2oHn5PGSc7q/view?usp=drivesdk גליון לט - אדר ראשון תשע"ו], עמוד 84}}. | |||
בשנת [[תשל"ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסיאטל, ווישיגטון, למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם. | בשנת [[תשל"ח]] הגיעו קבוצה של שלוחים לישיבה בסיאטל, ווישיגטון, למסור לו [[ספר פלפולים]] שהוציאו, בראש הקבוצה היו הרב [[אריה לייב קפלן]] ממונטריאול, הרב [[חיים צבי גרונר]] והרב [[אהרן לייב רסקין]]. הרב פיינשטיין התרשם מהלימוד שלהם. | ||
| שורה 98: | שורה 97: | ||
בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי ב[[ראש חודש כסלו|שמיני עצרת]], כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: {{ציטוטון|בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות [[מבצע תפילין|תפילין]] [[מבצע מזוזה|מזוזה]] [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת]] וכו'.. הרי בוודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו}}. | בשנת [[תשל"ח]], לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי ב[[ראש חודש כסלו|שמיני עצרת]], כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: {{ציטוטון|בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות [[מבצע תפילין|תפילין]] [[מבצע מזוזה|מזוזה]] [[מבצע נרות שבת קודש|נרות שבת]] וכו'.. הרי בוודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו}}. | ||
[[קובץ:צילום קריאתו של הרב משה פיינשטיין תהלוכות Wpid-2015-05-04 14-57-17 wm.jpg|ממוזער|250px|צילום קריאתו של הרב משה פיינשטיין להשתתפות בתהלוכות בל"ג בעומר]] | |||
ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"מ]], בתקופה בה הרבי חיזק את נושא [[תהלוכות ל"ג בעומר]], פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכות{{הערה|במכתבו מא' דראש [[חודש אייר]] [[תש"מ]] הוא כותב {{ציטוטון|לכל חובבי תורה ומוקירי מצוה. זה למעלה משלושים שנה מארגנים ביום [[ל"ג בעומר]] תהלוכה פאראד שבו משתתפים עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי ניו יורק והסביבה במטרה להחדיר בלבות הנוער הצעירים את תודעת היהדות והשרשת האמונה הטהורה בדת ותורת ישראל, שלדאבונינו רחוק הוא מערכים כאלו. התכנסות רבבות בני נוער אלו גורמת לקידוש שם שמים והתעוררות רבה בקרבם, ומהנסיון למדנו שמעמד רב רושם זה גרם לקרב את הרחוקים אל חיק התורה והיהדות, ורבים אף עברו כתוצאה מכך ללמוד בתלמודי תורה וישיבות וכו'.. אי לכך, ובפרט במצב ההווה שעם ישראל זקוק לישועה, חוב קדוש מוטל על כל המחנכים והמדריכים, בני תורה ולומדי הישיבות, אשר בידם לתרום ולעזור ל"תהלוכה" חשובה זו, לסייע בידי המארגנים כפי כחם ויכלתם, וגם לבוא ולהשתתף בזה, כי ברוב עם הדרת מלך. ויהי חלקם בין מזכי הרבים, להאדרת והפצת התורה בקרב עם ישראל}}.}}. | ב[[חודש אייר]] שנת [[תש"מ]], בתקופה בה הרבי חיזק את נושא [[תהלוכות ל"ג בעומר]], פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכות{{הערה|במכתבו מא' דראש [[חודש אייר]] [[תש"מ]] הוא כותב {{ציטוטון|לכל חובבי תורה ומוקירי מצוה. זה למעלה משלושים שנה מארגנים ביום [[ל"ג בעומר]] תהלוכה פאראד שבו משתתפים עשרות אלפי תלמידים מכל רחבי ניו יורק והסביבה במטרה להחדיר בלבות הנוער הצעירים את תודעת היהדות והשרשת האמונה הטהורה בדת ותורת ישראל, שלדאבונינו רחוק הוא מערכים כאלו. התכנסות רבבות בני נוער אלו גורמת לקידוש שם שמים והתעוררות רבה בקרבם, ומהנסיון למדנו שמעמד רב רושם זה גרם לקרב את הרחוקים אל חיק התורה והיהדות, ורבים אף עברו כתוצאה מכך ללמוד בתלמודי תורה וישיבות וכו'.. אי לכך, ובפרט במצב ההווה שעם ישראל זקוק לישועה, חוב קדוש מוטל על כל המחנכים והמדריכים, בני תורה ולומדי הישיבות, אשר בידם לתרום ולעזור ל"תהלוכה" חשובה זו, לסייע בידי המארגנים כפי כחם ויכלתם, וגם לבוא ולהשתתף בזה, כי ברוב עם הדרת מלך. ויהי חלקם בין מזכי הרבים, להאדרת והפצת התורה בקרב עם ישראל}}.}}. | ||
| שורה 130: | שורה 129: | ||
על הספר "דברות משה" על מסכת [[בבא בתרא]] כתב: {{ציטוטון|להוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השם יתברך נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט"ו מרחשון תשכ"ט"}}. על ה"דברות משה" של [[מסכת שבת]] כתב: {{ציטוטון|בעזרת השם יתברך. למעלת כבוד ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א אדמו"ר דליובאויץ, השי"ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב' דר"ח אדר תשל"ב"}}. על ה"דברות משה" על מסכת יבמות, כתב: {{ציטוטון|בעה"י, בברכה להוד כ"ק הגאון מוהרממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י"ג תמוז תש"מ".}} | על הספר "דברות משה" על מסכת [[בבא בתרא]] כתב: {{ציטוטון|להוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השם יתברך נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט"ו מרחשון תשכ"ט"}}. על ה"דברות משה" של [[מסכת שבת]] כתב: {{ציטוטון|בעזרת השם יתברך. למעלת כבוד ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א אדמו"ר דליובאויץ, השי"ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב' דר"ח אדר תשל"ב"}}. על ה"דברות משה" על מסכת יבמות, כתב: {{ציטוטון|בעה"י, בברכה להוד כ"ק הגאון מוהרממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י"ג תמוז תש"מ".}} | ||
הרב פיינשטיין גם כתב הסכמה לספר [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]] שכתב הרב [[שלום דובער וולפא]], על עיונים בהלכות מלכים לרמב"ם. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 164: | שורה 165: | ||
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/418.-Shelach-5783_הסיפור_שלי.pdf בין ענקי הרוח]''', הרב אלכס שטרן מספר על היחס של הרב פיינשטיין ל[[רבי]], גיליון 'הסיפור שלי' מס' 418, כ"ז סיון תשפ"ג {{PDF}} | * '''[https://chabadpedia.co.il/images/b/b1/418.-Shelach-5783_הסיפור_שלי.pdf בין ענקי הרוח]''', הרב אלכס שטרן מספר על היחס של הרב פיינשטיין ל[[רבי]], גיליון 'הסיפור שלי' מס' 418, כ"ז סיון תשפ"ג {{PDF}} | ||
*'''[https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-008L.pdf כשהרב פינשטיין הגיע ליחידות אצל הרבי]''', מגזין {{אנש}} גליון 8 פרשת ויחי ה'תשפ"ד (אנגלית) | *'''[https://files.anash.org/uploads/2023/12/Anash-Magazine-008L.pdf כשהרב פינשטיין הגיע ליחידות אצל הרבי]''', מגזין {{אנש}} גליון 8 פרשת ויחי ה'תשפ"ד (אנגלית) | ||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 171: | שורה 173: | ||
[[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]] | [[קטגוריה:נשיאי הועד למען שלימות העם]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]] | ||
[[קטגוריה:רבני אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה]] | |||
[[en:Moshe Feinstein]] | |||