י"ד בניסן – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
שולם ס. (שיחה | תרומות)
קישורים, פיסוק והורדת קישור מיותר
 
(28 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש ניסן}}
{{חודש ניסן}}
'''י"ד בניסן''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש ניסן]] וערב [[חג הפסח]]. ביום זה [[שריפת חמץ|שורפים את החמץ]] שנשאר בבית ונמצא ב[[בדיקת חמץ]] מאמש. הבכורים מתענים ביום זה, כהודאה על הצלתם במצרים כאשר בכורי המצרים נהרגו במכת בכורות. כיום נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה (ברית, סיום מסכת וכדומה) ולסיים בכך את תעניתם.
'''י"ד בניסן''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש ניסן]] וערב [[חג הפסח]]. ביום זה [[שריפת חמץ|שורפים את החמץ]] שנשאר בבית ונמצא ב[[בדיקת חמץ]] מאמש. ה[[תענית בכורות|בכורים מתענים]] ביום זה, כהודאה על הצלתם במצרים כאשר בכורי המצרים נהרגו ב[[מכת בכורות]] וה' פסח על בכורי ישראל. כיום נוהגים הבכורים להשתתף בסעודת מצווה ([[ברית]], [[סיום מסכת]] וכדומה) ולסיים בכך את תעניתם.
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, היו מקריבים ביום זה אחר הצהריים את [[קרבן פסח]].


בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, הוא מקריבים ביום זה אחר הצהריים את [[קרבן פסח]].
נוהגים גם לאפות מצה ב[[ערב חג הפסח|ערב פסח]] אחר חצות ומצות אלו נקראים [[מצות מצוה]].
 
==ערב פסח==
{{ערך מורחב|ערך=[[ערב חג הפסח]], [[חלוקת המצות]]}}
ערב פסח הוא יום חג, עוד מזמן [[גאולת מצרים]] אז הצטוו ישראל לשחוט את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] ביום זה לקראת ה[[יציאת מצרים|יציאה ממצרים]], והן בזמן [[בית המקדש]] כאשר יום זה היה חג בבית המקדש וכל ישראל היו צריכים כבר להיות נוכחים ב[[ירושלים]] ביום זה ושחטו את הפסח בשמחה גדולה תוך כדי [[קריאת ההלל]] ולא עסקו במלאכה, וכך גם לדורות.
 
יום זה עמוס בדינים ומנהגים הקשורים עם הקרבת קרבן פסח ועם ההכנות לקראת החג כגון [[בדיקת חמץ|בדיקת]] ו[[ביעור חמץ]], [[תענית בכורות]], אפיית [[מצות מצווה]], ועוד.
 
אצל רבותינו נשיאינו היה יום זה מהימים המיוחדים, ו[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]] נוהג לחלק ביום זה [[מצה שמורה]] אחרי מנחה כשהוא לבוש בגדי משי של שבת ויום טוב.


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*ב'תמ"ח - [[עם ישראל]] הקריב את [[קרבן הפסח]] לראשונה, ב[[מצרים]].
*ב'תמ"ח - [[עם ישראל]] הקריב את [[קרבן הפסח]] לראשונה, ב[[מצרים]].
*ב'תמ"ט - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר.
*ב'תמ"ט - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה, במדבר.
*ב'תפ"ח עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה ב[[ארץ ישראל]], בגלגל.
*ב'תפ"ח - עם ישראל הקריב את קרבן הפסח לראשונה ב[[ארץ ישראל]], בגלגל.
*ג'ת"ד - החל צום שלשת ימים, בהמלצת [[אסתר המלכה]], לביטול את גזירת [[המן האגגי|המן]].
*ג'ת"ד - החל צום שלשת ימים, בהמלצת [[אסתר המלכה]], לביטול את גזירת [[המן האגגי|המן]].
*ד'תתצ"ח - רבי [[משה בן מימון]] (הרמב"ם), נולד.
*ד'תתצ"ה - רבי [[משה בן מימון]] (הרמב"ם), נולד.
*[[תר"ה]] -  רבי אשר ישעיה מראפשיץ הסתלק.
*[[תש"ג]] - שרידי גטו ורשה פותחים במרד מזויין נגד הכובש הנאצי.
*[[תרס"ה]] - רבי יחיאל מיכל מסטרוז'ניץ נפטר.
*[[תר"ה]] - רבי [[אשר ישעיה מראפשיץ]], נפטר.
*[[תש"ג]] - שרידי הגטו ורשא בהנהגת הגאון רבי מנחם זמבא, עומדים על נפשם ופותחים במאבק מזויין נגד הכובש הנאצי.
*[[תש"ל]] - רבי אברהם יפה'ן, ראש ישיבת 'בית יוסף' נובהרדוק, מחבר הספרים, 'המוסר והדעת', 'דרך איתן', נפטר.
*[[תשל"ה]] - רבי אברהם שלמה כץ, אב"ד 'ייטב לב' ב[[בני ברק]] ומחבר הספר 'ארחות המשפטים', נפטר.
*[[תשס"ז]] - רבי יוסף צבי דונר, אב"ד קניגסברג ו[[לונדון]], נפטר.


==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]==
===נפטרו===
*[[תשמ"א]] – הרבי ערך התוועדות מיוחדת כשעל השולחן היו רק בננות ומים, כיון ששבת חלה בערב פסח.
*[[תש"פ]] - הרב [[יהודה לייב גרונר]] מזכירו האישי של הרבי וחבר מערכת אוצר החסידים.
 
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תרפ"ט]] – הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]], רב [[צבא]]י.
 
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[ת"ש]] - הרה"ת המשפיע הרב [[אברהם ברוך פבזנר]],נפטר בגלות ונטמן בעיר קזיל ארדא.
*[[תש"פ]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] מזכירו האישי של [[הרבי]] וחבר מערכת [[אוצר החסידים]].
 
==קישורים חיצוניים==
*הרב מאיר אשכנזי, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/03/14-03-2021-12-42-41-הלכות-ערב-פסח-שחל-בשבת-תשפא.pdf הלכות ערב פסח שחל בשבת]''' {{PDF}}
 
{{להיום יום|י"ד|ניסן}}
{{להיום יום|י"ד|ניסן}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יד]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יד]]