יהודה בן תימא – הבדלי גרסאות

ה[[תנא]] האלוקי '''יהודה בן תימא''' בכמה מקומות הוא מוזכר בשם: ''''רבי''' יהודה',{{הערה|1=ואלו הם: [[חגיגה]] דף יד, עמוד א'. סנהדרין דף נט, עמוד ב'. 'מסע דפאלעסתינא' לרבינו [[שמואל בר' שמשון]] מבעלי התוספות. 'מסעות ארץ ישראל' להגאון הק' ה[[קבלה|מקובל]] וכו' רבי משה באסלוה. איגרת יחוס אבות. יחוס הצדיקים. 'גלילות ארץ ישראל' לרבי גרשון הלוי סגל. שבחי ירושלים. 'הזיארה בכפר פקיעין' לרבינו חיים אבן עטר בעל ה'[[אור החיים]]' הקדוש. ועוד.}} ולרוב מוזכר בשמו,{{הערה|ב[[משנה]] [[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כ'.}} המזכירו בשם ''''רבי''' יהודה', לא רק שאינו מוסיף בכבודו כך אלא עוד מפחית מגודלו שהרי כבר נאמר ב[[רמב"ם]]: 'גדול מרבי - אבא, גדול מאבא - רבן, וגדול מרבן - שמו', כך שעצם שהוזכר במשנה בשמו סתם, מובן שזה מורה על הדרגא הנעלית ביותר שהשיג, ולכן יש לכנותו כך. וזה שבגמרות שונות הוא הוזכר בשם ''''רבי''' יהודה', ייתכן שזה לקט אמרותיו לפני שהגיע לדרגא דלעיל], מגדולי המסורת יהודית. זמנו כ[[תנא]] אינו ברור, ויש מחלוקת בדבר{{הערה|עי' להלן].}}.

המילים הפותחות את הטור שו"ע הם [[יהודה בן תימא]] אומר הוי '''עז כנמר'''. [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] תרל"ט ח"א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.}} מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן.  

ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי "על הפסוק כי עם קשה עורף הוא וסלחת". הכינוי "קשה עורף" המצומד לעם ישראל בפסוק זה קשה עורף הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, אף על פי כן הוא מתעקש בלתי שום שכל לפי שכך הוא רוצה, שהוא בחינת רצון שלמעלה מן השכל, וכך יש בחינה זו בקדושה, בחינת קשה עורף, ביטול הרצון שלמעלה מן השכל שזהו ענין עז כנמר.